סטודנטים ופעילות חברתית - יום כדור הארץ באוניברסיטת אריאל

20/4/2015 מאת: אנאבל אדמסקי (1,989 צפיות)

יום כדור הארץ מצוין השבוע ברחבי העולם, וגם הסטודנטים בישראל מצטרפים לפעילות. שוחחנו עם מורן אברהם, רמ"ד איכות הסביבה באוניברסיטת אריאל, ופעילה בצוות "קמפוס ירוק". ראינו פעילות חברתית וסביבתית מרשימה, ולמדנו שגם פעולות קטנות יכולות להביא לשינוי גדול.

המידע באתר הועיל ל91% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


יום כדור הארץ 2015 – סטודנטים באוניברסיטת אריאל למען הסביבה


יום כדור הארץ מצוין ברחבי העולם השבוע, 22 לאפריל. מדובר ביום מודעות סביבתי, שהחל את דרכו ביוזמה אמריקאית בשנות השבעים, וכיום מתקיים ברחבי העולם ומתגייסים אליו מיליוני תומכים ממדינות שונות.


ליום בין לאומי זה הוקדשה חשיבות של ממש בשנים האחרונות, על רקע שינויי האקלים התכופים ונזקי סביבה רבים שאנו עדים להם. על פניו, נראה כי זהו נושא מורכב ביותר, אשר גם ממשלות וארגונים בין לאומיים עמלים מדי יום למענו – איך יכולים סטודנטים לעשות משהו כדי לסייע למשבר הזה? מסתבר שהם יכולים, ואף עושים זאת עם המון אנרגיות טובות.


מדי שנה, מוסדות לימוד בכל הארץ חוגגים את האירוע, וזוהי השנה השנייה בה נערך הפנינג סביבתי באוניברסיטת אריאל בשומרון. הפעילויות שיתקיימו היום (20 לאפריל), מועברות על ידי אנשי מקצוע מתחום הסביבה וארגונים חברתיים שונים. שוחחנו עם מורן אברהם, רמ"ד איכות הסביבה באוניברסיטת אריאל, וסטודנטית לתואר שני בלימודי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב, על הפעילויות שמתקיימות בקמפוס ועל דרכים בהן סטודנטים יכולים לעבור לחיות "ירוק".


אנרגיה, דבורים וגם יין – פעילויות "יום כדור הארץ" באונ' אריאל


זוהי השנה השנייה בה מצוין יום כדור הארץ בקמפוס באריאל. מי שאחראיים לפעילות זו הם סטודנטים בצוות ששמו "קמפוס ירוק", אשר עורכים במהלך השנה פעילויות לעובדי האוניברסיטה ולסטודנטים. לאורך היום התקיימו מספר הרצאות וסדנאות, שנוגעות בנושאים שונים, החל מהקשר בין ההתחממות הגלובלית להיעלמות הדבורים, ועד לסיור ביקב שמגדל זנים עתיקים ומפיק מהם יין.


לוקחים אחריות – "קמפוס ירוק" פועל בשטח


ספרי קצת על מדור איכות הסביבה. מה הפעילות שלכם ומה ההישגים שלכם עד היום?


מורן מתארת את הפעילות הנרחבת של הסטודנטים ב"קמפוס ירוק", שעל אף שהוא הוקם רק לפני שנתיים, מציג עשייה שאינה נופלת מזו של ארגונים סביבתיים אחרים בארץ. בין היתר פועלים בקבוצה בנושאי המחזור, יעילות אנרגטית וחיסכון בחשמל, ואפילו משלבים בפעילות סטודנטים עם תסמונת אספרגר. היא מספרת: "לפני שהמדור היה קיים, לא הייתה כל כך מודעות באוניברסיטה לנושא איכות הסביבה. מסיבה זו הוקם פורום ירוק של העובדים, שפועלים כנאמני סביבה ומקדמים עניינים סביבתיים. התחלנו לקחת אחריות על הפסולת, אנחנו ממחזרים הכל וכמה שיותר. התחלנו אפילו להשתמש בנייר ממוחזר בטפסים פנימיים של הארגון."


לדברי אברהם, כיום גם אין כמעט שימוש בכימיקלים בארגון, דרך יוזמות כמו ייצור קומפוסט אורגני. הפעילים מקיימים הדרכות באופן שוטף, וכן פעילויות באירועים מיוחדים כמו יום המעשים הטובים שהתקיים לאחרונה. השאיפה היא יצירת גישה לפעילות סביבתית גם בחיי היומיום של הסטודנט. כך למשל, יזמו פרויקט הפרדת פסולת במתחם המעונות בו הוצבו שבע עמדות מחזור, לדבריה, לא קיים פרויקט דומה באוניברסיטאות אחרות. היא ממשיכה ומתארת: "אנחנו מקימים גם גינות מאכל. זה טרנד שהתחיל באנגליה, ונהיה פופולרי גם בארץ. במקום לשתול פינות נוי שותלים עציצים וצמחי תבלין שאפשר להשתמש בהם. ואז העובדים והסגל והסטודנטים יכולים לקחת כוסברה, נענע ואחרים ולהשתמש בהם ולא רק להסתכל על הנוף".

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 


גם סטודנט אחד יכול לעשות שינוי – סטודנטים בונים קהילה ירוקה


מה ה"חזון הירוק" של אוניברסיטת אריאל? מה הפרויקטים שאתם מתכננים לעתיד?


מורן מתארת שני יעדים שהצוות מציב לעצמו. הראשון, הוא צמצום ההשפעה הסביבתית של הארגון, כלומר הנזקים הסביבתיים שהוא גורם, דרך פעולות כמו מחזור, שימוש חוזר ועידוד מודעות סביבתית בקרב עובדים וסטודנטים כאחד.


החזון השני של "קמפוס ירוק" הוא יצירת קהילה. מורן: "הקהילה היא גם בתוך האוניברסיטה וגם בין אריאל וגופים מחוץ לקמפוס. האוניברסיטה היא חלק מכל מה שקורה ברמה המקומית, ואנחנו שואפים ליצור שיתופי פעולה למען הסביבה. אנחנו משתפים הרבה פעולה עם ארגונים, למשל פעילות של ניקוי חופים שעשינו, שיתוף עם "נצר אריאל" (ישיבה לסטודנטיות) ביום מעשים טובים. כל מי שרוצה לשתף פעולה בנושא הירוק אנחנו מוכנים." דרך הקהילה הזו ניתן יהיה לייצר השפעה ברמת האוניברסיטה, העיר אריאל והפעילים הירוקים בכלל בארץ ובחו"ל.


איך סטודנטים יכולים להירתם למען איכות הסביבה? מה הדברים הקטנים שעושים הבדל, בדרך לחיים "ירוקים" יותר?


"אחת הבעיות הכי גדולות בתחום הסביבה היא פסולת. אפשר לצמצם פסולת אם נתחיל פשוט לקנות פחות. אנחנו קונים הרבה דברים ולא תמיד משתמשים בהם. שימוש חוזר יכול לבוא לידי ביטוי בהמון דברים קטנים - למשל בכוסות השתייה שלנו. במקום להשתמש בכוסות חד פעמיות, אפשר לעבור לכוסות תרמיות ולבקבוקי מתכת אקולוגיים רב פעמיים. חד פעמי זה אסון לסביבה."


מורן מסבירה שיש עוד הרבה דברים קטנים שניתן לעשות, אפילו לעבור לכתוב משני צידי הנייר או להפריד בקבוקים, וכי כל סטודנט יכול לתרום המון, בהתאם לתשתית שקיימת אצלו בקמפוס. לדבריה, השפעות החשיבה הירוקה באריאל אינן מורגשות רק "על הנייר", וניתן לראות אותן משנות באופן מעשי את ההתנהלות בקמפוס. כך למשל, עברו מרבית הסגל לשימוש בכוסות רב פעמיות, והעובדים עברו לטפסים אונליין. הארגון מקיים כל העת מעקב אחר הפעילות.


היסוד החשוב ביותר לפי אברהם מצריך קודם כל מחשבה ופיתוח מודעות, מהלכים שעושים שינוי גדול אפילו מבלי לפעול פיסית. "הנושא הכי חשוב כשזה נוגע לסביבה הוא לחשוב לפני שאתה פועל. אנחנו הרבה פעמים חושבים על אוטומט - ישר קונים, או זורקים לזבל. הרעיון הוא כשאדם פועל לבד, נדמה לו שמה שהוא עושה לא משנה, כי יש המון זיהום ופסולת. אבל כל אדם משפיע על עוד אדם ועוד אדם, ואז כן קורה שינוי. אני באמת מאמינה שאדם אחד יכול לעשות שינוי ולהשפיע על הסביבה. השינוי קורה לאט, והוא בבסיסו התנהגותי, ויש בו גם את ההיבט של דוגמא אישית."


לימודי הסביבה – לא רק מחבקי עצים


את באה מהרקע של לימודי הסביבה. ספרי קצת על הענף לטובת סטודנטים שקוראים ואולי שוקלים ומתעניינים?


בימים אלה לומדת מורן לתואר שני בלימודי הסביבה. לדבריה, הלימודים הם אינטר דיסציפלינריים. סטודנטים מגיעים ממגוון תחומים, כלכלה משפטים חינוך ואדריכלות ולוקחים חלק בקורסים אשר מסבירים את הקשר לסביבה, למשל בנושאים כמו בריאות הציבור, חקיקה סביבתית. היא מדגישה גם את ההקשר של לימודי הסביבה לפן הכלכלי, שלא תמיד נתפס בראייה הרווחת כמובן מאליו: "הרבה פעמים הירוקים נתפסים כ'מחבקי עצים', אשר לא מביאים הצעות לשיפור או תוצאות כתוצאות בתכלס. האמת היא שלכלכלה סביבתית י השפעות מעשיות רבות. היא מנסה לכמת נזקים סביבתיים, ומה העלויות אם נמשיך לזהם ואם לא נזהם. אלה אנשים שחושבים מספרים".


תכנית הלימודים כוללת גם ברוב המקרים הכשרה מעשית בפעילות סביבתית. מורן מספרת שאת ההכשרה המעשית שלה ערכה במרכז "אשל" בתל אביב, מה שאפשר לה להתנסות בעבודה, וגם להכיר פעילים ירוקים אחרים.

אולי יעניין אותך גם
מאת: אנאבל אדמסקי, 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp