בשביל הילדים: סטודנטיות יזמו משחקייה לילדים עם צרכים מיוחדים

מקום מיוחד: מיזם סטודנטיאלי מפעיל משחקיות לילדים על הספקטרום האוטיסטי

הורים לילדים שמאובחנים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים במקרים רבים למצוא מקום בו יכולים הילדים לבלות ולשחק בתנאים שמותאמים להם. מיזם סטודנטיאלי בשם "משחקייה על הספקטרום" שואף לשנות את המצב וליצור מקום בטוח ולא שיפוטי בו הילדים יכולים ליהנות.

את המיזם הקימו אילנה מולקנדוב ו - שקד פרומקין, שתי סטודנטיות ללימודי מדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו. שקד נמצאת כעת בשנה השלישית ללימודים ואילו אילנה, שהיא גם בעלת הכשרה בטיפול בגישת ABA, סיימה לאחרונה את לימודיה. היוזמה החלה את דרכה במסגרת החממה ליזמות חברתית עסקית, תכנית שפועלת במכללה בה סטודנטים מקימים פרויקטים חברתיים ומקבלים ליווי עד להקמה של עסק חברתי. מאז החלו את התהליך, פרויקט המשחקייה הולך וצובר תאוצה וכיום פועל כבר בכמה ערים בארץ.

שווים בין שווים: משחקייה שהיא גם קהילה

המשחקייה שיזמו השתיים מיועדת לילדים בגילאי 7 - 2 שנים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. החלל מותאם במיוחד לצרכים של הילדים ומאפשר להם לשחק בצורה חופשית ולהרגיש כמו כולם. "ילדים מאובחנים מתקשים להתמודד במשחקיות רגילות," מסבירה פרומקין את הייחוד במשחקייה. "יש בהן רעש, בלגן ועומס חושי, כשמשחקים רבים לא מותאמים להם. הורים רבים מרגישים לא נוח ללכת לשם עם ילדיהם, הם נתקלים בשאלות עמן לא תמיד נוח להם להתמודד והם גם נדרשים לרוץ אחרי הילד, כך שבעצם אין להם רגע אחד של מנוחה."

"אצלנו במשחקייה החלל סגור ומנוטרל מגירויים. זו סביבה תומכת מבחינה חברתית וחושית, לילדים יש חלל שמותאם לצרכים שלהם ולרמת הקשב שלהם, למשל דרך חלוקה לפינות. הילדים נמצאים במעיין מסגרת של חינוך לא פורמלי, בקבוצה בה הם שווים בין שווים. לילדים שלומדים במסגרות של חינוך משלב אין הרבה הזדמנויות לפגוש ילדים אחרים על הספקטרום ובמשחקייה הם יכולים לפגוש ילדים נוספים וליצור קשרים חדשים. גם להורים יש הזדמנות ליצור מקום מפגש ולפתח ביחד קהילה מקבלת ותומכת." ואילנה מוסיפה: "חשוב לציין שהמשחקייה לא טיפולית, אלא כיף נטו. זה שעל הדרך משחק הוא כלי טיפולי נהדר שמפתח את הילד זה בונוס."

בלי דאגות, בלי ביקורת: נדיבות בתחילת הדרך

רעיון המשחקייה נובע במידה רבה מהרקע האישי של אילנה, שאחיה הצעיר, כיום בן 7, מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. בתחילת הדרך, הציגה בעיה שבני משפחה של ילדים רבים על הספקטרום מתמודדים איתה, והיא חוסר מענה מתאים לפעילויות פנאי של ילדים אלה. לדברי הסטודנטיות, רוב המסגרות לילדים על הספקטרום הן טיפוליות, ולא כאלו שנועדו להנאה בלבד.

"כשיוצאים החוצה, מאוד רועש, יש בלגן והילד במצב של אובר - גירוי." מעידה אילנה מניסיונה האישי עם אחיה. "הילדים צריכים מקום שקט ופחות עמוס. לפעמים ההתנהגות של הילד לא מובנת, ולפעמים זה ילד בתפקוד מאוד גבוה אבל עם קושי חברתי. להורים אחרים קשה לפעמים להבין. ההורים לילדים האלה חווים קשיים רבים וזאת בעיה שמשותפת להרבה הורים."

לקראת פתיחת הפרויקט לפני כשנתיים, ערכו שתי הסטודנטיות יום עיון, במטרה לעורר מודעות למשחקייה ולאסוף משחקים עבורה. יום העיון היה מיועד הן להורים והן לאנשי מקצוע, כש"עלות הכניסה" לאירוע הייתה תרומת צעצועים. במהלך היום הרצו אנשי מקצוע ממגוון גישות טיפוליות, כמו פסיכולוגיה קלינית וריפוי בעיסוק וגם אימא שפעילה בתחום והציגה את הנושא מניסיונה האישי. יום העיון הוכתר כהצלחה והשתיים זכו לתרומות רבות של ציוד, אפילו יותר ממה שציפו.

"ערכנו את יום העיון יחד עם תאיר שור, חברה וסטודנטית נוספת במכללה, שהובילה מיזם בשם Swap TLV, פרויקט שעיקרו החלפות ויצירת קהילה שיתופית." מספרת אילנה על האירוע. "רצינו לתת אינפורמציה תמורת משחקים. נתנו לאנשים מקום לשאול שאלות, כשהגיעו מעל 90 אנשים וקיבלנו המון משחקים וצעצועים."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• פרויקט "עושים רחוב": סטודנטים בבן גוריון פועלים למען הקהילה
• מיזמים חשובים צומחים בקמפוסים: על יזמות חברתית וסטודנטים
• לקחת אחריות ולעשות שינוי: סטודנטים בתכנית השמי"ם הם הגבול
• מהאקדמיה לטיפול בשטח: בוגרי תואר שני בביבליותרפיה הקימו מרכז טיפולי 

"אסור לשכוח שמדובר בילד קטן שרוצה לשחק"

לפני כשנתיים, הפעילו את הפיילוט הראשון של המשחקייה, בשיתוף עיריית רמת גן. בשנה שעברה הקימו משחקייה בתל אביב והשנה נוספה משחקייה נוספת בעיר חולון. השתיים שואפות להמשיך ולהרחיב את הפרויקט ולהביא אותו לערים נוספות ולדבריהן הן כבר נמצאות במגעים עם עיריות וגורמים רשמיים נוספים כדי לממש את החזון. במשחקיות פועלות כיום מדריכות, אף הן סטודנטיות, שלומדות פסיכולוגיה במכללה האקדמית. כחלק מתנאי הקבלה לתפקיד הן עוברות ראיונות מול שתי המייסדות ומשתתפות בהדרכות על העבודה בשטח.

מאז החלה הפעילות הסדירה, גם השיח על התכנית פרש כנפיים והגיע להורים רבים מכל הארץ שמתעניינים בפרויקט. "יש לנו הורים רבים שהגיעו בשנה שעברה וחזרו השנה," מספרת שקד. "אנחנו זוכים גם להרבה פידבק חיובי דרך עמוד הפייסבוק שלנו."
"ההורים מאוד נהנים ואוהבים להגיע. המון הורים מרגישים שיש במשחקייה מגוון שבאמת מתאים לילדים שלהם, גם ג'ימבורי וגם משחקים שקטים יותר, כמו משחקי קופסא או פאזלים." מסכימה אילנה.

"ברור לי שיש הורים שמעדיפים להעביר את הזמן הפנוי שלהם בעוד ועוד טיפולים. מה שאני אומרת, זה שאסור לשכוח שמדובר עדיין בילד, שרוצה לשחק ולהעביר את הזמן שלו קצת בכיף, ולא שכל היום ידרשו ויבקשו ממנו דברים. הוא הולך לבית הספר או לגן ונתקל בבקשות וגם בבית הוא עובר טיפולים ביתיים. אין תמיד את המקום של 'פאן', או את הזמן של הורה וילד. ההורה מגיע לפעילות יחד עם הילד והוא נוכח בה. זאת ההזדמנות שלו קצת לשחק וליהנות עם הילד שלו. זאת דרך מעולה לתקשר איתו, לגלות את הגבולות שלו, מה הוא אוהב ומה לא."

בינתיים אילנה משמשת כמנהלת פרויקט המשחקייה ומתכננת להמשיך ולהתקדם בתחום הטיפול בעתיד. היא מספרת שהשאיפה שלה היא להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית כדי להתמקצע עוד יותר, ושלעת עתה המשחקייה תופסת את עיקר תשומת הלב שלה.