רגע לפני ליל המדענים - ליאור צורף מדבר על חכמת ההמונים ועל ההרצאה ב - TED
בימים כתיקונים ליאור צורף הוא יועץ אסטרטגי, מרצה באיגוד השיווק הישראלי, סגל במכללה למנהל, דוקטורנט בבר אילן, מומחה לשיווק דיגיטלי, חבר בעמותות שונות וגם אב גאה לשלושה ילדים. מחר, הוא ינסה להראות לכולנו שממוצע התשובות שנותנת קבוצה גדולה של אנשים לבעיה מסוימת מאפשר להגיע לתשובה מדויקת לא פחות מזו אליה היו מגיעים החוקרים. רגע לפני ליל המדענים תפסנו אותו לשיחה.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
חכמת ההמונים - אתה מוכן להשתתף בניסוי?
מחר בערב, במסגרת ליל המדענים 2014, יתבררו תוצאותיו של הניסוי הגדול ביותר שנעשה בישראל עד כה בתחום שהפך לטרנדי ביותר בתקופה האחרונה - "חכמת ההמונים". את הניסוי מוביל ליאור צורף, חוקר ויועץ אסטרטגי, שמלמד בין היתר שיווק דיגיטלי במכללה למנהל. במסגרת הניסוי, מוזמנים אזרחי ישראל לסייע לצורף לבחון סוגיה שמעסיקה אותו כבר זמן רב – האם ניסיון החיים של הציבור הרחב עשוי להוביל לפתרון סוגיות מורכבות באופן שאינו נופל באיכותו מזה שינפיקו מדענים מלומדים. לרגל האירוע, שאלנו אותו איך נהיים מומחים לחכמת המונים, כיצד נוכל לזהות מקרים בהם ההמון דווקא מכשיל אותנו ומה שווה הידע של המדענים בזמן שכולנו יכולים למצוא את התשובות בגוגל.
מגשימים חלומות ברשת
איך נהיית מומחה לחכמת ההמונים?
לפני שהתחלתי את הדוקטורט שלי, הייתי במשך 14 שנה סמנכ"ל שיווק במייקרוסופט. במשך התקופה הזאת, כל העניין של הרשתות החברתיות התחיל לצבור תאוצה. כשהחלטתי לפרוש מההייטק ולחזור להיות סטודנט, היה זה אך טבעי מבחינתי להתמקד באינטרנט כנושא המחקר שלי. כשהתחלתי לחקור את הרשת גיליתי תופעה מעניינת. ראיתי שאחד השימושים שאנשים עושים בפייסבוק וברשתות חברתיות נוספות הוא לחפש תשובות לשאלות שמטרידות אותם, החל מדברים יומיומיים כמו לאיזה סרט כדאי ללכת ועד לסוגיות מורכבות בהרבה, כמו האם לקחת משכנתא.
במקביל, העזתי לחשוף בפני חבר חלום שליווה אותי כבר כמה שנים – להרצות בכנס TED, בימת ההרצאות החשובה והמפורסמת ביותר בעולם. בזמנו חשבתי שאם אספר לאנשים שאני רוצה להופיע בוועידה שמרצים בה זוכי פרס נובל ואנשים כמו אל גור וביל גייטס, אף אחד לא ייקח אותי ברצינות. אבל כשהעזתי להיחשף ברשת, מצאתי את עצמי מגשים את החלום בתוך פחות משנתיים. במידה רבה אני חושב שזאת הדוגמה הטובה ביותר לדברים שאני חוקר.
350 חברים בממוצע בפייסבוק
אני מבינה שהשיתוף ברשת יצר תפנית גדולה בחיים האישיים שלך, אבל מהי בדיוק חכמת ההמונים ואיך משתמשים בה?
הדבר הראשון שגיליתי כשהתחלתי לחקור את הנושא ברצינות, הוא שאפשר לפתור ככה בעיות קשות כמעט בכל תחום. זה היה גילוי מאוד עוצמתי. כל אדם היום יכול להיות מומחה לרפואה, לכלכלה, להיות חכם כמו המדענים שלמדו את הנושא במשך שנים. כשיש לי שאלה ספציפית, אני יכול להגיע למומחיות יפה בנושא תוך השקעה מינימאלית. במקביל ההתנסות האישית שלי לימדה אותי שהרשת היא גם כלי מדהים שעוזר לאנשים להגשים חלומות ולהשיג יעדים.
אתה אומר משהו שמבחינתי קצת מנוגד לאינטואיציה. מאז שאנחנו קטנים מזהירים אותנו לא ללכת אחרי העדר וכמה מהניסויים הכי מפורסמים בפסיכולוגיה מעידים על כך ש"חשיבה קבוצתית" מביאה אנשים לקבל החלטות גרועות.
בהחלט. לא בכל תנאי תתקיים "חכמת המונים", לפעמים קורה הדבר ההפוך - "טיפשות העדר". יש לכך המון דוגמאות, למשל העובדה שהיטלר נבחר בגרמניה בבחירות דמוקרטיות. ההבדל הוא שאנחנו מדברים כאן על מקרים שבהם לא מופעלת מניפולציה. כשהתנאי הזה מתקיים יש אפשרות לעשות בחכמת ההמונים שימושים נפלאים. לכל בנאדם יש בממוצע 350 חברים בפייסבוק – למה שלא ניעזר בהם? אפשר למנוע ככה הרבה טעויות.
אבל אין דבר כזה שברשת אין מניפולציה, כל המידע שאנחנו נחשפים אליו מלא אינטרסים, לא?
חכמת המונים היא לא חיפוש בגוגל. זה תהליך שעושים בו שימוש בטכנולוגיות כדי לחבר בין מוחות של אנשים חושבים. בתוך הרשתות החברתיות קשה יותר לעשות מניפולציות, אנשים חשופים יותר ולכן לוקחים אחריות על המידע שהם נותנים. אתן לך דוגמה – סבלתי במשך כמה שבועות משיעול שלא הצלחתי להיפטר ממנו. לפי החיפוש בגוגל היה אמור להיות לי סרטן. אנשים שאני מכיר אמרו שיותר סביר שלקיתי במחלה ששמה שעלת, שניתנת לטיפול. בסוף הסתבר שהם צודקים והם עלו על זה הרבה יותר מהר מהרופאים. נכון שיש הרבה דברים מעוותים באינטרנט, כי כשמישהו מת ממחלה זה מספק כותרת צהובה, ולכן מבחינת גוגל התשובה הכי הגיונית היא שמדובר בסרטן, אלה התוצאות שעולות ראשונות בחיפוש. אבל החברים שלי לא ראו בחיים שלהם מישהו שמת משיעול, הם ידעו להגיד לי ששעלת היא מחלה הרבה יותר נפוצה.
אין דבר כזה אמת או שקר
נשמע שבאמת אפשר להשיג ככה דברים מדהימים, איך לדעתך יכולה חכמת ההמונים לסייע לסטודנטים?
קודם כל בכל מה שקשור לחיפוש מקורות מידע. לדוגמה - אני רוצה לכתוב עבודה על נושא ספציפי ורואה שעוד מישהו התעניין בתחום. ראיינתי סטודנט לתעשייה וניהול שסיפר לי סיפור מדהים. הוא למד ניהול פרויקטים ונושא עבודת התזה שלו היה – "למה פרויקטים נכשלים". ארבעה חודשים הוא ניסה לעשות חיפוש בגוגל, לא גילה כלום. ואז הוא נכנס לפורום מקצועי של מנהלי פרויקטים והפנה אליהם את השאלה. תוך יומיים היו לו את כל התשובות. כשאני פונה ל - 120 אלף מומחים אני מקבל את התשובה הכי מדויקת, ברמה של מדען שחוקר שנים את התופעה. תחשבי איזו עוצמה יש לסטודנט כזה.
בניסוי שאתם עושים השבוע, אתם מסתמכים על תשובות של מדענים כמקור אבסולוטי ובודקים אם הציבור הרחב ייתן תשובה דומה. אבל איך אתה יודע שהמדענים צודקים? הרי אף אחד לא באמת בדק כמה מלח יש בים המלח.
מה זה מומחה? מישהו שאנשים מייחסים לו מומחיות נוכח ההיסטוריה שלו. אין כזה דבר במדע "אמת" או "שקר". יש ניסוי, יש מדען שאומר "ניסיתי וזאת המסקנה" ובעוד כמה שנים יתקבלו תוצאות שונות. ולכן הדרך לבחון אם משהו נכון היא להשוות למומחים. יש פה כמה צוותי מחקר שעשו מחקרים ומנמקים את התשובה לפי המון מדדים וקריטריונים. גם מומחים יכולים לטעות אבל זה המדד הטוב ביותר שיש לנו.
רוצים להשתתף בניסוי? אם נדמה לכם שאתם יודעים כמה מלח יש בים המלח, אתם מוזמנים להיכנס לאתר של משרד המדע ולהצביע. התוצאות יתפרסמו בליל המדענים.