תרופה חדשה לסרטן שפיתחו סטודנטים מבן-גוריון זכתה במקום ראשון בתחרות בחו"ל

12/10/2015 מאת: אנאבל אדמסקי (2,351 צפיות)

כולנו יודעים שסרטן היא אחת המחלות הקטלניות של ימינו. קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחה מערכת טיפול חדשנית, שבאה לסייע לחסל את המחלה. הסטודנטים השתתפו לאחרונה בתחרות בין לאומית וזכו במקום הראשון. תפסנו לשיחה כמה מהם, רגע אחרי שהפכו לבשורה הישראלית בתחום.

המידע באתר הועיל ל90% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


האם סטודנטים פיתחו את התרופה הבאה לסרטן? סטודנטים מבן-גוריון זכו במקום הראשון בתחרות בינלאומית


קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע זכו לפני כמה שבועות במקום הראשון בקטגוריית הבריאות בתחרות הבינלאומית iGEM. זוהי הפעם הראשונה שסטודנטים ישראלים מגיעים לדרגה זו בתחרות היוקרתית, במסגרתה הם הציגו מערכת חדשנית שפיתחו לאבחון ולטיפול במחלת הסרטן. דיברנו עם כמה מהסטודנטים שהביאו לגאווה הישראלית הזו ושמענו מהם על הפיתוח המהפכני שלהם.


הסטודנטים מציגים: פתרון חדשני למחלת הסרטן


iGEM היא תחרות יזמות בתחומי ההנדסה הגנטית והביולוגיה הסינטתית, ענף שמשלב בין ביולוגיה, הנדסה, ביוטכנולוגיה וכימיה כדי ליצור פריצות דרך ברפואה ובתעשיית התרופות. התחרות מתקיימת כל שנה בבוסטון שבארה"ב ומשתתפות בה מאות קבוצות סטודנטים מכל העולם.


השנה הציגה קבוצת הסטודנטים מבן-גוריון פיתוח בתחום חקר הסרטן, ענף שמעסיק חוקרים רבים בזירה המדעית של ימינו. המערכת, שנקראת "Boomerang" נועדה לאבחן סרטן מסוגים שונים וגם לטפל במחלה. היא מאפשרת להשמיד גידולים סרטניים או לצבוע אותם, כדי שניתן יהיה להסיר אותם בתהליך כירורגי. באמצעות הפיתוח הסטודנטים שואפים ליצור פתרון מתקדם שלא קיים כיום למחלה, דרכו אפשר יהיה להתאים את הטיפול לכל אחד מהחולים. כאמור, בזכות הפיתוח שלהם הגיעו לשלב הגמר וזכו במקום הראשון בקבוצת הבוגרים בקטגוריית בריאות ורפואה וגם במקום שני בקטגוריה הכללית.


צוות רב גוני: עובדים וחוקרים ביחד


הקבוצה מבירת הנגב כללה שמונה סטודנטים, שמהווים קבוצה מגוונת מאוד. ביניהם אפשר למצוא סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני, מחוגים רבים ושונים כמו רפואה, מדעי החיים, הנדסת מערכות מידע, חקר המוח והקוגניציה ואפילו סטודנטים מתחומים 'לא מדעיים' כמו כלכלה, ממשל ופוליטיקה.


ד"ר אפרת פורטי היא פוסט דוקטורנטית להנדסת ביוטכנולוגיה ואחת מהמנחות של צוות המחקר. היא ליוותה באופן יום יומי את הסטודנטים בזמן הפרויקט, החל מהגיית הרעיון, דרך השעות הרבות במעבדה ועד לזכייה המרגשת בסוף ספטמבר. פורטי מספרת שהגיעו לנבחרת הסטודנטים המגוונת הזו דרך קול קורא שפורסם באוניברסיטה, שתוך זמן קצר זכה לעשרות פניות.


לדבריה, הם לאו דווקא חיפשו סטודנטים שהגיעו להישגים מחקריים מרשימים או שיש להם ניסיון במעבדה, אלא אנשים סקרנים, מקוריים ומלאי מוטיבציה. כך הם אספו את שמונת הסטודנטים, שפעלו בהתנדבות מלאה ונתנו מזמנם הפנוי. הבחירה הסופית, בעיניה, מוצלחת מאוד. "הצוות מאוד רב גוני, השילוב הזה יוצר משהו חדש ומיוחד, כמעט ולא רואים פרויקטים כאלה," היא מציינת.

 

אורי זליכוב, סטודנט בשנה השישית ללימודי רפואה, מספר שהעבודה על הפרויקט, שנמשכה כשבעה חודשים, נעשתה באופן משותף על ידי הסטודנטים, שכל אחד מהם הביא מהיצירתיות והרעיונות שלו, מה שיצר תהליך שכלל הרבה סיעור מוחין, שיחות ומחקר.


הרעיון עצמו הגיע מרעיון שהעלה זליכוב באחד הדיונים, אותו שאב מהניסיון שלו כסטודנט לרפואה. "העליתי רעיון של צביעת גידולים סרטניים, כך שהמנתח יוכל לראות אותם במלואם ולהוציא אותם בהצלחה. הסתובבתי במחלקות וראיתי שאין כיום כלי שיכול לבצע את ההיבט הקריטי הזה," הוא מתאר. "התחלנו לחשוב ביחד על דרכים לזיהוי של סרטן וחשבנו, אם אפשר לצבוע את הגידולים, למה לא להרוג אותם?" כך הלכה המערכת והתפתחה, הכל דרך עבודה עצמאית של הסטודנטים, שבסופו של דבר אף פיתחו בפועל מולקולה שמאפשרת את זיהוי המחלה.


חבר נוסף בצוות המחקר הוא שי דוכין, שלומד כעת לתואר שני במדעי החיים. במהלך הלימודים כבר עסק בהיבטים שונים של הכנת המערכת והבדיקות, כשהתחרות הייתה, לדבריו, סוג של סינרגיה או השלמה של התחום עבורו. גם הוא מציין את הגיוון הרב בקבוצה, שהביא ליתרון גדול בזמן המחקר. "כולם היו מעורבים ובכל פעם שלמישהו היה יתרון הוא לקח את הבכורה. היה ברור שלכל אחד יש תחום ניסיון משלו וזה הוביל את העשייה המשותפת במעבדה."


לא רק במעבדה: פגישות, יח"צ וסטנד אפ בדרך לזכייה


מלבד המחקר המדעי, כללה התחרות גם הרבה עבודה נוספת, מחוץ למעבדה. דפנה גולדמן, אחת הסטודנטיות בקבוצה, לומדת פוליטיקה וממשל והייתה אחראית על השיווק, יחסי הציבור והפן הכספי של התחרות. בעיניה, הגיוון של הקבוצה הוא בדיוק היופי של הפרויקט, בכך שהפגיש בין סטודנטים מתחומי לימוד שונים לעבוד יחד, על נושאים שאולי לא תמיד היו נחשפים אליהם במהלך התואר.


היא מתארת שמלבד המחקר המדעי, הסטודנטים גם קיימו פגישות רבות עם משרד הבריאות, עם דיקני האוניברסיטה ועם יזמים ואנשי יח"צ. "התחרות היא לא רק הרעיון עצמו, אלא איך מנגישים אותו לכלל האוכלוסייה," אומרת גולדמן. מסיבה זו, קיימו פעילויות ואירועים שונים, כמו למשל הרצאת "מדע על הבר" בתל אביב, שהייתה פתוחה לקהל הרחב וכללה בין היתר מופע סטנד אפ של קומיקאי שהחלים ממחלת הסרטן.


עדי שטיין, בוגרת לימודי הנדסת מערכות מידע וכיום סטודנטית לתואר שני בחקר המוח, עסקה אף היא בנושא השיווק של הפרויקט, בבניית התכנית העסקית ובגיוס הכספים. בין היתר, היא הייתה אחראית גם על בנייה של שני אתרי אינטרנט עבור הפרויקט, אחד שריכז את המידע לשופטי התחרות ואתר נוסף שפעל להנגיש את המידע לגבי הפיתוח לציבור הרחב. היא מתארת כי לאורך התחרות עצמה, הציגו פוסטר של הפיתוח בפני סטודנטים וביצעו פרזנטציות מול שופטים, שכללו חוקרים מכל תחומי המדע. במעמד הגמר עצמו הציגו את הרעיון בפני כל הקבוצות ואורחים רבים נוספים באצטדיון גדול.


"התחרות בבוסטון הייתה מעוררת השראה. היכולת לחלוק תחומי עניין זהים וליצור חברויות עם סטודנטים מ - 270 מדינות ומחוזות שונים היא חוויה," משתפת שטיין. "בין המטלות בהן נדרשנו לעמוד במסגרת התחרות, יצאנו לתור ברחובות בוסטון היפיפייה והשוקקת חיים, ואורגנה לנו גם מסיבה מטעם מארגני התחרות."

 

היא מגדירה את הפרויקט, ששיאו הוא כמובן התחרות, כחוויה מעצבת עבורה. "הרגשנו גאווה גדולה במעמד הזכייה. אני ממליצה לכל סטודנט או סטודנטית לצאת מאזור הנוחות ולחפש פרויקטים נוספים שבהם יוכלו להעשיר את ארסנל החוויות מהתואר שלהם, ולהכיר אנשים מדהימים מחוגים שונים."

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 

 

"יודעים שיש לנו משהו מיוחד ביד": לוקחים את הפרויקט הלאה


הסטודנטים ממש לא מסתפקים במדליית הזהב. לאחר שגברו על קבוצות ממוסדות כמו הרווארד ו - MIT וקיבלו את אישוש הקהילה המדעית, הם בודקים איך אפשר לקדם את הפרויקט הלאה. זליכוב מספר שהמערכת שפיתחו הוכיחה את עצמה גם בניסויי מעבדה ודרך התחרות זכתה הקבוצה לאמון של הקהילה הרפואית בעולם. אחרי הזכייה, הציגו את המערכת בפני כ - 3,000 איש, מה שהביא להגעה של הצעות רבות וכמובן הרבה עניין.


"בכל חמשת ימי התחרות הייתה התעניינות מאוד גדולה, גם מצד MIT וגם של יזמים. היום אנחנו בשלב רישום הפטנט ומאוד רוצים לקחת את הפרויקט הלאה מבחינה עסקית." הוא מתאר. לדבריו, מה שהסטודנטים מתמקדים בו עכשיו הוא להמיר את הפרויקט מעולם האקדמיה לשטח, כדי שיגיע גם לקליניקות ולחולים.


דוכין טוען שבעיה מרכזית של התחרות היא שאין מעבדה גדולה מאחוריה שיכולה לקחת לידיה את הפרויקטים הזוכים. עם זאת, הוא מציין שהאוניברסיטה נרתמה והתהליך ממשיך ונראה חיובי. "בהתחלה אולי לא היינו בטוחים מה יש לנו ביד, אבל אחרי הפידבק מרופאים ומאנשי מחקר רואים שיש לנו משהו מיוחד ומקווים שישחק לנו המזל," הוא אומר. אז מתי נוכל לראות את הפיתוח המקורי הזה בשוק? שי ויתר הסטודנטים מודעים כמובן למציאות בתעשיית התרופות, בה תהליכים לוקחים זמן רב. הם מציינים שלוחות זמנים הם עניין בעייתי בתעשייה, אולם ייתכן שניתן יהיה להשתמש במערכת בעוד מספר שנים מהיום.

 

אולי יעניין אותך גם
מאת: אנאבל אדמסקי, 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp