הפתרונות שיקלו לנו על החיים בתערוכת הסטודנטים "באמצע"

דור העתיד של המעצבים: מה הציגו הסטודנטים בתערוכת "באמצע" 2016?

תערוכת "באמצע" של הסטודנטים בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון HIT התקיימה במהלך חול המועד פסח בין 24 - 30 לאפריל ונחתמה במוצ"ש האחרון. התערוכה הוצגה במתחם התחנה בתל אביב ומשכה אליה מבקרים רבים לאורך ימי החג. הסטודנטים בשנים א' - ד' לעיצוב תעשייתי, עיצוב גרפי ועיצוב פנים לא הציגו עבודות גמר אלא מגוון של תרגילים אותם ביצעו בקורסים השונים לאורך השנה, כשהאירוע תוכנן והוקם כולו על ידי הסטודנטים עצמם.

כשעיצוב פוגש סביבה

טל בן משה, סטודנטית לעיצוב תעשייתי, הציגה מסכה שניסתה לפתור את אחת הבעיות הבוערות היום, זיהום אוויר. המסכה מתקפלת לתוך שרשרת שניתן לענוד על הצוואר וכך נמצאת תמיד בהישג יד וזמינה לשימוש. "חקרתי לעומק את נושא זיהום האוויר ואת הפתרונות שיש בשוק היום. הגעתי למסקנה שאין היום מסכות פשוטות ליום יום שלא נראות כמו מסכות מנתחים, אין הרבה היצע בתחום הזה." מתארת טל.

"התחלתי מאופנת רחוב יפנית. ביפן משתמשים במסכות האלה אפילו סתם ליופי, מקשטים אותן והן מאוד צבעוניות, הם ממש הפכו את זה לאופנה. ניסיתי להבין איך אני יכולה לקחת את הייחודיות של אופנת הרחוב ביפן ולהפוך אותה למשהו שהוא יחסית קלאסי, שאנשים ישמחו ללבוש בחיי היום יום, ולא ייראה כמו מסכת מנתחים על הפנים." היא אומרת.

את העבודה ביצעה במהלך תרגיל סטודיו בשם "אי בודד", בו עסקו הסטודנטים במצבים בהם אנשים מתבודדים או מורחקים מהסביבה שלהם. הסטודנטים הציגו פתרונות כמו תאורה לקמפינג, תאורת חירום המותאמת לילדים ואולר לנשים שכולל אביזרים ל"הישרדות" בחיי היום יום.

טל מציינת שהעבודה שהציגה אמנם משרתת כרגע קהל יעד שמתמקד יותר במדינות אסיה כמו יפן וסין, בהן משתמשים במסכות כאלה ביום יום, אולם לא פוסלת מצב בו בעתיד ניאלץ לצערנו להשתמש בהן גם כאן בארץ. "אני חושבת שהיום לאנשים בארץ קצת קשה לעכל את זה, יכול להיות שזה נראה להם עתידני. קהל היעד שהתחלתי איתו היה אסיה, רציתי לתת פתרון שהוא יותר אסתטי, אופנתי ופונקציונאלי. אני רואה את זה קורה גם בישראל, אולי בעוד כמה שנים."

מה הקשר בין מוזיקה ורהיטים?

הסטודנט מאיר קרמר הציג בתערוכה שידה, אותה יצר מחיבור חלקים של מספר רהיטי וינטג' ישנים כמו ארונות מטבח וכיסאות. "המטרה הייתה ליצור רהיט חדש מאובייקטים קיימים, כשהרעיון היה להמחיש שילוב בין ישן לחדש, דרך הצבעים והחומרים." הוא מתאר. "את הרהיטים מצאנו ברחוב ואספנו אותם, לא חסרים רהיטים ברחוב."

את העבודה הכין במסגרת קורס בשם "רימיקס", בעוסק בקשר המפתיע בין עיצוב רהיטים ומוזיקה דיגיטלית. "בקורס עסקנו ברמיקס במוזיקה, בו לוקחים חלקים של יצירות, עושים להם עיבוד ויוצא שיר חדש. במהלך הקורס התבקשנו להביא כמה רהיטים, לפרק את כולם ואז להשתמש בחלקים כחומר גלם." הוא מסביר.

"זה היה מאוד מעניין, בדרך כלל תהליך של עיצוב מוצר הוא אחר לחלוטין. אתה חושב מה אתה רוצה לעצב, מה ההשראה שלך ואז אתה מחפש חומר גלם. פה חומר הגלם הוא ההשראה. אתה צריך להשתמש במה שקיים. אתה מגיע לכל מיני תוצרים שלא בהכרח היית יכול להגיע אליהם בשיטות 'רגילות' אחרות."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• סטודנטים לעיצוב עזרו לדורון גנון להגשים חלום ולהתאפר שוב לבד
• האם פיתוח של סטודנטים לעיצוב יעזור לנתק את הילדים מהמסך?
• סטודנטים לתקשורת חזותית הציגו בשבוע האיור בתל אביב
• עצמאיים בשטח: איך נראים החיים לאחר לימודי אדריכלות?

"עם כל הטכנולוגיה, עדיין נשאר הכיף בלשמוע רדיו"

קורס נוסף בו השתתפו הסטודנטים לעיצוב הוא קורס רדיו, בו התבקשו לעצב מכשירים עבור חברות שונות, לפי הסגנון והקונספט שלהן. נטע שלום עיצבה מכשיר רדיו ייעודי לילדים עבור חברת "קידו" שמייצרת צעצועים חינוכיים. דרך הרכבה של שלושה ראשים בצורות חיות, כמו שועל, ג'ירפה ופיל, יכול הילד להחליף בין תחנות שכל אחת מייצגת סגנון מוזיקה אחר שגם מותאם לאופי החיה. "חיפשתי מטרה סמויה וחינוכית שתתאים לחברה וגם למכשיר, באופן שישלב את השניים ויתאים לילדים."

לדעתה של נטע, למרות שהיום לילדים יש גישה לסמארטפון ולמחשב כבר מגיל צעיר, עדיין יש מקום לרדיו הישן והטוב. "אני חושבת שעם כל הטכנולוגיה המתפתחת, כשהכל 'בקליק', עדיין יש לאנשים את הכיף בלשמוע רדיו. הכיף בלבחור תחנה ולא שיר ביוטיוב, לבחור ז'אנר ולשמוע משהו שמכתיבים לך ולא משהו שבחרת מראש. אני חושבת שזה משהו שתמיד יישאר."

"ברבי יכולה להיות יפה גם עם הליכון"

גם הסטודנטית אפרת איווניר עסקה בעיצוב מוצרים לילדים, במסגרת הסטודיו לעיצוב צעצועים. היא בחרה להתמקד במוצר שמעורר מודעות לאנשים עם מוגבלויות והציגה אביזרים שמתחברים לבובת ברבי שכוללים קביים, מקל הליכה והליכון. "נתקלתי בזרם של הרבה הורים לילדים עם נכויות, שמחפשים צעצועים שיתאימו לילדים שלהם מבחינת ההזדהות, בובות שיוכלו להגיד שהן דומות להם. הם ניסו ליצור קשר עם בעלי חברות צעצועים גדולות, ואף אחד לא רוצה להיכנס לייצור של צעצועים 'נכים'. אני ראיתי פה הזדמנות מאוד גדולה להביע את דעתי." היא מספרת.

"ייצרתי את הצעצועים בהדפסה תלת ממדית, במטרה שזה יהיה קובץ פתוח. הקובץ נמצא באינטרנט וניתן להדפיס את המוצר בבית אם יש לך מדפסת, זה משהו שמתחיל להיות יותר ויותר נפוץ, או שניתן ללכת לבית עסק שנמצא קרוב אלייך. אפשר לבחור אילו צבעים שרוצים. זה אחד הדברים שמאוד מקדמים את הפרויקט, אפשר להראות לילד שברבי, שכביכול נחשבת לאידיאל יופי, יכולה להיות יפה גם עם הליכון כתום או הליכון ירוק."

אפרת מתארת שהבובה מיועדת גם לילדים עם מוגבלות וגם לילדים בלי מוגבלויות, וכך יכולה לחשוף אותם לנושא קבלת השונה. "כך אפשר לחנך אותם להבין ולקבל מישהו שהם לא בהכרח רואים ביום יום, או שהם פוגשים וההורים לא יודעים תמיד להסביר." היא אומרת. "קיבלתי המון פניות דווקא מהורים ומגננות שיש להם עצמם נכות. הם אמרו 'איזה כיף שסוף סוף אני יכולה להסביר לילדים שלי, או לילדים בגן שלי, למה אני נראית ככה'. זה היה ממש מרגש."