הסטודנטים שחולמים להביא את הדיור החברתי - לכולם

23/11/2015 מאת: אנאבל אדמסקי (2,383 צפיות)

אנו עדים כיום לתנופה אדירה בפיתוח ובבנייה, אבל עד כמה המגמה הזו באמת משרתת את כלל החברה? קבוצת סטודנטים לתואר שני בעיצוב אורגני בבצלאל פועלים לקידום פרויקט התחדשות עירונית בירושלים, שבא להעניק דיור חברתי ואיכותי לכל תושבי האזור, גם לאלו שאין להם. עכשיו הם פועלים במלוא המרץ כדי להגשים את המשימה שלהם בשטח, והגיעו אפילו עד הכנסת. בקרוב מהפכה?

המידע באתר הועיל ל91% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


סטודנטים מבצלאל למען דיור בר השגה בירושלים


"העוני בישראל הולך וגדל, זו ממש פצצה מתקתקת. הפערים החברתיים גדלים, זה מתבשל ומגיע לרתיחה וזו הולכת להיות בעיה גדולה מאוד."


הסטודנטים לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל מודאגים. לדעתם, כולנו צריכים להיות. הם מסתכלים על מגמות הפיתוח העירוני והבנייה ששוטפות את הארץ, ולא יכולים להתעלם מפערים חברתיים אדירים. הפרויקטים שאמורים לבוא לטובת התושבים אינם משרתים בפועל את כולם, ובעיקר לא את מי שאין להם - בני המעמד הנמוך.


קבוצה של חמישה סטודנטים מהתואר השני החליטו לפעול ולעשות מעשה. בימים אלה הם עובדים על פרויקט "התרסות" להתחדשות עירונית בירושלים, במסגרתו הם מתכננים מחדש אזור מגורים בשכונת מצוקה, בדרך לדיור בר השגה לתושבים באזור. את הפרויקט שלהם הם הרימו מהנייר למציאות וכבר הגיעו איתו עד לשולחן הדיונים בכנסת. שוחחנו עם רנן זנדר, אחד הסטודנטים שמשתתפים בפרויקט על המאבק שלהם למען הדיור לכולם.


אדריכלות חברתית - למען התושבים


בפרויקט מתכננים הסטודנטים חידוש לבלוק מגורים בירושלים, שהוקם בשנות השישים וכיום מתגוררות בו כ - 80 משפחות. המקום, שכולל שלושה מבני מגורים וגם גן ילדים, נמצא היום במצב מוזנח כאשר מפגעי תברואה ובנייה מקשים על חיי התושבים, שחלקם אפילו בוחרים לעזוב. הקבוצה כוללת חמישה סטודנטים שהגיעו לפרויקט דרך קורס סטודיו שלמדו בשנה הראשונה לתואר השני בעיצוב אורבני, בשם "אקטיביזם כמחולל שינוי אורבני". במסגרת הקורס הם בחרו אזור מגורים והתבקשו לתכנן עבורו חלופות להתחדשות עירונית.


הפתרון שמציעים הסטודנטים הוא הפיכה של מתחם המגורים לחברתי ושיתופי, בדומה לקואופרטיב, כשהתושבים הם כמובן המרכז. במסגרת הפרויקט, הסטודנטים שאפו לחדש את המתחם למען הדיירים וכך תכננו שיפוץ וחידוש הדירות הקיימות, תוספת בנייה שתמשוך אוכלוסייה מגוונת וכמובן שיפור של התשתית הפיזית באזור והשירותים הקהילתיים שבו. "מצאנו פתרון שהוא גם חברתי וגם אדריכלי," אומר זנדר. "המטרה היא לשמר את הבניינים בעלות נמוכה וכמובן באיכות גבוהה. מבחינה חברתית, התכנון הוא ליצור במקום קואופרטיב למגורים משותפים, כשהחוק הפנימי בקואופרטיב לא יאפשר להעלות מחירים וכך כל הדיירים יוכלו להישאר במתחם."


בנוסף לתכנית האדריכלית הם הפיקו חוברת הסבר שמיועדת לדיירים. "החוברת אמורה להסביר את הזכויות שלהם ואת החלופות שבחנו. ההסברים היו בשפה פשוטה, שכל אחד יכול להבין, כדי שיוכלו לקבל החלטה מבוססת וטובה יותר. היום אין לתושבים באמת כלים להבין מי נגד מי."


"בחנו את הפרויקט בכלים שקיימים כיום, כלומר תמ"א 38 ופינוי בינוי. אלו הכלים שעומדים היום בפני הציבור והם נפלו מבחינתנו מבחינה כלכלית וחברתית." ממשיך זנדר ומסביר. "זה מפני שלמשל, מאלצים את התושבים לצאת למשך שנתיים מהאזור במהלך העבודות, דבר שהורס את הקהילה. אחר כך בונים מגדלים, מה שמייקר את המחייה והדיירים פשוט לא יכולים לחזור. למקום מגיע מעמד הביניים והמעמד החלש צריך לחפש לו אזור חדש לגור בו."


הכל אפשרי - הסטודנטים מגיעים לכנסת


קבוצת הסטודנטים עצמה התאפיינה בגיוון רב, כאשר כל אחד מהם מגיע אל התואר השני בעיצוב אורבני מרקע מקצועי אחר. בין היתר הפרויקט כלל פיזיקאית, מעצבת פנים ואדריכל. זנדר מעיד על עצמו כי הוא מגיע מרקע עסקי. "אני לא חונכתי כאדריכל אז יכלתי לחשוב כמו ילד, לראות דף נקי," הוא אומר. בעיניו הפתיחות הרבה והגיוון הוא אחד היתרונות הגדולים של הפרויקט, בו כל אחד מהחברים מגיע מהתחום שלו ותורם את הידע המקצועי שברשותו.


הפרויקט הסטודנטיאלי פרש כנפיים ורבים בירושלים התעניינו בו עד מהרה, כאשר הסטודנטים הגיעו איתו אפילו עד הכנסת. זנדר טוען שעד היום לא התקבלו פרויקטים דומים משום שלמקבלי ההחלטות נוח שיזמי הנדל"ן ימשיכו לבנות על חשבון האזרחים. "הרווח ליזמים בא על חשבון הקהילה. העוני מעניין את היזמים כקצה הקרחון," הוא אומר.


עם זאת, לאחרונה קמה הצעת חוק מעודדת שיכולה לעזור לקדם את הפרויקט, שהעלו בין היתר ח"כ תמר זנדברג וח"כ דב חנין. מדובר בהצעת חוק להקמת רשות להתחדשות עירונית שתפקח על תהליכי חידוש השכונות. כחלק מהצעת החוק, הסטודנטים הוזמנו להציג את הפרויקט שלהם בפני שר השיכון וחברי הכנסת. " נראה שסוף סוף מגיע רצון לפתור את העניין." אומר זנדר. "רצו שנציג את הרעיון כדי להראות שהוא אפשרי, אם קצת מתאמצים."


הסטודנטים הציגו בפני חברי הכנסת כמה מודלים לבניית מבנים משותפים וקהילתיים. כך למשל, הציעו לבנות במתחם מגדל רביעי, בלי להרוס את שלושת הבניינים הקיימים וכך גם אפשר יהיה לגוון את האוכלוסייה במקום. "חשוב להביא אוכלוסייה חדשה. כבר הוכיחו שדרך הבאה של תושבים ממעמד הביניים אפשר לקדם את האזור."

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 


לימודים ועשייה - למען מי שאין לו


הסטודנטים עצמם אופטימיים לגבי היישום בשטח של הפרויקט שלהם. הם מספרים שבשבוע שעבר נפגשו עם נציגי חברת "מוריה" לבנייה, חברת בת של עיריית ירושלים. "נתנו סקירה איך ניתן ליישם את הפרויקט ולעשות זאת לטובת כל הדיירים. נראה שהם אהבו את הרעיון, אך טענו שהם צריכים להעביר אותו מול מקבלי ההחלטות, למשל כדי לעשות שינוי בהגדרה לשימוש קרקע." לדברי הסטודנטים, סימן מעודד נוסף הוא העובדה שעיריית ירושלים מעוניינת להוביל את התהליך בעצמה ולא דרך יזם. "זה נהדר, כי זה מראה שהעירייה באמת מעוניינת לפעול שם" אומר זנדר.


"הדיירים עצמם מסכימים ומאוד תומכים ברעיון, אנחנו יודעים זאת כי דיברנו איתם ומתחילת הדרך באנו ותכננו דרכם." בינתיים צריכים הדיירים להסכים בין שתי תכניות, שבאחת מהן כלולה בנייה של מגדל. כיום חלק מהם תומכים בהקמת המגדל, שתביא להשבחת הנכסים שלהם וגם לרווחים עבורם, אך לעומתם הקשישים, שלא מחפשים איכות חיים, לא רוצים שייבנה מגדל. ההסכמה חשובה שכן דרוש רוב של 80 אחוזים מהדיירים כדי לבצע את הפרויקט. הסטודנטים חושבים שלבסוף תרחש פשרה בין שתי התכניות וייבנה במקום מגדל נמוך.


"אנחנו עוד מעט שם, עם עוד כמה פגישות בעירייה יסכימו." אומר זנדר. "זאת הצעה טובה מאוד, למי שאכפת לו כמובן. הבעיה אצל המתכננים היא שהם לא כל כך אוהבים ליצור תקדימים. אבל אנחנו בדרך לשם." הסטודנטים כמובן ממשיכים לפעול במרץ, ומקווים שמקבלי ההחלטות יקדמו במהרה את התהליך. "אנחנו קבוצת שוליים," מסכם זנדר ומתייחס לקבוצת הסטודנטים ולפעילותם למען החלשים בחברה. "לדעתנו, אם כבר לומדים, בואו נעשה את זה עבור מי שאין לו, וגם נתרום בדרך עוד משהו."

 

אולי יעניין אותך גם
מאת: אנאבל אדמסקי, 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp