אני דוגמנית, מידה 42: הסטודנטית שמשנה את חוקי המשחק

8/2/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (3,241 צפיות)

הכירו את לין לאור, דוגמנית מידות גדולות, שהדבר האחרון שתראו אותה עושה הוא להתנצל לגבי המראה שלה. כמי שהתמודדה בעברה עם הפרעות אכילה, היא פועלת כיום כדי לסייע לנערות ולנשים לאהוב את הגוף שלהן, גם אם הוא לא עומד בדרישות החברה. היא גם סטודנטית לקולנוע, שחולמת להביא את סיפורן של הנשים המלאות אל המסך. בדרך, היא שואפת לשנות את האופן שבה אנחנו רואים נשים, ונשים שמנות בפרט.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


לין לאור, דוגמנית למידות גדולות וסטודנטית לקולנוע, יוצאת לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים על נשים


"ברגע שהסתכלתי במראה והבנתי שלי באמת אין שום בעיה עם איך שאני נראית, התחלתי לחשוב איך אני הולכת לכיוון שלי, ואיך אני הופכת את זה לאקטיביזם."


לין לאור (27) נולדה לבית בו הדוגמנות הייתה דרך חיים. כמי שסבתה ואימה היו דוגמניות, חשה שתמיד היה מצופה ממנה להמשיך את השושלת, אך זה לא התאפשר שכן לא הצליחה להגיע למשקל הרצוי. עם זאת, בילדותה לא הקדישה תשומת לב רבה מדיי למשקלה, עד שבגיל 16 החליטה שהיא רוצה לפנות לעולם המשחק. זה גם השלב בו נאמר לה שלא תוכל להגשים את החלום. משטר הדיאטות אליו הכניסה את עצמה כדי להשיג תפקידים נחשקים הוביל אותה גם אל הפרעות האכילה.


אך בדיוק בנקודה זו התחולל השינוי הגדול של חייה, בו הפכה מנערה הכלואה בהתמודדות עם בולימיה לאישה צעירה שבטוחה במראה שלה ואפילו מתגאה בו. "אני תמיד אהבתי את עצמי." היא אומרת, "לי בחיים לא הייתה בעיה עם עצמי וכנראה בגלל זה שום דיאטה לא הצליחה. פשוט לא הבנתי למה אני עושה את זה, למה אני סובלת. אמרתי לעצמי שאני עושה את זה בשביל המקצוע, שהוא נורא חשוב לי. זה לא צלח, שום דיאטה לא עבדה, הבולימיה לא עבדה. ובשלב מסוים הבנתי, אוקיי, זאת את. וברגע שהסתכלתי במראה והבנתי שלי באמת אין שום בעיה עם איך שאני נראית, התחלתי לחשוב איך אני הופכת את זה לאקטיביזם ואיך אני הולכת לכיוון שלי."


הרגע שבו החלה לשנות את דרך החשיבה הזו, הוא גם הרגע בו החלו דלתות להיפתח עבורה. היא החלה לקבל הצעות לדוגמנות מצד חברות אופנה במידות גדולות. כיום, היא דוגמנית מבוקשת, וגם דוגמנית הפלאס סייז הישראלית הראשונה לקבל קמפיין אופנה באירופה, אך זה לא תמיד היה המצב. "בהתחלה התביישתי בתואר 'דוגמנית פלאס סייז'." היא מודה. "היו לי קונפליקטים מאוד מוזרים, מצד אחד אין לי בעיה, מצד שני חשבתי: דוגמנית שמנה? זה פדיחות."


למרות שסביבתה הקרובה קיבלה את המהלך באהבה, לא כולם חלקו את אותה הדעה. "הייתי צריכה כל הזמן להסביר. אני לא יכולה להגיד לאנשים 'אני דוגמנית'. כי ישר יש להם מבט כזה ולא נעים להם לשאול, והם מופתעים, שזה דווקא נחמד. אני חייבת להוסיף 'אני דוגמנית פלאס סייז, מידה 42'. כאילו זה לא לגיטימי מראש. אבל חוץ מזה, כולם היו ממש בסדר. יודעים שאני בסדר עם עצמי, ושעשיתי לפני זה המון קומדיה ואימפרוביזציה ותמיד צחקתי על עצמי ונהניתי. זה אף פעם לא היה אישיו שלי, אז קיבלו את זה."


"יש התערבות גדולה מאוד בגוף הנשי, על כל גווניו"


בדומה לדוגמניות פלאס סייז אחרות, מחליטה לאור להביא את השינוי שלה גם הלאה, לנשים אחרות. היא מתחילה לכתוב במגזינים ובעמוד הפייסבוק שלה על דימוי גוף. הפעילות האקטיביסטית שלה הביאה אותה לאחרונה להשתתף באירוע "אנשים שבדרך כלל לא מרצים", ערב הרצאות קצרות של הארגון החברתי ZE.ZE, שבו אנשים מספרים סיפורים שבדרך כלל לא יוצא לנו לשמוע. כך, לפני כשלושה שבועות, עמדה לין על במה בפני מאות אנשים וסיפרה את הסיפור שלה. התגובות החיוביות לא איחרו לבוא. היא מספרת כי נערות ונשים צעירות הודו לה על ההרצאה וציינו כי חשו הזדהות עם דבריה, שנתנו להן השראה.


היא גם קיבלה לא מעט הודעות מנשים ומגברים ללא קשר למשקלם. "אחרי ההרצאה התחלתי לקבל המון הודעות מאנשים שממש לא קשורים לעניין המשקל ספציפית, אלא לדימוי גוף בכלל. גיליתי שהרבה אנשים ממושטרים. פתאום, שחקנית ממש רזה שלחה לי הודעה ארוכה על כמה שהיא מזדהה איתי, כשאומרים לה כל הזמן, למה את אנורקסית, למה את לא אוכלת? יש התערבות גדולה מאוד, בעיקר לנשים, בגוף שלהן וכנראה על כל גווניו."


לין מסכימה שהפרעות אכילה ודימוי גוף נמוך הן תופעה שרובנו מכירים בקרב נערות, אולם היא ממשיכה גם בקרב סטודנטיות ונשים מבוגרות יותר. "אני חושבת שהכי מסוכן אצל הנערות, שממש הולכות עד הסוף. אבל ברור שנשים סוחבות את העניין הזה איתן. פשוט יכול להיות שבשלב מסוים הן מתייאשות ולא אוהבות את עצמן, או שהן ממשיכות להילחם בזה, ממשיכות להיות בדיאטה או בשמירה כל החיים. הדימוי השלילי ממשיך עם נשים הלאה והלאה, כי הוא פשוט בכל פינה. בכל מקום אנחנו רואות כמה אנחנו לא מתאימות וכמה זה לא בסדר."


"אני חושבת שכמה שיש יותר מגוון, וכמה שיש לנערות יותר על מה להסתכל, זה יפתור הרבה בעיות." היא ממשיכה. "אנשים אומרים לי 'את מעודדת השמנה! עכשיו נערות יראו דוגמניות שמנות, ירצו להיות ככה ויתחילו לאכול.' זה משהו שלא יכול להיות. אף נערה לא תראה דוגמנית שמנה ותגיד 'אני רוצה להיות כזאת' ותרוץ לקנות בורקסים. היא תגיד, היי, יש אופציה אחרת, וזאת אני, למה לא להיות שמחה עם מה שאני?"

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 


להביא את הנשים המלאות למסך הטלוויזיה


כבר מימיה כשחקנית מתחילה, שמה לב לכך שלנשים שאינן רזות כמעט ואין ייצוג בטלוויזיה. "אני חושבת שהטלוויזיה מנסה למכור איזו אשליה או פנטזיה, כמו שחברות האופנה מנסות לעשות. זה פשוט דבר שגוי בעיני. שייקספיר אמר שהתיאטרון אמור להיות אספקלריא לטבע, הוא אמר שאנחנו אמורים לייצג את המציאות, וזה לא קורה."


"הלכתי ללמוד קולנוע מהסיבה הזו בדיוק, כדי ליצור מגוון וליצור את הטלוויזיה והקולנוע שאני חושבת שצריכים להיות פה. על זה אני כותבת, בזה אני מתעסקת בתרגילים שלי בלימודים, אם זה נשים באופן כללי ואם זה דימוי גוף, כי אני חושבת שבאופן כללי נשים לא מיוצגות מספיק."


היא ממשיכה ומרחיבה לגבי ייצוגן של נשים בתעשיית התקשורת בימינו: "זה עולם שבאופן כללי מאוד קשה לנשים. אחוז קטן מאוד של נשים מצליחות לעשות סרט. אני חושבת שצריך לעשות שינוי גדול מאוד בתחום מהבחינה הזאת."


בימים אלה, לין היא סטודנטית בשנה הראשונה ללימודי קולנוע במנשר, שם היא עובדת על סדרת טלוויזיה שתביא את הנשים המלאות למסך. "הסדרה תתעסק בחבורת נשים מלאות, שזה כבר דבר שלא ראו על המסך קודם לכן, לפחות בארץ. מצד אחד, הן אוהבות לחיות, ואוהבות סקס, ואוהבות גברים, ואוהבות בגדים, ואוהבות אוכל, ומצד שני הן חיות בתל אביב, שזו העיר הכי רזה ומקדשת רזון במדינה, עם כל האהבה שלי אליה. אנחנו ניכנס לנבכי נשמתן ונראה איך נשים כאלה, שהן לא מה שהן 'צריכות להיות' מבחינת הסביבה, חיות ומתמודדות עם העולם. אני מקווה שאמצא ערוץ שידור וחברת הפקה שיהיו מספיק אמיצים כדי לעשות את זה."


לין אופטימית לגבי היכולת של נשים לקבל את עצמן ולאהוב את גופן, ולדעתה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ליצור מגוון של מודלים לנשיות. "אני חושבת שנשים עשו דברים גדולים בהיסטוריה כדי שהיום נוכל להצביע ולנהוג, ויחסית ללבוש מה שבא לנו. אבל אני חושבת שפשוט צריך לגוון." היא אומרת. "הדוגמניות, ומה שאנחנו מקבלות עכשיו בכל פינה, אלה רק 2 אחוזים מהאוכלוסייה שיכולות להיות במידה הזו, בלי להרעיב את עצמן. זה פשוט דבר שלא יכול לקרות ל - 98 אחוזים מהנשים בעולם. ברגע שתהיה הבנה של הדבר הזה, אני מאמינה שהמצב ישתפר."


"מעבר לזה, אני חושבת שמי שלא טוב לה ורוצה לשנות משהו, שתשנה! " היא מסכמת. "כדאי שנשים יהיו מסוגלות להסתכל על עצמן, למצוא מה טוב להן ומה הן אוהבות ולהעשיר את עצמן."