מובילים שינוי: עמותת הסטודנטים השמי"ם הם הגבול

לוקחים אחריות ועושים שינוי: סטודנטים בעמותת השמי"ם הם הגבול

שני סטודנטים מהאוניברסיטה העברית הקימו את עמותת השמי"ם הם הגבול, שמטרתה לסייע לנוער בסיכון ולצמצם פערים בחברה. מאז עברו שלוש שנים והיום העמותה גדלה ומפעילה עשרות סטודנטים, שמדריכים בני נוער בשכונות השונות בעיר. שוחחנו עם שניים מהסטודנטים המתנדבים, שבינתיים מתקדמים והופכים להיות רכזים, על העבודה עם הנוער ועל התכניות שלהם לעתיד, עכשיו ששנת הלימודים בפתח.

להאמין שהם מסוגלים - השינוי מתחיל

את העמותה הקימו מוריה בן עמי ו - אלדד פוסטן, שהיו אז בשנה הראשונה לתואר הראשון באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודים, השניים היו גם פעילים בשטח בתחום החינוך. מוריה החלה עוד בימי התיכון להתנדב בפנימייה לבנות שהוצאו מביתן, בעוד אלדד, ששימש מפקד קורס חובלים ופעל לטיפוח תחושת מסוגלות בצוערים, המשיך אחרי השחרור לעבוד עם נוער בסיכון. לדבריהם, העמותה הוקמה מתוך צורך שעלה בשטח, כשנחשפו לחוסר מענה בנושא חינוך בלתי פורמלי לבני נוער בחטיבות הביניים.

הם ראו את הסיכון אליו חשופים הנערים והנערות בשכונות בירושלים והחליטו שהם חייבים לשנות את המצב. כך הקימו יחד את השמי"ם הם הגבול (ראשי תיבות של שינוי, מסוגלות, יוזמה ומנהיגות), ארגון שבא להעצים את הנוער דרך יזמות חברתית. השאיפה הייתה להפחית את ההשפעות השליליות שהנערים חשופים אליהן, וכך למנוע בין היתר גם נשירה. הם צרפו אליהם קבוצת סטודנטים שפועלים כמדריכים עבור הנוער, ומקבלים על כך מלגה. כל צמד סטודנטים מדריך קבוצה של 7 - 15 בני נוער, ומלמד את הנערים על מושגים כמו יזמות, שיתוף פעולה ועבודת צוות. כך למשל, הנערים מקימים גינות קהילתיות, מעבירים סדנאות לבני גילם, יוצרים תערוכות ואפילו מקימים בית קולנוע שכונתי.

כיום, מוריה היא בוגרת טרייה של לימודי חינוך ויחסים בינלאומיים ואלדד ממשיך את דרכו לתואר שני ומשמש גם יושב ראש אגודת הסטודנטים בעברית. העמותה עצמה התרחבה מאוד והיום כוללת 14 קבוצות שפועלות בשכונות השונות בירושלים, שנותנות מענה למעל 140 בני נוער.

ממדריכים לרכזים - "כל הזמן לשים כמטרה את הנוער"

איתי מוהבן (26), הוא סטודנט בשנה האחרונה ללימודי מדעי כדור הארץ. אל העמותה הגיע במקרה בתחילת הלימודים, כשכמעט התייאש מחיפוש מלגות, " בסוף שנה א' של התואר הרגשתי שאני חייב לעשות משהו חוץ מעבודה ולימודים, משהו עם יותר משמעות ועניין, אך גם משהו שיעזור לי לממן את התואר." הוא מתאר. "אני אישית עבדתי בשכונת הר חומה, והדרכתי כ - 20 נערים דתיים בכיתות ו'. גיוס החניכים היה מאוד קל, היה המון צורך בשכונה לפרויקט מסוג זה, אך היה מאוד קשה לגבש אותם לקבוצה אחת גדולה שעובדת בשיתוף פעולה."

"הקבוצה שלי עברה תהליך מאוד מרשים שבסופו הקימו פסל סביבתי בבית ספרם אותו בדיוק עזבו והשאירו אחריהם חותם כסמל לגאוות הקבוצה איתה עברו שנה שלמה." הוא ממשיך. "קיבלנו פידבק מאוד טוב ממחנכי הכיתות וממנהלת בית הספר על שינוי דרמטי בהתנהגות הנערים לטובה, על אופן התקשורת שלהם אחד עם השני ועם סביבתם ואף נראתה עליה ניכרת בציונים ובלימודים."

השנה, התקדם מוהבן לתפקיד של רכז והוא מדריך קבוצה של כ - 18 סטודנטים מטעם פרויקט פר"ח. "המעבר ממדריך לרכז הוא לא פשוט, זו חשיבה אחרת לגמרי, אתה כבר לא עובד עם בני הנוער, אתה מנהל אנשים בוגרים, סטודנטים, בדיוק כמוך." הוא מסביר. "אתה צריך כל הזמן לשים בראש למטרה את הנוער ולחשוב היטב איך לעזור ולהכווין את המדריכים בצורה הטובה ביותר לקראת בואם לפעולה השבועית, כדי שיוכלו למצות את הזמן המועט שלהם יחד בצורה הטובה ביותר. כמו שהייתי שם תמיד בשביל החניכים, היום אני שם תמיד בשביל המדריכים, לדאוג שהם תמיד בשליטה והבנה של המצב ושל צרכי הקבוצה, ומצד שני אני תמיד שם כדי לדאוג שהמדריך לא נותן יותר מדי מעצמו וקורס בלימודים."

גם טל סינאי (26) הופכת בימים אלה לרכזת בעמותה. היא בוגרת טרייה של לימודי מדעי המדינה והיסטוריה, שממשיכה לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטה העברית. בשנה שעברה, שימשה מדריכה של קבוצת בני נוער מכיתת חינוך מיוחד, וערכה איתם פעולות ומשימות, כמו למשל ניסויים מדעיים מיוחדים, שדרכם הם יכלו לחוות הצלחה וגם ליהנות על הדרך. בסיום השנה, בחרו בקבוצה של סינאי פרויקט גמר ייחודי ולא שגרתי, "הפרויקט היה של תיעוד עצמי דרך שימוש במצלמות פילם ישנות. המטרה הייתה שכל חניך יתחבר לעצמו בצורה שונה מהרגיל, כלומר לא דרך טלפון סלולרי וללא יכולת לעבד את התמונות בזמן אמת. על הנערים היה להתמודד עם התוצאות זמן רב לאחר לקיחת התמונה וזה גרר תגובות מעניינות ואתגר אישי בהקשר של דימוי עצמי."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• המטרה: אקדמיה - סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב מדריכים נוער מהפריפריה
• יזמות חברתית בקמפוסים - איך סטודנטים יכולים להתנדס ולעשות שינוי?
• אוטובוס הסרטים - סטודנטים לקולנוע מביאים את היצירה לבני הנוער
• סוף לשיימינג: סטודנטים פיתחו אפליקציה למניעת האלימות ברשת

"מקפצה קטנה לחיים" - פני הנוער של היום

מוהבן מספר שהשנה, מתכננים בעמותה לשנות את קונספט הפעילות ולשים את הדגש יותר על יזמות חברתית. הם עתידים לשלב אנשי מקצוע מעולם היזמות וגם להיעזר בבעלי עסק ירושלמים שיסייעו לפרויקט. "קשה להגיד מעכשיו לאן אנחנו מתקדמים מכאן, בגדול אנחנו רוצים להביא לשינוי והעצמה לאותם בני נוער, שיוכלו בבוא היום לקום ולהוביל לשינוי גדול בעצמם מתוך ערכים חברתיים."

סינאי, מצדה, תהיה אחראית על שמונה סטודנטים מדריכים ותלווה אותם לאורך השנה. "היופי בעמותה הוא שמי שרוצה להמשיך ולתרום, גם לעצמו באופן אישי, יכול למצוא את מקומו." היא אומרת. "העמותה שמה דגש לא רק על הנערים החניכים, אלא גם על הסטודנטים המדריכים. הן בעזרה כלכלית באמצעות מלגה והן להתפתחות האישית בדרכים שונות ומגוונות." כך למשל, בשנה האחרונה טל גם התנסתה בגיוס כספים לעמותה, דרך עבודה לצד מנכ"לית העמותה, מוריה.

שני הסטודנטים מעידים שהפעילות בעמותה לימדה אותם הרבה דברים חדשים, על נוער וגם קצת על עצמם. "מהפעילות בעמותה למדתי יותר על איך לתקשר עם הנוער של היום." מספרת סינאי. "למדתי שבסופו של דבר הנוער של היום הוא בדיוק כמו הנוער שאנחנו היינו, רק עם יותר טכנולוגיה. בסופו של דבר הם מתמודדים עם אותם דברים שאנחנו התמודדנו איתם, וכמו כולם הם רוצים מישהו לשתף."

גם איתי מסכים וממשיך: "גיליתי שיש נערים רבים שלא זוכים לקבל את החינוך לו זכיתי, שאקדמיה בשבילם זו מילה גסה וחלום לא מציאותי. כך הבנתי שיש המון צורך לעמותה מסוג זה שתבוא ותיתן את האוזן הקשבת, תעניק פינה חמה ומקום תומך ולא שיפוטי. סוג של מקפצה קטנה לחיים שנותנת לך כלים להגשמה עצמית."

"למדתי על עצמי גם לא מעט, על היכולת להתמודד עם מצבים מאוד מסובכים ומציאת פתרון ומענה הולם. התחזק אצלי הרצון להוביל שינוי ולהשפיע בחברה, יכולות ניהול הזמן שלי השתפרו פלאים ובעיקר זכיתי להכיר אנשים נפלאים!"