ללא בגרות ופסיכומטרי: ד"ר רון עדני השלים דוקטורט בגיל 25

דוקטורט בלי תעודת בגרות: הכירו את ד"ר רון עדני, שמרצה באקדמיה מגיל 21

ד"ר רון עדני הוא אולי אחד המרצים הצעירים שייצא לכם לפגוש. הוא החל את דרכו כמרצה כבר בגיל 21, בחוג למדעי המחשב במכללת רמת גן ואז באוניברסיטת בר אילן, היום הוא מלמד במרכז הבינתחומי הרצליה. כעת, "ממרומי" גיל 29, הוא מעיד שהאהבה למדעים ולטכנולוגיה, זו שמשכה אותו לאקדמיה, החלה עוד בזמן הילדות.

"אימא שלי אומרת שנולדתי עם ג'ויסטיק ביד," הוא אומר. "האמת שהיא הייתה בזמן הלימודים בעצמה כשהייתי ילד ואני זוכר אותה יושבת על העבודות הסמינריוניות." כבר מגיל צעיר השתתף בחוגים ובפעילויות בתחום המדע ובהמשך למד בחטיבת ביניים מדעית במקווה ישראל. שם הוא גם נחשף לאפשרות הלימודים באוניברסיטה הפתוחה ובגיל 14, כשהיה בכיתה ט', התחיל ללמוד בקורס הראשון שלו באקדמיה.

ההנאה והעניין הגדול שהוא מצא בלימודים הביאו אותו, בסופו של דבר, להחלטה יוצאת הדופן להפסיק את הלימודים בתיכון ולהתמקד רק בלימודיו האקדמיים כך שלא תהיה בידיו תעודת בגרות. "עם הזמן ראיתי שזה מעניין אותי וגם שיש תוצאות למאמץ שלי ושאני מצליח להגיע להישגים. החלטתי לסיים תואר ראשון לפני הצבא, זה היה השיקול שלי כדי להתקבל לתפקיד איכותי." הוא מתאר.

"במקביל העניין בבית הספר הלך וירד. 5 יחידות בבגרות במחשבים ובבגרות במתמטיקה כבר לא היה כל כך רלבנטי. גם הבגרות באנגלית כבר לא הייתה באותה רמה כמו קורסי האנגלית באוניברסיטה. אז בזמן שהפוקוס של רוב הילדים בכיתה י"א הוא הבגרויות, אני החלטתי להתמקד בלימודים האקדמיים."

ההורים היו קצת מודאגים בתחילת הדרך, אבל התרצו במהירות. "אבא שלי היה בעד, אימא שלי התנגדה, היא חשבה שזה יפגע לי בהווי התיכוניסטי. היא חשבה שסדר היום בו לומדים בערב ורוב הזמן לומדים בבית לבד יפגע לי בחיים החברתיים." עדני ממש לא התכוון לוותר ומצא פתרון, במסגרתו למד במסגרת לימודי בוקר ארבעה ימים בשבוע.

הוא אומר שהחשש של אימו לחייו החברתיים התברר כלא מוצדק, ולמרות שאת מרבית היום בילה בחברת סטודנטים מבוגרים ממנו, דווקא מצא זמן פנוי לבלות עם החברים מהתיכון ומציין שלעיתים אף היה לו יותר פנאי מהם. "בזמן שהחברים שלי מהתיכון למדו לבגרויות ולא זזו מהספרים לי היה זמן פנוי. שמרתי על קשר איתן וכשהיה להם פנאי בילינו יחד. אז החשש מאובדן הנעורים הוא מופרך בעיני."

"להיות מרצה טוב זו לא פונקציה של גיל"

כשהתואר הראשון בידיו ומאחוריו תפקיד משמעותי בצה"ל, הדרך הייתה קצרה לתואר השני וגם לדוקטורט במדעי המחשב, אותו סיים בגיל 25. במקביל, גם התחיל את תפקידו כמרצה. "התחלתי מלמטה. הייתי בודק מבחנים, אחר כך מתרגל, אז מרצה ולבסוף מפתח קורסים. אז עברתי את כל השרשרת, מהבסיס ועד לטופ." הוא אומר.

הוא מעיד שבתחילת הדרך, זו הייתה יכולה להיות חוויה קצת מוזרה כשרוב הסטודנטים היו מבוגרים ממנו, מה שבלט בעיקר בקורסים מתקדמים ובמסלולים לתואר שני, אך שהוא נהנה מאוד. "לימדתי אפילו חברים מהתיכון, שהיו איתי באותה הכיתה. אחר כך התבגרנו, היום רבים מהסטודנטים שלי הם צעירים ממני." הוא מספר. "תמיד היה לי הטריק שהייתי עושה בתחילת הסמסטר. הייתי יושב בכיתה יחד עם הסטודנטים לפני תחילת השיעור, ואז קם ומציג את עצמי בתור המרצה."

הוא אומר שלמרות פער הגיל, לעולם לא הרגיש זלזול מצד הסטודנטים שלו. "אני מאמין שלהיות מרצה טוב זו לא פונקציה של גיל אלא של התנהגות ושל גישה, איך מחזיקים כיתה ומעבירים את החומר." באחת השנים שלו בבר אילן, אף זכה בפרס מרצה מצטיין.

לדבריו, גם עמיתיו המרצים מביעים המון תמיכה. "הם מאוד עזרו ונתנו תחושה של חופש פעולה. באופן כללי יש הרבה פרגון. הם האמינו בפרויקט שהקמתי של חונכות לסטודנטים, שייסדתי יחד עם עוד דוקטורנטית צעירה. זיהינו שהרבה סטודנטים 'נעלמים' ונושרים משנה א' לשנה ב'. גייסנו חונכים וכסף והקמנו תכנית חונכים שמלווים סטודנטים משנה א', שילמדו אותם איך להתכונן לשוק הזה שנקרא אקדמיה."

"עם כוח רצון, אפשר לעבור את כל המחסומים ולהגיע ללימודים"

במבט לאחור, ד"ר עדני אומר שהדרך שבחר לא מתאימה לכל אחד ולא ממליץ לכולם לוותר בקלות על הבגרות ולהתחיל ללמוד בגיל צעיר. "באופן גורף, זה בפירוש לא מתאים לכל אחד. ללמוד לבד דורש הקרבה מאוד גדולה, אי אפשר לחפף או להתרשל אם זה לא מעניין, אין סוף לכמה נדרש להשקיע."

"מצד שני, אני לא חושב שמי שמתעניין בזה צריך לעצור ממנו מלהשיג את הדבר. לכן, כדאי להתחיל ללמוד בתיכון ובאקדמיה במקביל, לקחת בהתחלה רק כמה קורסים, כדי לראות איך זה מרגיש והאם זה מתאים."

הוא מוסיף שחשוב לזכור שיש לא מעט שיקולים בהחלטה לעזוב את התיכון ושיש להביא בחשבון את כולם. "לעזוב את בית הספר זו החלטה דרמטית. צריך סביבה תומכת מאוד. לי לקח שנתיים לבצע את ההחלטה ולא החלטתי על כך ישר אחרי הקורס הראשון, זו הייתה החלטה מושכלת. גם אני חששתי לצאת קירח מכאן ומכאן, פחדתי שלא אסיים את הלימודים ואגיע לצבא בלי תואר ובלי בגרויות."

"המסר שחשוב לי להעביר הוא שאפשר להצליח גם אם אין בגרות או פסיכומטרי. המפתח הוא כוח רצון ומוטיבציה." הוא מדגיש. "גם אנשים שצריכים להשלים בגרויות אחרי צבא יכולים בהחלט לעשות תואר. מי שלא הצליח בבגרויות זה ממש לא אומר שהוא לא שווה דבר. עם כוח רצון וקצת יכולת אפשר לעבור את כל המחסומים הראשוניים ולהגיע ללימודים."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• אקדמאים עוד בתיכון: הסטודנטים שמתחילים ללמוד כבר בגיל 13
• הסטודנטית שתהיה הרופאה הישראלית הראשונה עם לקות ראייה
• תואר או ניסיון? מצאנו תשובות לשאלות החשובות שמטרידות את כולנו
• עשה פסיכומטרי 7 פעמים: הסטודנט שעשה הכל כדי להתקבל ללימודים

איך האקדמיה יכולה לעזור לכם להצליח ביזמות?

מלבד העבודה שלו כמרצה, ד"ר עדני מקדיש חלק נכבד מזמנו לעולם היזמות העסקית. לדבריו, האהבה ליזמות מלווה אותו מגיל צעיר מאוד וכך התחיל את הסטארט אפ הראשון שלו, תוכנה לקניה ומכירה אוטומטית של מניות בבורסה, כבר בזמן הדוקטורט בגיל 21.

המיזם הבא שלו התמקד באלגוריתמים ובשימוש שלהם לקביעת מחירים של מוצרים. המערכת שפיתחו הוא ושותפיו באה לסייע למוכרים לקבוע את המחירים הטובים ביותר למוצרים שלהם. הפרויקט נחל הצלחה בעולם האיקומרס ואף זכה בפרס מטעם חברת מאסטר קארד, אך נסגר אחרי כשנתיים. "סגרנו את החברה כי הרגשנו שנתקענו מבחינה עסקית. לא התקדמנו בקצב הרצוי." הוא מסביר.

בחצי השנה האחרונה, הוא עובד על סטארט אפ בתחום חדרי הבריחה, טרנד שהולך וצובר תאוצה בישראל ובו קבוצות אנשים 'ננעלות' בחדר משחק וצריכות להיחלץ ממנו דרך פענוח של חידות. האתר שהקימו מאפשר לארגונים ולאנשים פרטיים להזמין חדרי בריחה, בדומה להזמנה של חדרים במלון. האתר נחל הצלחה בארץ וכך שואפים המקימים להרחיב אותו גם מעבר לים, שכן במדינות רבות חדרי הבריחה פופולריים אפילו יותר מאשר בישראל. הוא מספר שבימים אלה הוא מתחיל לעבוד על מיזם חדש נוסף בתחום הפינטק (FinTech) או הטכנולוגיות הפיננסיות, ושהוא שואף להמשיך להתפתח בענף הזה.

לדבריו, הפעילות שלו באקדמיה גם עוזרת לו בכל מה שנוגע לעולם הסטארט אפ. הוא אומר שהקשרים שנוצרים בלימודים יכולים לסייע מאוד ליזמים וכי גם תפקידים כמו ייעוץ לחברות יכולות לקדם אותם בתחילת הדרך. "בעולם היזמות, חשוב להיות עם היד על הדופק וללמוד עוד תחומים. מסר שקיבלתי מהמנחה שלי לדוקטורט הוא אף פעם לא לעבוד רק על דבר אחד. לעבוד על כמה דברים במקביל מנקה את הראש ומאפשר הסתכלות שונה על הדברים."