10 המכות של הסטודנטים: כשהלימודים הופכים למכה

לרגל חג הפסח, מהן עשר המכות של הלימודים?

בכל שנה אנחנו קוראים שוב על עשר המכות שנחתו על המצרים כדי לשבור את רוחם. אנחנו מספרים איך המכות הביאו לסיום השעבוד של בני ישראל, שיצאו מעבדות לחירות. טוב, לפחות עד שהגיעו לתחילת הסמסטר.

חיי האקדמיה הם באמת לא קלים, כשלפעמים נראה שצריך נס אלוהי כדי לצלוח אותם (גם אם בסופו של דבר אנחנו מסתדרים כל פעם מחדש). דם, צפרדע, כינים, ערוב ושאר המכות נשארו נחלתה של ההגדה בסדר, אבל מה המכות שאיתן מתמודדים הסטודנטים בזמן הלימודים?

חוסר שעות שינה

איפה הימים ההם, בהם היינו יכולים לישון שמונה שעות בלילה ולקום רעננים למחרת בבוקר ביקיצה טבעית? עברו כנראה מבלי ששמנו לב. היום, אם אנחנו מספיקים לישון ארבע שעות רצופות, כנראה התרחש איזה שהוא נס. עם המרתונים ללמידה כל הלילה והמטלות שאנחנו רק מתחילים לכתוב בארבע בבוקר, למה זה עדיין מפתיע שהנודניק הוא החבר הכי טוב שלנו?

מינוס בבנק

המינוס שמאיים על כולנו הוא אולי הבעיה הכי גדולה בזמן הלימודים. אנחנו מנסים לדחוף עוד ועוד משמרות, לקצץ עוד קצת בקניות אבל עדיין נראה שהכסף ממשיך לנזול לנו בין האצבעות. אז לפני שנגיע להתקמצנות על אוכל, כדאי שנתחיל לעשות משהו בקשר לכסף שלנו. אולי אם נשקיע ונתחיל להתנדב נקבל מלגה בשנה הבאה?

בלגן

זוכרים את הימים בהם אימא הייתה פוקדת עלינו לסדר את החדר? גם היום, החדר שלנו בדירה עדיין נראה כמו אחרי הפגזה. אנחנו אומרים לעצמנו שזה המצב כי הלימודים לא משאירים לנו זמן לסדר אותו. מצד שני, אנחנו אומרים שאולי אם נסדר את החדר, נוכל לדחות את הלמידה. אנחנו כועסים על השותף המעצבן שמשאיר כלים מלוכלכים בכיור ולא מוציא את הזבל, אבל מתעלמים בשקט מהעובדה שגם לנו לא נשאר כל כך הרבה זמן לניקיונות אביב.

יותר מדי קורסים

מה חשבנו לעצמנו בתחילת השנה? האם באמת האמנו שנצליח להתמודד עם כל כך הרבה קורסים בסמסטר אחד? אלא אם כן נשיג במקרה כוחות על, הסיכוי שלנו לעבור בכל קורסי הבחירה האלה כנראה שואף לאפס. בינינו, את מספר השיעורים שהגענו אליהם אפשר גם ככה לספור על יד אחת. האלטרנטיבה גרועה לא פחות, לגרור את התואר לסמסטר נוסף. כנראה ששוב ניפגש כולנו במועדי ב'.

איחורים

כנראה שבשלב הזה הבנו שאיחורים הם פשוט משהו שנצטרך ללמוד לחיות איתו. המצב כל בוקר הוא כבר לא 'האם אני אאחר הפעם', אלא 'בכמה אני אאחר והאם אספיק להגיע לאמצע ההרצאה'. זה אמנם נחשב קצת לוותר לעצמנו, אבל בשלב הזה של התואר אנחנו כבר מרשים לעצמנו. למרצים, מצדם, באמת לא אכפת.

נוכחות חובה

אחרי שבזבזנו את שלושת החיסורים המותרים (זה קרה קצת מהר ממה שציפינו), אנחנו מוצאים את במצב קצת בעייתי כדי להספיק הכל. האם להבריז משיעור אחד כדי להספיק להגיש מטלה לקורס אחר?  הדרישה לנוכחות חובה מחייבת אותנו להקריב משהו ובכל מקרה נצא מופסדים. עד היום אנחנו מתפלאים איך תמיד יש סטודנט אחד, שמתחזק נוכחות מושלמת בכל הקורסים. חייב להיות שם קאטץ'.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• אילו אירועים מציעות אגודות הסטודנטים לחופשת פסח 2016?
• עם הזמן בא הניסיון: טעויות שעושים סטודנטים בשנה הראשונה
• אבעה אחים בהגדה של פסח, וגם בקמפוס: ארבעה סוגי סטודנטים
• כל האמת על התואר: איך הלימודים שונים מהציפיות שיש לנו מהם?

היעדר מוטיבציה

שביזות סמסטר ב', זה קורה גם לסטודנטים הטובים ביותר. לקראת אמצע הסמסטר השני, אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו לא עצלנים, פשוט איבדנו את הדבר הזה, שמדרבן אותנו ודוחף אותנו להמשיך קדימה. מי זוכר בכלל את הימים היפים ההם שבהם ממש התלהבנו מתחום הלימודים שלנו ומהנושאים החדשים שלמדנו בכל קורס? כששגרת הלימודים הופכת למעיקה ומתישה, מה הפלא שאנחנו לא מוצאים רצון להמשיך ולהשקיע?

יותר מדי הסחות דעת

ההתרעות בוואטסאפ, ההודעות בפייסבוק, הפרק החדש בסדרה שלכם והסרטון הזה שאתם פשוט חייבים לראות ביוטיוב. נשמע מוכר? הטכנולוגיה אמנם נראית כאילו הוא הופכת את החיים שלנו לקלים יותר (היא אפילו יכולה לעזור לפעמים בלימודים) אבל כשזה מגיע לזמן לשבת וללמוד, היא יכולה באמת להיות מכה.

תחבורה

לפעמים נראה כאילו מערכת התחבורה הציבורית תוכננה במיוחד כדי להכשיל סטודנטים. להגיע בבוקר בקלות למכללה? זה ה - obvious! מי מאתנו שלא גרים במעונות מכירים יותר מדי טוב את השגרה האיומה של הנסיעה בקווים העמוסים והצפופים בשעה שבע בבוקר, אחרי שהאוטובוס הראשון איחר והשני חלף על פני התחנה מבלי לעצור. אלו בינינו שהם בעלי רכב מסכימים שגם אז החיים לא חפים מבעיות. מהפקקים של הבוקר ועד הניסיונות למצוא חנייה בקמפוס, באמת הגיע הזמן לעשות משהו בנושא.

מכת שאלות

כולנו מכירים את הסטודנטים שאוהבים לשאול שאלות. התרגיל עומד להסתיים, נותרו שתי דקות על השעון ואפילו המתרגל כבר מת ללכת. אבל אז, הם מרגישים צורך עז לשאול שאלה ארוכה ומפורטת, רצוי בת כמה חלקים. נראה שממש לא אכפת להם שהם מעכבים את כל הכיתה על חשבון ההפסקה. בדרך כלל אלה אפילו לא שאלות חשובות. להבא, אנחנו ממליצים פשוט לגשת למרצה בסוף השיעור.