בקהילת הסטודנטים בקריית שמונה חולמים להחזיר את הצעירים והתעסוקה לצפון

מחזירים את העיר הצפונית לצעירים: בקהילת הסטודנטים בקריית שמונה מאמינים בשינוי

בחודש ינואר השנה החלה את פעילותה קהילת הסטודנטים בעיר קריית שמונה. היום חברים בה כחמישים סטודנטים מחוגים ומסלולים רבים ושונים, כשהשאיפה לשלש את כמות הסטודנטים המשתתפים ולגייס רבים נוספים בשנה הקרובה. יחד הם פועלים לשפר את התנאים לצעירים בעיר הצפונית, בתקווה להפוך אותה לבית עבורם, בו ירצו להישאר ולעבוד גם בעתיד.

הקהילה בקריית שמונה פועלת כחלק מיוזמת "תוצרת הארץ" מבית התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. התכנית החלה את דרכה לפני כארבע שנים וחצי בעיר לוד, אחרי מחאת האוהלים ומאז הלכה והתפתחה. הפרויקט זכה לתמיכת המדינה וכך משרד החינוך סייע להרחיבו לעוד ערים בפריפריה. היום פועלות כארבע קהילות נוספות, במקומות כמו הרצליה, רהט ושכונת פרדס כץ בבני ברק, שם מתגוררים הסטודנטים, תורמים לעיר וגם מקבלים מלגת לימודים.

אליעד רבי, מנהל התכנית בקריית שמונה, מסביר שהסטודנטים בקהילה עוברים לשכונה מסוימת עם גבולות מוגדרים, ושם בוחרים דירה עם בן זוג או שותפים ונטמעים בין תושבי העיר. במשך כשנתיים הם מבצעים משימות שונות, שמתמקדות בקהל הצעירים במקום, כמו הגדלת היצע התעסוקה לאקדמאים צעירים או קידום תרבות, מסיבות ופנאי.

"הפעילות מכוונת צעירים, מתוך הנחה שאם הסטודנטים יתחברו לתושבים ולפן הוותיק בעיר, וגם יצרו תוך כדי משהו רענן ומגניב שמתאים להם, זה יסייע לפתח אותם ובעתיד גם ישאיר אותם בצפון. תהליכי העומק שהסטודנטים עוברים הם משמעותיים ומניבים גם תוצרים. רואים את זה בלוד, שם הם נשארים כקהילות בוגרות, עובדים ומקימים משפחות." הוא אומר. "אנחנו רוצים לעבוד עם התושבים ולא בשבילם, לקחת אחריות על המרחב שאנחנו גרים בו. אלה תהליכים שקשה לשנות, אבל אנחנו מאמינים שזה אפשרי."

"באים ממקומות והשקפות שונים, אבל מסתדרים למרות ההבדלים"

לירון בן שושן, סטודנטית ללימודי שירותי אנוש ויישוב סכסוכים במכללה האקדמית תל חי, היא אחת מהחברים בקהילה. היא מסכימה שהעבודה המשותפת עם התושבים היא ערך שמנחה אותם. "כשאומרים 'התנדבות בעיר', חושבים על עזרה לאוכלוסיות חלשות בשכונות חזקות פחות כמו קשישים או נוער בסיכון, על פעילויות כמו צביעת מקלטים. כשהתכנית התגבשה והתחלנו בעבודה היה כיף להשתלב בקהילה עצמה. אנחנו פועלים למען קהל הצעירים והסטודנטים בעיר." היא מסבירה.

היא מספרת שהקהילה מחולקת לצוותים, שכל אחד מהם אחראי על משימה מסוימת. כך לדוגמא יש צוות שאחראי על הקמת גינות קהילתיות בעיר. הסטודנטים עברו בין בתי תושבי השכונה והציגו להם תכנית להקמת הגינות, שבסופו של דבר מניבות תוצרים שישמשו אותם. "העבודה היא יחד. אנחנו עוזרים להם בהקמה ונותנים להם כלים והם ממשיכים לטפח את הגינות לבד. התושבים מאוד שמחו ושיתפו פעולה." יוזמה נוספת מתמקדת בילדי קריית שמונה ובפעילויות פנאי עבורם. "בעיר אין קולנוע, אז הם הביאו סרטים אקטואליים לילדים. זו הייתה הצלחה מטורפת."

לירון עצמה חברה בצוות בשם 'ליין שבועי', שיוצר אירועי תרבות לצעירים אחת לשבוע ומתמקד במרכז הכיכרות. "זה משהו שמאוד חסר היום לצעירים כאן, כל הפנאי והבילויים נמצאים בקיבוצים מסביב, אבל בתוך העיר אין פעילויות או מסיבות בכלל." היא מתארת. "יזמנו מסיבת רגאי שהייתה מוצלחת מאוד, וגם הקמנו ערב מופע להקות צעירות, בו נתנו במה לסטודנטים שיש להם הרכבים. היה גם ערב ג'אז, שממש הרגיש כמו תל אביב בתוך קריית שמונה. בשבוע הקרוב מתקיים אירוע סוף השנה, מופע סטנד אפ של הסטנדאפיסטים 'בערך'."

"אנחנו באמת קהילה, ממש כמו שזה נשמע. אנחנו גרים באותה שכונה וחברים ממש לכל החיים. אנחנו גרים קרוב אחד לשני וכך קל לנו להיפגש, זה מה שמחזק את האופי של הקהילה שלנו." היא מוסיפה. "אנחנו נפגשים גם מעבר לשעות הפורמליות, עושים שבתות יחד ומבשלים. זאת קהילה מאוד הטרוגנית, יש בה יהודים, ערבים, דתיים וחילונים, ממקומות שונים והשקפות עולם שונות, שמסתדרים יחד מעולה. זה המאפיין של קהילה, יש דבר אחד שמחבר בינינו, זו המטרה שלנו וההבדלים לא מונעים ממנה לקרות."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• הבוגרים הטריים של פרויקט Re - Lod מחליטים להישאר בעיר
• פריחתן של קהילות הסטודנטים: חיים בכפר וגם מקבלים על זה מלגות
• איך התחילו הסטודנטים בתל חי את מהפכת שכר הדירה של אזור הצפון?
• במשרד התחבורה לא תקצבו תחבורה למכללה, הסטודנטים בצפון יצאו למאבק

מאמינים בעתיד של קריית שמונה: "חשוב שהעיר לא תהיה רק תחנת מעבר"

כמי שמגיעה במקור מקריית שמונה, היא אומרת שלפני שהחלה ללמוד, לא חשבה להישאר בעיר. "חזרתי לעיר כדי ללמוד אחרי 5 שנים שלא גרתי כאן. גרתי באילת, בדיוק בקצה השני של הארץ. התרחקתי מהעיר, הייתי באה פעם בשלושה חודשים למשפחה ואז חוזרת לאילת לעבוד."

היא אומרת שהעובדה שהיא מקומית שחזרה לעיר נותנת לה זווית ראייה קצת אחרת מיתר הסטודנטים בקהילה. "אני חושבת שיש לי סוג של שליחות ומחויבות מאוד גדולה, אכפת לי. אני חושבת שחשוב שקרית שמונה תפסיק להיות רק תחנת מעבר. אוכלוסיית הצעירים בעיר לא קיימת היום, כל הצעירים המקומיים עזבו. עכשיו יש פה רק סטודנטים, שגם הם באים לשלוש שנים ועוזבים אחרי התואר, כי אין להם מספיק אפשרויות תעסוקה, למרות שרובם מאוד אוהבים את אזור הצפון. אפילו בן הזוג שלי, שבא והצטרף אליי, נאלץ לעזוב כי אין לו עבודה ועכשיו אנחנו מנהלים 'קשר מרחוק'".

כדי לנסות לפתור את הבעיה הגדולה הזו, פועל אחד הצוותים בקהילה לשפר את המצב התעסוקה לצעירים במקום. "המטרה היא ליצור פה עבודות איכותיות. סטודנטים לומדים כאן מקצועות שונים, גם בענפי המדעים, אבל אז אין להם היכן לעבוד כאן והם צריכים לעבור למרכז כדי להשתלב בחברות הייטק וכדומה. אנחנו פועלים לפתוח פה עוד משרות שיהיו פתוחות לסטודנטים ולהפוך את האזור למקום תעסוקה משמעותי. אנחנו רוצים להביא את המפעלים מהמרכז לכאן ולהקים אותם מחדש."

הסטודנטים יודעים שזו לא תהיה משימה פשוטה, אבל הם נחושים להצליח ולשנות. "זה משהו שייקח זמן, זה הענף היחיד מכל מה שאנו עושים שהתוצאות שלו יהיו רלבנטיות לטווח הרחוק. לפעמים זה קשה, כי אתה כן רוצה לראות תוצאות ולחוות סיפוק מידי מהפרויקט שאתה עובד עליו כל כך קשה." מודה לירון. היא אומרת שהיא מאמינה גדולה בעתיד של העיר וחושבת שתוכל להישאר בה ולמצוא תעסוקה בתחום לימודיה. "זה קשה, אבל אני רוצה להאמין שהעיר הזו תתפתח, ותוכל להחזיק את המשפחה שלי ואותי."