מתמחים וסטודנטים לפסיכולוגיה מפגינים במאבק על עתיד המקצוע

7/9/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (3,106 צפיות)

מאות בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה, שרק מחכים להפוך למטפלים, נמצאים בחוסר וודאות מתמשך לגבי העתיד שלהם. הם לומדים כשלוש שנים לתואר ראשון, ממשיכים לתואר השני אך לאחריו מגלים שייאלצו לחכות במשך שנים רק כדי להתחיל את ההתמחות. לאחרונה הם התחילו במחאה כדי להביא לשינוי בתקצוב ההתמחות. השבוע הם גם הגיעו עד לכנסת והפגינו, ודרשו משר הבריאות לשנות לא רק את מצב ההתמחויות, אלא את כל שירותי בריאות הנפש הציבוריים במדינה.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


סטודנטים ובוגרי תואר שני בפסיכולוגיה נאבקים על ההתמחות - ועל עתיד שירות בריאות הנפש הציבורי


סטודנטים שמסיימים היום את התואר השני בפסיכולוגיה נדרשים להמתין להתמחות שנחוצה כדי לשמש מטפלים למשך כשלוש שנים בממוצע, אך ישנם גם מי שמחכים פרקי זמן ארוכים אף יותר. מי שלמדו במשך כשש שנים לתואר ראשון ושני נדרשים לחכות חודשים ושנים בחוסר ודאות לגבי העתיד. בינתיים, אלפי מטופלים מחכים לטיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי למשך חודשים דווקא בתקופה כה קשה בחייהם.


בתגובה, החלו הסטודנטים והבוגרים שממתינים להתמחות במאבק. המחאה מאגדת בתוכה כמה גופים ביניהם תנועת המאבק למען פסיכולוגיה ציבורית, וועד המתמחים בפסיכולוגיה וארגון "בנפשנו", שנאבק על המצב בשירותי בריאות הנפש הציבוריים ובו חברים בעיקר מתמחים בפסיכולוגיה קלינית. לאחרונה גם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות תמכה במחאה וקראה לסטודנטים להצטרף בהמוניהם.


תהילה גיגי הראל מארגון "בנפשנו" ומיוזמי המחאה, שנמצאת בשנה הרביעית והאחרונה להתמחות, אומרת כי במאבק הם יוצאים בקריאה לחברי הכנסת ולמשרד הבריאות ודורשים תוספת של עוד 40 מיליון שקלים לתקציב ההתמחויות, מה שיאפשר להציל את שירות הטיפול הציבורי. "התקציב עומד כרגע על 28 מיליון שקלים בלבד ונחשב לנמוך מאוד. הגדלת התקציב יכולה לפתור כמה בעיות במקביל, גם עבור מי שנשארים בלי אפשרות לעסוק במקצוע שלהם אחרי שנים של הכשרה, גם את בעיית ההמתנה לטיפול וגם את סכנת הקיום של המרפאות הציבוריות."


תהילה מסבירה כי אחד המהלכים שביצע לאחרונה משרד הבריאות הוא הקטנה של התקציב כך שיממן רק כשליש מתקציב ההתמחות, כשהיתר ימומן על ידי מקומות ההתמחות עצמם. חלק מקופות החולים הודיעו שלא יקבלו מתמחים בתנאים אלה, בתקופה בה רבות מהן קורסות תחת הנטל הכלכלי ונאבקות לשרוד. "זו החצר האחורית של משרד הבריאות, עד לא מזמן השירות הציבורי היה בשוליים ואחד המוסדות הכי לא מתוקצבים."


חברי המחאה מדגישים כי המאבק על תקציבי ההתמחויות הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק הכולל על השירות הציבורי ועל הפיכתו לזמין ואיכותי יותר. "אנחנו עדים לרשימה ארוכה מאוד של אנשים שממתינים לטיפול. אלה אנשים במצוקות מאוד קשות, שמתמודדים עם הפרעות אכילה, תקיפה מינית וגם אנשים עם בעיות כרוניות שמשתחררים מאשפוז ואין לאן להפנות אותם. באותו זמן, יש מאות בוגרים שסיימו מסלול לימודים מפרך וממתינים להמשיך את הכשרתם ולא יכולים להיכנס להתמחות."


"חושבים לפעמים למה הלכנו ללמוד פסיכולוגיה"


אחד מאלו שממתינים הוא בן דואק, ממובילי התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, שסיים את התואר השני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית בשנת 2014. מאז, במשך יותר משנתיים, הוא מחכה כדי להתחיל את ההתמחות. היום הוא נמצא בחוסר ודאות כמה זמן ייאלץ להמשיך ולחכות בעתיד.


"הבנתי שאני יכול להמשיך לחכות אבל שאני גם צריך למצוא משהו אחר, פניתי לעבודות זמניות ואדמיניסטרטיביות, מתוך מחשבה שההתמחות תגיע בשלב מסוים ואוכל לעזוב. אחרי כשנה הבנתי שבפועל ההתמחות לא תגיע בזמן הקרוב ועשיתי הסבה לתחום הפסיכולוגיה החינוכית. זה לא התחום שלמדתי או שקיוויתי לעסוק בו, למרות שהיום אני חש מחובר אליו."


בתור אב לילד, בן אומר שההמתנה להתמחות בהחלט משפיעה גם על משפחתו. "זה המון חוסר ודאות וחוסר יציבות. מי שניגשים להתמחות צריכים להבין שהם לעיתים נדרשים להתחייב למקום במרחק שעה נסיעה אבל לפעמים גם בקצה השני של הארץ, מה שמצריך לעבור עם כל המשפחה. זה מצב בעייתי מאוד."


"אצל נשים למשל, שנמצאות בשנים האלה בגיל הפוריות, יש בעיה עוד יותר גדולה. לנשים בהיריון שיוצאות לחופשת לידה בזמן ההתמחות צריכות להשלים את השנה הזו שוב. אני מכיר נשים שלמדו איתי שמוצאות את עצמן מתחבטות אם להביא ילד או לא, זה משפיע על השיקולים המשפחתיים. זה ממש לא אמור להיות כך, אבל אחרי שש שנים במסלול הזה מבינים שזה המצב."


בן מעיד על עצמו ואחרים שלא בהכרח היו ערים למצב כשבחרו לגשת ללמוד פסיכולוגיה. "כשהתחלתי ללמוד את התואר הראשון ובטח בתואר השני בפסיכולוגיה, זה לא היה מצב ידוע. אחרי כמה שנים, אנשים גילו שלא אחדים מחכים להתמחות אלא מאות. המציאות נעשתה פתאום יותר גלויה, אבל האמת היא שזה הולך שנים אחורה. כדי להגיע להתמחות סטודנטים נדרשים לשמור על הציונים מהתואר הראשון, לצבור ניסיון ובעיקר להקדיש הרבה התכווננות והשקעה. כשאתה בן 24 ומתחיל ללמוד אתה לא חושב שבגיל 30 תחכה פתאום להכשרה."


"חושבים לפעמים למה בכלל הלכנו ללמוד, זה נכון גם אצלי וגם אצל אחרים שלמדו איתי. יש מחשבות אולי היה עדיף לגשת למסלולים פחות קשים, שאולי זו לא הייתה הבחירה הנכונה, אבל הכל בדיעבד כמובן." הוא אומר.


גם גל, סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין שנמצא קרוב לסיום לימודיו נמצא במצב דומה וממש לא אופטימי לגבי עתידו. "התמזל מזלי ובמשפחתי יש עסק בתחום הביטוח, אז יש לי היכן לעבוד, אבל זה ממש לא בתחום ואפילו מרחיק אותי ממנו, אני יודע שיהיה קשה לחזור. אנשים שאני מכיר סיימו ללמוד ועובדים עכשיו באבטחה ובמלצרות."


"זה אחד המקצועות המורכבים והמעניינים, אנשים מגיעים אליו כדי ליצור קשרים משמעותיים עם אנשים בתחום הטיפולי. יש גם מי שניגשים בגלל היוקרה שמיוחסת לענף ומאמינים שיקבלו משכורות גבוהות, אבל בפועל זה לא המצב." הוא ממשיך. כמו בן, הוא אומר שבדיעבד ייתכן שהיה חושב לגשת למסלול שונה, כמו למשל לימודי רפואה שמאפשרים להמשיך לתחום הפסיכיאטריה.


"העניין בתחום הפסיכולוגיה הוא שתמיד יש את המחסום הבא שצריך להתגבר עליו. מתחילים מציון פסיכומטרי גבוה, ממשיכים בממוצע הגבוה שצריך לשמור עליו בתואר הראשון, אז ניגשים למתא"ם וצריכים לעבור ראיונות קבלה ורק אז מתחילים בכלל את התואר השני. הסטודנטים תמיד מאמינים שיסתדרו ושימצאו פתרון, לא מאמינים בכלל שהמדינה יכולה להביא אותנו למצב כזה."


גל מציין גם כי לצד ההתמחות בשירות הציבורי יש בוגרים שבוחרים במסלול התמחות בשוק הפרטי בארגונים טיפוליים שונים. לדבריו, במסלול זה אמנם אין צורך להיכנס לרשימת המתנה אך קיימת תחרות רבה על כל משרה שמתפנה וההיצע מצומצם מאוד. "כבר הייתי במספר ראיונות, למשרה אחת מגישים לפעמים מאה אנשים קורות חיים. המקומות האלה יודעים שהבוגרים ייקחו התמחות בכל מחיר, גם אם התנאים לא תמיד טובים. אנשים מתפשרים, כי המצב קשה."

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 


הח"כים מצטרפים למאבק: "לא ייתכן שתלמדו ולא יהיו טיפולים"


כאמור, השבוע הגיע המאבק גם לכנסת. ביום שלישי ה - 6 לספטמבר התכנסה וועדת הכספים כדי לדון בתקציב הבריאות. בשעות הבוקר הגיעו עשרות מתמחים, בוגרים וסטודנטים והפגינו מול בניין הכנסת, כשהם קוראים: "אם אין מתמחים - אין טיפולים".


אל ההפגנה הצטרפו לא מעט חברי כנסת, ביניהם ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), דב חנין (הרשימה המשותפת) ונורית קורן (הליכוד). חברת הכנסת גרמן הצהירה שהיא תדרוש תוספת תקציב בוועדת הכספים. חברת הכנסת קורן הביעה אף היא את תמיכתה ואמרה: "הוצאתי מכתבים לאוצר ולמשרד הבריאות בבקשה להקצות כספים להתמחות. לא ייתכן שאתם תלמדו ולא יהיו טיפולים."


לאחר ההפגנה נכנסו נציגים המאבק לוועדת הכספים בניסיון לדרוש את תוספת התקציב. במהלך הדיון דיווחו כי נושא ההתמחות תופס מקום מרכזי בדיון. חברי הכנסת דרשו משר הבריאות יעקב ליצמן לתת מענה למאות שממתינים להתמחות וגם למטופלים שממתינים לקבל טיפול.


יש לציין שבשבועות האחרונים עשרות מהממתינים להתמחות שלחו מכתבים לחברי הכנסת, בהם הציגו את מצבם ודרשו מהם לנסות להגיע לפתרון. תהילה מציינת שחברי כנסת רבים התייחסו לפנייה, כשחלקם פועלים למען השירות הציבורי כבר שנים רבות. "אחד הדברים היפים בתמיכה שלהם הוא שהיא חוצה את כל הקשת הפוליטית. עצם העובדה שח"כים מהימין ומהשמאל מגיעים להפגנה מראה כמה זה חשוב לכולם. רק צריך שגם למשרד הבריאות זה יהיה מספיק חשוב."


לדבריה, בקרוב אמורות להתקיים פגישות נוספות עם חברי הכנסת במטרה לקדם את המאבק, וכי המוחים עדים לתחילתו של שינוי. "עד לפני שנה כל נושא בריאות הנפש הציבורית לא היה בכלל בדיון ציבורי. היום יש גם בג"ץ חי ובועט, המדינה נדרשת לתת תשובות לגבי נושא הזכאות לטיפול. המאבק שלנו הוא עוד צעד שאנחנו עושים כרגע בשטח."


המוחים מדווחים על עוד פעולות שמעידות על שינוי שצמח מההפגנה. לראשונה, הסכים מנכ"ל משרד הבריאות להיפגש עם המתמחים. כרגע הם מחכים לפגישה שאמורה להתקיים בשבועות הקרובים, שמחים על התוצאות אליהן הגיעו עד כה ומלאים תקווה שאולי הפעם יימצא פתרון לבעיה המתמשכת.