מגשימים את החלום של שלומית ז"ל: חבריה לספסל הלימודים נרתמים להנצחתה

22/9/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (3,210 צפיות)

שלומית קריגמן ז"ל הייתה בוגרת טרייה של המסלול לעיצוב תעשייתי בהנדסאים באריאל כשנרצחה בפיגוע דקירה. בפרויקט הגמר שהציגה חודשים ספורים לפני כן היא תכננה ספריות רחוב שהיו אמורות להיות מוצבות ברחובות העיר. משפחתה שפועלת כעת להנצחתה בחרה לפנות לבוגרי המסלול לעיצוב תעשייתי, חבריה של שלומית לכיתה, כדי שיממשו את החזון ויסייעו לפתח את המוצר. עכשיו הם פועלים יחד כדי להגשים את החלום של שלומית ולהמשיך את הסיפור שלה.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


בוגרי לימודי עיצוב תעשייתי מתגייסים כדי להוציא לפועל את פרויקט הגמר של שלומית ז"ל, שנרצחה בפיגוע


בט"ו בשבט, במהלך חודש ינואר השנה, נרצחה שלומית קריגמן ז"ל בפיגוע דקירה ביישוב בית חורון. מחבלים שחדרו ליישוב דרך חור בגדר דקרו את שלומית שנפצעה אנושות ולאחר שעות בהן נאבקה על חייה, נפטרה מפצעיה בבית החולים. היא הייתה בת 23 בלבד, ובדיוק סיימה את הלימודים במחלקה לעיצוב תעשייתי בבית הספר להנדסאים באוניברסיטת אריאל.


בפרויקט הגמר שלה, אותו הציגה זמן קצר לפני שנרצחה, יצרה ספריית רחוב מיוחדת. היא עיצבה מדפים שיכולים להיתלות על עמודי התאורה ברחובות העיר, כדי שהעוברים ושבים ברחוב יוכלו לשבת ולקרוא ספרים וגם להשאיר ספרים משומשים עבור אחרים.


"במסגרת פרויקט הגמר שלומית עיצבה מודל למדף לספרים, היא רצתה שעמודי התאורה ברחובות יהיו מלאים בספרים, שהם יהיו על כל עמוד שני. זה היה החזון שלה." מתארת נעמה, אמה של שלומית. "ספרים היו כל עולמה והיו מאוד קרובים ללבה. הם כל מה שהייתה צריכה בחיים."


נעמה מתארת שבמהלך עבודת הגמר שלומית הציגה את כל התרשימים המפורטים של המוצר, את המידות המדויקות ואת הקונספט שמאחוריו כדי שניתן יהיה לממש את מה שתכננה וחשבה. היא אפילו הגיעה להתראיין בטלוויזיה והציגה את הרעיון שלה. במגזין האוניברסיטה היא תיארה את הפרויקט: "ספרייה ציבורית היא לא המצאה חדשה, אבל באופן מפתיע יש לכך דוגמאות מעטות בעולם. בחרתי בפרויקט משום שאני רואה בו חשיבות רבה בעידן הניכור בין בני אדם במרחב הציבורי. הוא הופך את הסביבה העירונית לחמה וביתית יותר, פחות קרה ומנוכרת."


כעת, בני משפחתה וחבריה הקרובים של שלומית, מי שסיימו יחד איתה את הלימודים, פועלים כדי להגשים את החזון שלה ולהציב את הספריות בערים ברחבי הארץ. הם פתחו קמפיין לגיוס המונים וקוראים לציבור להצטרף ולסייע להם לממש את החלום של שלומית.


נעמה מתארת שמטרת הקמפיין היא לאסוף משאבים כדי להפוך את המודל הראשוני לאב טיפוס ומשם לייצר את הספריות. "חיפשנו מעצבים תעשייתיים והכי טבעי היה שהחברים שלה יעשו את זה, מי שליוו אותה בזמן הלימודים." היא אומרת.


"היה חשוב לה ליצור קשרים ותקשורת בין אנשים"


כיום שותפה בפרויקט קבוצה של שלושה בוגרים וחברים של שלומית, שסיימו את לימודי ההנדסאים לפני כשנה. יחד הם עורכים ניסיונות כדי ליצור את המוצרים מהחומרים העמידים והמתאימים ביותר למטרה. נעמה אומרת שגם שאר חברי הכיתה מתעניינים בקמפיין, מתעדכנים ונמצאים בקשר עם המשפחה. "הם היו שותפים לתהליך עוד בחייה, בכל השנה שבה עבדה על פרויקט הגמר. היא חשבה ותכננה והם היו חלק מהתהליך הזה יחד איתה."


אחת מהבוגרים שמשתתפים בפרויקט היא שושי אלכסנדר, חברתה של שלומית שלמדה יחד איתה בכיתה. "היינו קבוצה שעזרה תמיד אחד לשני, היינו הולכים יחד לקנות חומרים וצבעים. תמיד היינו מדברים, נפגשים בסדנא באוניברסיטה ועובדים יחד כל הלילה על עבודות הגמר." היא מתארת את העבודה המשותפת על הפרויקטים בשנה האחרונה בלימודים.


"היא ידעה שזה פרויקט ישים מאוד, שהוא מתאים מאוד לארץ. היא מאוד האמינה בפרויקט שלה." ממשיכה שושי. "הפרויקטים שלה בזמן הלימודים היו פשוטים אבל גם מאוד יעילים. גם בעבודת הגמר עצמה אפשר לראות את זה, היא יצרה את המדף בדיוק עם כל מה שצריך. זה פרויקט שגם מאוד קרוב אליה כבן אדם, היא אהבה מאוד לקרוא ותמיד הייתה עם ספר ביד."


"כשמסתכלים על פרויקטי גמר, בדרך כלל אומרים לסטודנט לחשוב ולעצב מוצר שחסר לו, שישפר את איכות החיים שלו וגם שיעלה אותו למודעות ויכניס כסף. שלומית בחרה פרויקט שלא משרת רק אותה, היא רצתה שאחרים ייקחו את המוצר וישתמשו בו." אומרת אימה ומדגישה את החשיבות של החברתיות והקשר בין אנשים ברעיון של ביתה.


"בתקופה של היום, של ניכור, כשכל אחד שקוע בפלאפון ומכונס בעצמו, היה לה מאוד חשוב ליצור מוצר חברתי כדי שאנשים יתקשרו ביניהם, שיווצר קשר אנושי. להביא ספר, לקחת ספר אחר ולהשאיר גם פתק על המדף, היא ממש תכננה מקום על המדפים כדי שאנשים יוכלו להשאיר פתקים. היא רצתה שתהיה תקשורת בין אנשים."


מיכאל שוסטרמן, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי באריאל בו למדה שלומית אומר: "שלומית הייתה בחורה מאוד חייכנית ושקטה, זו טרגדיה גדולה. כבר בלימודיה ידענו שננסה להקים את הפרויקט ולדאוג שיקרום עור וגידים, כי זה פרויקט חברתי וקהילתי ממעלה ראשונה. כעת מה שקרה הופך את זה לפרויקט הנצחה לשמה."


"ספריית הרחוב זה אמנם לא מוצר ששלומית המציאה, אבל היא לקחה אותו צעד קדימה וביקשה להסדיר אותו. מה שיפה ביחידה שעיצבה הוא שהיא יכולה להתחבר לכל עמוד במרחב האורבני, בצורה פשוטה ולא מסובכת וזו מהות הרעיון. כך אדם שיוצא החוצה לרחוב יכול לקחת ספר מהבית ולהשאיר לאחרים. נוצרת מחזוריות שמקרבת בין אנשים, לצד היבט חינוכי."

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 


"מגשימים את החלום שלה וממשיכים את מה שהתחילה"


שושי מציינת שכבר בזמן הלימודים חשבה שלומית איך להמשיך ולקדם את הרעיון. "בתור סטודנטית היא רצתה להתמקד בלסיים את ההגשה, אבל היו לה כמובן הערות מאוד בונות וחיוביות מהמרצים שלנו, היא רצתה לקחת את זה הלאה."


היא מתארת את התחושות של החברים שלוקחים את התכניות שהשאירה אחריה ומקימים אותן כעת לתחייה. "מצד אחד זה מרגש מאוד, זה להגשים את החלום שלה ולהמשיך את מה שהתחילה, כי הפרויקט הזה הוא ממש היא. מצד שני, אנחנו רוצים לשמור את זה קרוב למה שהיא התכוונה והיא לא כאן איתנו. אנחנו רוצים לקבל החלטות נכונות, אבל עכשיו צריכים להחליט בשבילה. אנחנו מנסים לחשוב מה הייתה רוצה, זה מורכב מאוד."


שושי מספרת שבקבוצת הבוגרים שותף גם נעם שני, מי שהיה בן הזוג של שלומית ולמד יחד איתם באותה הכיתה. השלושה נפגשים ועובדים יחד בבתי החברים על התכנון בתוכנת תלת ממד. הם גם נמצאים בקשר עם שניים מהמרצים שלהם שמסייעים להם בתהליך. המטרה הבאה שלהם היא להוציא בקרוב אב טיפוס.


מיכאל שוסטרמן מוסיף כי למחלקה לעיצוב תעשייתי חשוב לסייע לקידום הפרויקט. "לאחר הירצחה של שלומית דיברתי עם הוריה והחלטנו, אנשי הסגל ומנהל הסדנה, להירתם, לתת יד ולעזור. כמחלקה, אנחנו יכולים לסייע להוציא את הפרויקט לפועל, יש לנו מכונות ויכולות פרקטיות לעשות זאת. אנחנו רוצים לראות את הפרויקט הזה קורה, לראות אותו עומד וקיים." הוא מציין כי המערך לפרויקט קיים אך דרושים המשאבים הכלכליים להוציא אותו לפועל ואז יוכלו לגשת לעבודה ולהתחיל בייצור.


לאחרונה התגייסה גם עיריית ירושלים לקמפיין והסכימה לעזור ולממש אותו בשטחה. אמה של שלומית מסבירה שמשום שהמדפים אמורים להיות מותקנים על עמודי תאורה ששייכים לרשות המקומית, יש צורך בתיאום עם העירייה כדי להקים אותו ובקבלת אישורים מצדה. הרשות הראשונה אליה פנתה המשפחה הייתה עיריית ירושלים, שנענתה לאתגר והסכימה לתמוך בפרויקט.


הפיילוט הראשוני צפוי לכלול כחמש עשרה יחידות שימוקמו באזורים אסטרטגיים בעיר, בקרבת בתי ספר, גני משחקים ואזורי מגורים, כשהתלמידים בבתי הספר ייקחו אחריות על תחזוקת המדפים כדי שתושבי העיר, ילדים ומבוגרים כאחד, יוכלו ליהנות מהספרים.


נעמה אומרת שקיבלו פניות מרשויות רבות נוספות ברחבי הארץ שמעוניינות גם הן להפעיל את הפרויקט. השאיפה בעתיד היא להגיע עם הפרויקט לכל רחבי הארץ, כדי להמשיך להעביר הלאה את הסיפור של שלומית. בינתיים ממשיכים המשפחה והחברים לעבוד על הפרויקט כדי לסיים אותו ולהציג את המוצר המוגמר בערב השקה בתחילת פברואר הקרוב, בט"ו בשבט בו חל יום השנה של שלומית או ביום הולדתה, כשבועיים לאחר מכן, בכ"ט בשבט.