התערבות עם הדיקנית הפכה את עובדת הקפיטריה לסטודנטית ומודל לחיקוי

7/1/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (4,015 צפיות)

לאחר שעלתה לארץ בגיל צעיר, גדלה בפריפריה וחוותה קשיים כלכליים, נסטיה מצ'ולין לא חשבה לגשת ללמוד למרות הצטיינותה במדעים בתיכון. לאחר שנים של עבודה בקפיטריה של מכללת אפקה, הייתה זו התערבות עם דיקנית המכללה ששכנעה אותה ללכת וללמוד הנדסה. עכשיו היא מבקשת להעביר את הסיפור מעורר ההשראה שלה הלאה לנערות, כדי להוכיח להן שהעתיד נמצא בידיים שלהן.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.

עזרנו גם לך? דרג אותנו:

הפכה מעובדת הקפיטריה בקמפוס לסטודנטית, ועכשיו מעודדת נערות ללכת בדרכה

אם הייתם שואלים עד לפני כמה שנים את נסטיה מצ'ולין (26) מה התכניות שלה לעתיד, סביר להניח שלימודים לא היו בראש הרשימה. כמי שחוותה לא מעט קשיים כלכליים בילדותה, עברה למרכז והחלה לעבוד בקפיטריה של מכללת אפקה להנדסה. אולם, לאחר התמדה של הסגל והסטודנטים, והפסד בהתערבות עם דיקנית המכללה, החליטה הצעירה המצטיינת להגשים סוף סוף חלום ולהתחיל ללמוד לתואר ראשון. היום, שלוש שנים אחר כך, היא מדריכה בפרויקט שמעודד צעירות בפריפריה לא לוותר וללכת ללמוד מקצועות מדעיים.

התערבות גורלית

נסטיה עלתה לארץ עם אמה, סבתה ואחותה מברית המועצות כשהייתה בת שש וחצי. את ילדותה העבירה בעיר שדרות, שם גדלה ולמדה בתיכון הכללי. את כיתה י"ב סיימה כשבידיה בגרות מלאה ומדעית, כולל בגרות בביולוגיה ובגרות בכימיה, מה שלדבריה ממש לא מובן מאליו. "בשדרות אחוזי הזכאים לתעודת בגרות מלאה לא היו אז מי-יודע-מה גבוהים. לא הייתה יותר מדי דחיפה למצוינות, ולא שקלתי יותר מדי ברצינות לעשת תעודת בגרות מלאה. המורים והמחנכים שהיו לי שם לא הרפו, וסיימתי עם תעודת בגרות מלאה ואפילו בהצטיינות."

במהלך ילדותה חוותה כמה וכמה נפילות קסמים, וכשסיימה את כיתה י"ב נפלה אחת הרקטות קרוב מאוד לביתה. אימה הציעה לה לצאת לבקר את אחותה הגדולה שהתגוררה במרכז למשך שבוע, עד שהמצב יירגע. "נשארתי שם עד היום, זה היה לפני תשע שנים." מספרת נסטיה. הביקור בתל אביב היה גם מה שהביא אותה, בסופו של דבר, להגיע למכללה.

"כשהייתי בהתרעננות, הייתי במרכז למשך שבוע, ואמרתי לעצמי שאולי משבוע אהפוך את זה לחודש ואחפש בינתיים עבודה, התחלתי לעבוד בקפיטריה באוניברסיטת תל-אביב. אחרי ארבע שנים הרשת פתחה סניף במכללת אפקה, ועברתי לנהל את הסניף שם."

הנסיבות הביאו את נסטיה ממש עד למכללה, אך עדיין לא חשבה להתחיל ללמוד בעצמה, בין היתר בגלל אילוצים כלכליים. "את גם נמצאת בריטואל הקבוע הזה, של עבודה והכנסה, ולא בדיוק חושבת על לימודים." היא אומרת. לכל אורך אותה תקופה, התחבבה מאוד על הסטודנטים במכללה וגם על המרצים, שהמשיכו לנסות ולשכנע אותה להתחיל ללמוד. לדבריה, זכתה גם לאהבה ולאהדה רבה מצד דיקנית המכללה, שהפכה בהמשך לדמות מפתח בשינוי שעברה. "יש לנו דיקנית לא פראיירית והיא 'ישבה עליי' הכי הרבה בעניין הלימודים. כל הזמן היא הייתה שואלת אותי 'נו, מתי את נרשמת?', וכל פעם הייתי אומרת לה 'בשנה הבאה.'" היא מספרת.

באחד הימים, בהם דחתה מצ'ולין כהרגלה את השאלה על לימודיה, החליטה הדיקנית לעשות מעשה והציעה לנסטיה לערוך התערבות. "היא הציעה שנעשה תחרות הורדת ידיים ואמרה 'אם אני מורידה אותך, את עולה ונרשמת ללימודים. אם את מנצחת, אני עוזבת אותך בשקט ומצידי אל תעשי עם זה כלום.'" משחזרת נסטיה.

לדבריה, לא ציפתה כי דיקנית המכללה באמת תשב ותבצע את ההתערבות, אך היא אכן ניגשה ועשתה זאת. "הדיקנית נחשבת אצלנו לאדם עם המון כבוד ומעמד, לא חשבתי שהיא באמת תשב איתי עכשיו להורדת ידיים, אבל היא באמת באה, והפסדתי. כחלק מהמילה שלי, בתוך רבע שעה עליתי ונרשמתי ללימודים."

הצטיינותה של מצ'ולין בעבר הוכיחה את עצמה והיא עמדה בכל תנאי הקבלה. את ציון הפסיכומטרי המבוקש השיגה לאחר שניגשה לבחינה כשנתיים לאחר סיום התיכון "סתם כדי לנסות". היא מספרת שנדרשה רק להשלים מכינה בפיזיקה, מאחר והמקצוע לא נלמד בתיכון שלמדה בו.

לסדוק את תקרת הזכוכית

כיום, נסטיה היא סטודנטית בשנה השלישית ללימודי הנדסת תעשייה וניהול. בשל מצבה הכלכלי, נרשמה למסלול לימודי ערב ובשנתיים הראשונות המשיכה לעבוד בקפיטריה. "המשכתי לעבוד בקפיטריה, ובערב כשהייתי מסיימת הייתי הולכת ללמוד. כשהתחלתי את השנה השלישית, החלטתי שמספיק לי עם העבודה, אחרי כמעט עשור בו עבדתי שם." היא אומרת.

בינתיים, היא והדיקנית שמרו על יחסים טובים ונסטיה אף למדה אצלה באחד הקורסים. "יום אחד נכנסתי למשרד שלה וסיפרתי לה שהתפטרתי. היא שאלה בדרך אגב איך אני מתכוונת להמשיך לממן את הלימודים. אמרתי 'לא יודעת, נראה'." בתגובה, הציעה לה הדיקנית להשתתף בפרויקט בשם "סודקות את תקרת הזכוכית", או בקיצור "סודקות", שגם יספק לה מלגת לימודים. נסטיה הסתקרנה והחליטה לנסות.

פרויקט "סודקות" פועל מטעם ארגון "אליאנס - כל ישראל חברים" ובית הספר החקלאי מקוה ישראל, לקידום נערות בתחומי הטכנולוגיה והמדעים. התכנית מגיעה לתלמידות ברחבי הארץ ומפגישה אותן עם סטודנטיות ונשים שיכולות להיות להן מודל לחיקוי, בתקווה לעודד אותן לבחור בתעודת בגרות מלאה ואיכותית. במסגרת התנדבותה בפרויקט, נפגשת נסטיה אחת לשבוע עם הבנות, שמגיעות למכללה מכל חלקי הארץ, ומספרת להן על הדרך שעברה. היא גם מראה להן את מעבדות המכללה, בהן משתמשים בלימודי ההנדסה בתחומים השונים, כמו הנדסת תוכנה, הנדסה מכאנית, הנדסה רפואית והנדסת חשמל.

"אני מציגה להן בכמה דקות את הסיפור שלי, על קצה המזלג, כדי להראות להן שגם אני באתי מהפריפריה, ממעמד כלכלי נמוך, ממעמד חברתי נמוך. גם אני בגילן לא חשבתי שאלמד, ואני מראה להן שכרגע יש להן אופציה לעשות תעודת בגרות מלאה. ואם יש להן יכולת לעשות במקום 3 יחידות 4 או 5 יחידות, בכל מקצוע שהוא, כדאי להן לעשות זאת עכשיו."

"מתנדבת איתי עוד סטודנטית שמציגה את הסיפור שלה בפני הבנות. היא לא עשתה תעודת בגרות מלאה, והשלימה אותה אחרי שהחליטה ללמוד. אנחנו אומרות לבנות: 'תראו כמה זמן לקח לה להירשם ללימודים, כמעט שנתיים וחצי של השלמות, ואני, תוך עשרים דקות אחרי ההתערבות, נרשמתי ללימודים.'"

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

"פשוט לכו על זה"

כיום, לנסטיה אין עדיין תכנית מוגדרת לעתיד, אך היא נחושה לצאת ולחפש עבודה בתחום בסיום התואר. בינתיים, הפעילות מעוררת ההשראה שלה בפרויקט "סודקות" ממלא את מרבית זמנה הפנוי, אך היא מספרת שכאשר תסיים את ההתנדבות תתפנה לחפש עבודת סטודנט בעולם ההנדסה כבר במהלך לימודיה, כדי לצבור ניסיון.

יש לה גם מסר ברור מאוד לצעירים שמתלבטים לגבי הלימודים או מתמודדים עם חששות בעניין. "תעשו את זה בכל מקרה," היא אומרת בהחלטיות. "לקח לי המון זמן, אני לא מצטערת על זה, אבל הייתי הרבה יותר שמחה אם הייתי עושה את זה בשלב הרבה יותר מוקדם בחיים שלי. עדיין, אף פעם לא מאחור להתחיל ללמוד. ברגע שתחליטו, פשוט לכו על זה. זה באמת סיפוק אדיר."

נסטיה מדווחת שבעקבות חשיפת הסיפור שלה במספר כתבות בעיתונים מקומיים וברשת, היא זוכה להמון תגובות חיוביות. "בדיוק היום קיבלתי מלא הודעות מכל הבוגרים שהתקשרו לפרגן, זה ממש כיף." היא אומרת, ומקווה שהסיפור שלה יביא עוד צעירות לקבל את ההחלטה ולהתחיל ללמוד.