רוצים להתארח? הפרויקט הסטודנטיאלי שבא ליצור חברה אכפתית יותר

פרויקט "אורחים לשבת": שוברים את הבדידות עם ארוחת שישי

איזו תמונה עולה בראשכם כשאתם שומעים את הביטוי "ארוחת שישי"? רבים מאיתנו בטח חושבים על שולחן עמוס מטעמים וערב נעים עם האנשים הקרובים לנו. אבל לא לכולם יש אפשרות לבלות כך את ערב שבת. בחברה שלנו יש אנשים בודדים רבים, שלא תמיד יש להם היכן להעביר את ארוחת השישי. פרויקט "אורחים לשבת" שהקים סטודנט אחד בא לשנות את המצב ובדרך שואף לקרב בין אוכלוסיות שונות בחברה.

"הבנתי שאני רוצה לשבת עם עוד אנשים כאלה"

לדברי יחדו גילבר, מקים הפרויקט, מטרתו היא להפגיש בין אנשים, כדי לפתור את הבדידות שרבים נקלעים אליה. במסגרת התכנית נפגשים לארוחות שישי משותפות וכך מכירים אוכלוסיות שונות שאולי עד היום לא יצא לנו להכיר. בתחילת הדרך, התמקד הפרויקט בארוחות לקשישים בודדים, כיום הוא התרחב גם לאוכלוסיות נוספות, כמו עולים חדשים, אימהות חד הוריות וחיילים בודדים.

היוזמה כוללת אתר ועמוד פייסבוק, בהם יכולים אנשים להירשם כמארחים או כמעוניינים להתארח. דרך המערכת מתאימים בין המארחים והמתארחים לפי מיקום בארץ, רקע והעדפות, כמו שמירת כשרות, נגישות או טבעונות. שני הצדדים יוצרים קשר ואז נפגשים בערב שישי לארוחה משותפת.

את הפרויקט החל יחדו בזמן לימודי עיצוב קרמי בבצלאל לפני כשנתיים. הוא מספר שאחד הגורמים שהביאו אותו לפתוח את היוזמה היה מפגשים שלו לאורך השנים עם קשישים עם סיפורים מעניינים. "השיחה הבולטת ביותר הייתה באוטובוס, בדרך מבאר שבע לירושלים, עוד כשהייתי בצבא. הקשיש שאל אותי איפה אני משרת וכששאלתי אותו היכן הוא שירת, אמר שבבריגדה היהודית. המשך הנסיעה עברה עליי בסיפורים ממלחמת העולם השנייה. כשירדתי מהאוטובוס, הבנתי שאני רוצה לשבת על קפה עם עוד אנשים כאלה," הוא אומר.

יחדו מוסיף כי גם סיפורים בתקשורת באותה עת על תקיפות של קשישים בידי בני נוער, או קשיים כלכליים עמם מתמודדים קשישים רבים, נתנו לו עוד מוטיבציה לפתוח את הפרויקט. "השילוב של כל אלה גרם לי לרצות לקשר בין קשישים לבין החברה באופן כללי והסביבה הגיאוגרפית שלהם במיוחד, מתוך תפיסה שכולם יכולים להרוויח מזה ושיש לכך פוטנציאל לעשות הרבה. הלכנו לכיוון של אירוח בארוחות שבת שמתקיימות גם ככה, כשההוספה של אורחים לארוחה קיימת היא דבר פשוט."

יחדו גם ביקש להנציח באמצעות הפרויקט את חברו רס"ן בניה שראל ז"ל, שנפל במבצע צוק איתן לפני כשנתיים. באחת השיחות האחרונות עמו, שיתף יחדיו את בניה ברעיון לפרויקט ובניה התלהב ממנו. "למדתי עם בניה בישיבה התיכונית והיינו חברים. אחרי צוק איתן הפרויקט הפך לזכרו מתוך תפיסה שיש בו שני צדדים שהיו חזקים בבניה. מצד אחד כיף וחיים ומפגשים אנושיים ומצד שני אכפתיות כלפי הסביבה."

"כל אחד רוצה ליצור קשר עם אנשים אחרים"

יבנה גילבר, אחיו של יחדו שמסיים עכשיו לימודי הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת אריאל, שותף עם אחיו בניהול היוזמה כמעט מתחילתה. לדבריו, היום ליבו של הפרויקט הוא בירושלים, בה יש מסה משמעותית של מתנדבים, אך בכל שבוע נערכים מפגשים בשלל מקומות בארץ, מצפון ועד דרום. הוא מתאר שבתחילת הדרך, היו מבצעים את התיאומים באופן ידני ובשנה הראשונה לפעילות המערכת הממוחשבת נערכו כ - 500 ארוחות. בשנה השנייה כבר הייתה הערכה של כ - 2,000 ארוחות.

"מבחינתנו, ההנחה הבסיסית הייתה שאתה מארח מישהו באופן חד פעמי ולא מחויב לשום המשכיות. ככה יותר קל להיכנס לתוך העניין." מתאר יבנה את העקרונות שעומדים מאחורי היוזמה. "יש פה מפגש חד פעמי, כשהשאיפה או התקווה היא שבסופו של דבר כן ייווצרו קשרים שהם ארוכי טווח וזה גם קורה בפועל. יש אמנם אנשים שאירחו ואמרו לנו שהיה קצת מוזר או לא הייתה כימיה, אך מצד שני יש אשים שתאמו ארוחה דרך המערכת, ואחר כך אומרים לנו שכבר קופצים לבקר ועושים דברים ביחד, זה היה טריגר לאירוח מתמשך."

דניאל ויינר הוא סטודנט ללימודי משפטים באוניברסיטה הפתוחה, עולה חדש שעלה לארץ בשנת 2013. גם הוא מלווה את הפרויקט כמעט מתחילתו, ועד היום אירח כעשר ארוחות שבת. "יחדו היה קצין שלי בצבא, הוא סיפר לי על הרעיון שלו והתלהבתי." הוא מתאר כיצד נחשף ליוזמה והחליט להצטרף אליה. "בתור עולה, מאוד חזק בחו"ל כל נושא הקהילות וה'ביחד', הרגשתי שזה חסר לי בארץ. אנשים מוכנים ללכת לצבא למען הלאום שלהם, אבל לא מכירים את השכנים שלהם. הפרויקט הזה בא ליצור קהילה."

"יש המון אנשים בודדים, לא במובן של מסכנים. אפשר גם להיות מוקף חברים ולהרגיש בודד. כל אחד רוצה ליצור קשר עם אחרים, ולא תמיד יש מקום שניתן לעשות זאת. הרבה אורחים שלי אומרים, 'איזה כיף שאפשר לפגוש אנשים ככה וליצור קשרים'." הוא מתאר.

דניאל אומר שהוא לא מסתפק ביצירת הקשר הראשוני בארוחה ושומר על קשר עם האורחים שלו גם לאחר הערב, מה שיצר מערכת שלמה של חברויות חדשות בין האורחים השונים. "אני מארגן המון ארוחות, אירועים וגם פיקניקים, אז האורחים היו שומעים בפייסבוק על אירוע שאני מארגן ומגיעים גם הם," הוא מתאר. "בכל חג שבועות לדוגמה אני מארגן אירוע ל - 150 איש, האורחים שלי מגיעים וגם מביאים איתם עוד חברים, ובכל אירוע כזה הם מרגישים בנוח."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• מה המעשה המרגש שעשו סטודנטים כדי לעזור לקשיש בודד?
• כך הצליחו סטודנטים לחולל מהפך בעסקים קטנים של עולים חדשים
• מחמם את הלב: סטודנטית יצאה ביוזמה לחלוקת מרק לחיילים בצפון
• מחפשים דירה? במשרד הבינוי מציעים לסטודנטים להתגורר עם קשישים

פעילים, מתנדבים ומלאכים: ממשיכים קדימה

יבנה מתאר שהוא ואחיו, יחד עם שאר הצעירים שחברים בפרויקט, חושבים תמיד כיצד לקדם הלאה את היוזמה ולפתח אותה. "הדבר הראשון הוא תרגום לשפה האנגלית, ויש לנו עוד כמה שפות על הכוונת. כך נוכל גם לפתוח את הפרויקט לעולים ולאנשים שלא דוברים את השפה פה בארץ, וגם לקדם אותו בקרב ישראלים ויהודים בחו"ל."

יבנה אומר גם שאחת המטרות העיקריות כרגע היא הנגשת המערכת לשימושם של קשישים, שהם כאמור האוכלוסייה איתה החל הפרויקט. "מה שקרה הוא שעם הזמן אנחנו עובדים על מערכת שמבחינת קשישים היא פחות נגישה, כמו למשל פייסבוק ואינטרנט. הבנו שאנחנו צריכים לתת לזה מענה, השלב הבא הוא להוסיף אפשרות במערכת שיהיה אפשר לא רק לפתוח פרופיל, אלא גם לנהל פרופיל עבור מישהו. ואז לצורך העניין אני יכול לנהל פרופיל של קשיש." הוא מסביר.

"השלב המשלים הוא הגורם האנושי. אנחנו רוצים למצוא סטודנטים, תיכוניסטים או מתנדבים באופן כללי, שינהלו את הפרופיל עבור הקשישים ויתקשרו עמם. קראנו לזה בזמנו 'מלאכים'. כך למשל, סטודנט שהוא 'מלאך' של קשיש שרוצה להתארח לשבת, פותח בשבילו פנייה באתר ומחפש בשבילו ארוחה מתאימה." בינתיים, ממשיכים החברים בפרויקט במלוא המרץ וגם בשישי הקרוב יארחו רבים מהם ארוחות בביתם. עבורם, זה עוד צעד אחד לעבר חברה מלוכדת ותומכת יותר.