שואפים ללימודים - סטודנטים מדריכים נוער באקדמיה

"נתיבים לאוניברסיטה": מהפריפריה - ללב האקדמיה

עבור רבים מאתנו, הלימודים באוניברסיטה או במכללה נראים כמו עוד שלב בחיים שכולנו עוברים. אולם, בשביל צעירים וצעירות מהפריפריה, הבחירה בלימודים אקדמיים היא לא מובנת מאליה. לפי סקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמועצה להשכלה גבוהה, בקרב צעירים מהעשירונים החברתיים - כלכליים התחתונים בישראל, רק פחות מ - 30 אחוזים פנו ללמוד לתואר ראשון. מהם, מעטים המשיכו לתואר שני ולתארים מתקדמים.

בין אם מדובר בפריפריה גיאוגרפית (עיירות פיתוח בדרום ובצפון), פריפריה כלכלית או שייכות למיעוטים ולקהילות בהדרה, לבני נוער רבים אין כיום יד תומכת. למרבה הצער, החברה שלנו ידועה בפילוגים, בשסעים ובהנצחה של פערים, שלא פוסחים גם על החיים האקדמיים.

עם זאת, יש סטודנטים שקמים ופועלים למען קידום ההשכלה הגבוהה בפריפריה. באוניברסיטת תל-אביב מפעילים מספר תכניות שמנסות להתמודד עם הקשיים שחווים צעירים. שוחחנו עם בשיר בשיר (26), רכז בתכנית "נתיבים לאוניברסיטה" וסטודנט ללימודי פסיכולוגיה וכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, על הקשיים של צעירים מהפריפריה ועל דרכים בהן פועלים כדי לסייע להם להגיע בהצלחה כל הדרך לתואר הראשון.

קשיים בדרך ללימודים - מה מונע מצעירים בפריפריה ללכת ללמוד?

לדברי היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, יש גורמים רבים שיכולים למנוע או להרתיע צעירים מהפריפריה מלהגיע להשכלה גבוהה. קודם כל, פערים בציוני הבגרות והפסיכומטרי בין המרכז לפריפריה מקשים על הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. לפעמים, בתיכונים בהם לומדים הצעירים אין כלל אפשרות להיבחן ברמת 5 יחידות במתמטיקה ובאנגלית, מה שפוגע בתעודת הבגרות שלהם. בנוסף, קיים כמובן הקושי הכלכלי והאתגר לממן את הלימודים.

מעבר לכך, לצעירים בפריפריה אין תמיד היכרות מספיקה עם תחומי המחקר והלימוד שמוצעים באקדמיה, הם אינם מכירים אחרים שלומדים באקדמיה איתם הם יכולים להתייעץ בקשר לבחירת מסלולים ולא חשופים מספיק למלגות לימוד ולמסלולי תמיכה שקיימים. נראה שהכניסה לחיים האקדמיים היא מאתגרת במיוחד לחלק מהצעירים בפריפריה.

מסיבה זו, פועלות באוניברסיטה תכניות לחשיפת בני נוער להשכלה הגבוהה, שמנסות לסייע בקשיים שבדרך. כמו כן, ישנן תכניות שמעניקות ליווי לסטודנטים מהפריפריה ממגוון מגזרים וקהילות, שמתחילים תואר ראשון.

מודל לחיקוי בדרך לאקדמיה - נתיבים לאוניברסיטה

לצעירים ולצעירות רבים בפריפריה אין מודל טוב לחיקוי כשמדובר בהשכלה גבוהה. לנערים הללו חסרים בסביבה הקרובה מנטורים או מדריכים שיכולים לספק להם הכוונה, לייעץ להם, לעזור להם בהתלבטות בין מסלולי לימוד ולתמוך בהם בהחלטה להתחיל ללמוד. אחת מהתכניות שפועלות באוניברסיטה היא תכנית נתיבים לאוניברסיטה. זהו מסלול מיוחד שבא לחשוף את האקדמיה לילדים ולבני נוער בפריפריה, הגיאוגרפית והחברתית. בשיר הוא אחד מרכזי התכנית והוא פועל בתיכון בעיר רמלה. הוא מספר של"נתיבים" הגיע במקרה, לאחר שחיפש תכנית פעילות חברתית להתנדב בה, אך אט אט הבין את הקשר שלה אליו ולעולמו.

"אני בא מסכנין. אני בהחלט לא יכול להשוות את סכנין למוקדים שאנחנו עובדים בהם כי היא במצב הרבה יותר טוב, אך אני זוכר את תקופת חטיבת הביניים והתיכון כגורלית מבחינתי. היו לי כל כך הרבה שאלות. רציתי להבין מה אני רוצה ללמוד, ובעיקר רציתי שמישהו יחשוף בפני את הספקטרום הזה וישוחח איתי על כך, אבל הרגשתי פספוס. היום אני מרגיש שאני יכול להעביר הלאה, לאחרים, את מה שכנער חשתי החמצה לגביו, ואני מאוד נהנה מזה," הוא משתף.

תכנית "נתיבים לאוניברסיטה" באה כאמור לחשוף את עולם האקדמיה לבני הנוער, והיא מציגה בפניהם מגוון רחב של מקצועות כמו פסיכולוגיה, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה ומדעי המחשב. לדברי בשיר, אלו נושאים שבני הנוער לא תמיד נחשפים אליהם. הדבר בולט במיוחד בקרב תלמידים שמגיעים מרקע סוציואקונומי נמוך, משכונות בסיכון שבהן יש רמות אלימות ופשיעה גבוהות, שאין להם קרובי משפחה או חברים שיכולים לחשוף אותם לקיומה של מציאות אחרת.

כדי ללמוד באמת את מה שאוהבים, יש צורך להכיר את פריזמת האפשרויות שמוצעת באקדמיה וגם להבין את הרצונות האמתיים שלנו ואת הכישורים שיש בידינו. ב"נתיבים" מנסים לחשוף את הצעירים למגוון של תחומי דעת, ממדעים מדויקים, דרך מדעי החברה ועד לאמנויות ולמדעי הרוח כמו ספרות, פילוסופיה וההיסטוריה של המזרח התיכון. המדריכים מנסים, במהלך הפעילות השוטפת שלהם בבתי הספר, להבין עד כמה שניתן את הרצונות והשאיפות של התלמידים. בצורה זו, הם יכולים לעודד אותם לחקור ולהעמיק בנושאים שונים ולטפח בהם רצון להצטיין. החשיבות שנותנים בתכנית להצטיינות בזמן התיכון נותנת לנערים ולנערות תחושת מסוגלות אבל גם מכינה אותם ללימודים הגבוהים בהמשך.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• יזמות חברתית בקמפוס - סטודנטים יוזמים למען החברה
• מאבקים חברתיים הם התפקיד של הסטודנטים - ראיון עם איציק שמולי
• אוטובוס הסרטים - סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב יוצרים סרטים עם בני נוער

מדברים בגובה העיניים - יש לאן לשאוף

בשיר פועל כאיש קשר אדמיניסטרטיבי מול הנהלת התיכון בו הוא מתנדב ואחראי לדאוג שמטרות התכנית מיושמות בשטח והכל פועל כנדרש, וכך גם אחראי על סטודנטים שמתנדבים בבית הספר. במסגרת תפקידו, הוא גם מקיים שיחות אישיות עם תלמידי התיכון, דרכן הוא נחשף לעולמם הפרטי של בני הנוער ולמחשבותיהם. הוא משוחח עמם על תחביבים, על שאיפות לעתיד, על דברים שהם עושים בחיי היום יום ועל משפחותיהם. הוא מנסה לרדת לפרטים הקטנים הללו כדי להכיר באמת את העולם ממנו הם מגיעים ולהתאים את התכנית אליהם ולצרכיהם. הוא מספר כי לכל אזור בארץ יש ייחודיות משלו, מה שהופך את ההתנדבות למרתקת ומאתגרת במיוחד.

הוא ממשיך ומספר כי במהלך הפגישות האישיות עם הנערים והנערות, הוא רואה שהם לא תמיד נחשפים באמת לעולם האקדמי ולאנשים שמגיעים ממנו. "אלה דברים שבגילם הייתי מאוד סקרן לגביהם ורציתי מאוד לדעת," הוא מספר. "האמת שהיו לי המון קרובי משפחה שהיו באקדמיה איתם הייתי משוחח, אבל רציתי שמישהו ידבר איתי בגובה העיניים. תמיד הסתכלתי על האקדמאים האלה כאנשים שגדולים ממני ואין לי שפה משותפת איתם. בתכנית אנחנו מנסים כמה שיותר לדבר בגובה העיניים ולחשוף אותם לספקטרום הרחב שיש בלימודים, כדי שיוכלו לשאוף לשם."

מנפצים את "בועת" הפריפריה - יום הסטודנט הצעיר

בעוד בדרך כלל העיר תל אביב נחשבת ל"בועה" מנותקת, בשיר בוחר להשוות דווקא את עיירות הפריפריה לבועה. לדבריו, התלמידים שחיים בשכונות הללו אינם זוכים לדוגמאות אחרות בחייהם מלבד התופעות אליהן הם נחשפים בסביבה המוכרת, שלעיתים מהוות השפעה שלילית. במסגרת התכנית, הסטודנטים מעוניינים לגרום לבני הנוער לדעת שיש מקום אחר שניתן לשאוף אליו.

הדבר מתבטא בצורה ניכרת ב"יום הסטודנט הצעיר", פעילות שמתקיימת אחת לשנה במהלכה מבקרים בני הנוער באוניברסיטה ומשתפים בסדנאות חווייתיות. השנה, למשל, השתתף צוות "נוער שוחר מדע" בפעילות וערך עם בני הנוער ניסויים מעניינים שמציגים כמה רחוק אפשר להגיע דרך מחקר ומדע.

בשיר מתאר את היום הזה כמרגש במיוחד ומשמעותי ביותר לבני הנוער. לאורך כל השנה, הם נחשפים לעולם הלימודים, אך כשהם מגיעים באופן מעשי לקמפוס, הופכת האקדמיה למסקרנת הרבה יותר והם מביעים עניין רב במתרחש בה. כעת, הם שואלים שאלות על חיי הסטודנטים, על השיעורים, על המבנים בקמפוס ואפילו על תנאי קבלה שנדרשים כדי להגיע בעצמם ללמוד. לראשונה, הם רואים באמת ובאופן מוחשי כי האקדמיה היא עולם מרתק ואפילו מהנה, מה שמדרבן אותם עוד יותר להגיע ללימודים. בשיר מתאר כי אפילו תלמידים שלאורך שנת הלימודים לא הביעו רצון ללמוד ולא רצו להגיע לאוניברסיטה משנים לפתע את דעתם.

מעבירים הלאה את רוח האקדמיה

כשאנו שואלים לגבי "סיפורי הצלחה" שהוא היה עד להם בתכנית, כמו למשל בני נוער שהשתלבו באוניברסיטה או שסיימו את לימודיהם, בשיר מספר שכאשר החל לפעול בתכנית, למד כי למושג 'הצלחה' יש יותר ממובן אחד. לדבריו, לעיתים המדריכים והרכזים מגיעים למצבים לא צפויים, בהם אף חשים כי ההשפעה שלהם על בני הנוער היא מוגבלת. עם זאת, לאורך התכנית הם לומדים שהצלחה לא נמדדת רק בהיבט ההשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה, סיום התואר והיציאה לחיים שלאחריו.

למרות שהיא תכנית של האוניברסיטה, ב - "נתיבים לאוניברסיטה" נותנים חשיבות קודם כל להגעה למערכת ההשכלה הגבוהה בכלליות. בין אם מדובר באוניברסיטאות, במכללות, בקורסים או בלימודים אחרים, כל בחירה של הילדים להתפתח הלאה היא מבורכת ובתכנית פועלים כדי לעודד את הכיוונים האלה בקרב הצעירים.

לדבריו של בשיר, ההצלחה האמתית של תכנית "נתיבים" היא אהבת הלימודים והאקדמיה שהם נוטעים כיום בבני הנוער שתועבר, בעתיד, גם לילדיהם. חלק מהנערים והנערות אמנם לא יגיעו לאקדמיה, אך ישתתפו בקורסים, בלימודי השלמה ובהעשרה כדי לפתח עצמם מבחינה אישית ומקצועית, ועבור בשיר זוהי הצלחה לא פחותה. הדבר החשוב ביותר עבורו הוא העברת החשיבות של הלימודים הלאה, לדורות הבאים.

"אנשים מדברים המון על כמה המרכז מנותק מהפריפריה, מבחינה פוליטית וחברתית, " מסכם בשיר, "בתכנית הסטודנטים נחשפים דרך הרצאות של חוקרים למושגים כמו 'אי שוויון בחינוך'. כל אלו באים להראות לנו כמה חשובה העובדה שהתכנים מגיעים לבני הנוער דרך הסטודנטים ולא מגופים רשמיים או מקצועיים. אני חושב שאנחנו הסטודנטים שייכים לדור שהולך להיות דומיננטי במשק ולאייש תפקידים בחזית הכלכלה וקבלת ההחלטות בנושאים חברתיים. לכן, חשוב מאוד שנהיה מודעים לפריפריה ונהיה מחוברים לעולם הזה."