קרוב, קרוב מאוד: היום בו יחליפו אותנו רובוטים

11/9/2014 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (2,088 צפיות)

ב-18.9, ב - ליל המדענים, דוקטור ניר שוולב מהחוג לרובוטיקה ולהנדסת אנוש באוניברסיטת אריאל יעביר הרצאה על מהפכת הבינה המלאכותית, על הנעשה במעבדות המחקר ועל התקוות לעתיד. לא הצלחנו להתאפק עד שבוע הבא והיינו חייבים לשאול - עד כמה אנחנו קרובים ליום בו יפטרו אותנו מהעבודה כדי להעסיק במקומנו רובוט? אותנו השיחה איתו לא ממש הרגיעה.


 

 

המידע באתר הועיל ל91% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


 

מקום לדאגה

 

במהלך איסוף החומר לכתבה על אירועי ליל המדענים 2014 החל בשבוע הבא, נתקלנו בהרצאה אחת שמשכה את תשומת ליבנו במיוחד - זו של דוקטור ניר שוולב, מהסגל הבכיר בתכנית לרובוטיקה והנדסת אנוש של אוניברסיטת אריאל, שידבר על האפשרות שרובוטים יחליפו אותנו במקום העבודה. לא הצלחנו להתאפק עד יום חמישי הבא והרמנו לו טלפון, לשאול אם הגיע הזמן לפנות את השולחן במשרד. זה מה שהיה לו לספר לנו (זהירות - ספוילר).

 

ליצירתיות האנושית עדיין אין תחליף


ניר, אנחנו צריכים להתחיל לדאוג?

 

לא בכל המקצועות. יש לנו עוד דרך ארוכה עד שרובוטים יצליחו להחליף משימות יצירתיות שבני אדם עושים. בעבודה שלי כמדען למשל אני לא תמיד יודע למה אני עושה מה שאני עושה, לפעמים הפעולה שלי מונעת ממשהו ששמעתי או ראיתי לפני עשר שנים. את זה רובוטים לא קרובים לדעת לעשות. זה בטח יקרה מתישהו אבל יש עוד זמן. יש כל מיני ניסיונות בכיוון, כמו למשל פרויקט שנקרא המוח הכחול. זה ניסיון לחקות רשת של נוירונים של אדם או של חיה. האמת שבינה מלאכותית זה תחום שאני פחות מתעסק בו, העבודה שלי היא יותר בתחום המכאני - איך רובוט הולך או נוסע, איך הוא מזהה מכשולים ונמנע מהם, אילו אופני תנועה אפשר לעשות.

 

על מה אתה עובד בימים אלה?

 

אחד הכיוונים שמאוד מעניין אותנו עכשיו זה התחום של רובוטים גמישים, כלומר רובוטים ללא חוליות בכלל. רובוטים היום נבנים באופן שדומה לבני אדם, אבל מה עם חלזונות למשל? ניקח לדוגמה דיונון, או מדוזה. אלה חיות מדהימות ואני ממליץ לכל מי שקורא את הדברים האלה להיכנס ליו טיוב ולצפות בדיונונים. אני מבטיח שהוא יתפלץ (לנוחותכם - מצורף). מצד אחד היכולות של הדיונון הן חלום הבלהות של כל האויבים שלו, מצד שני – זאת חיה מדהימה שיכולתה לשנות את המרקם של העור שלה, להיראות כמו סלע או כמו עץ, לשנות את הצבע שלה, לנוע במהירות עצומה ולהיכנס למקומות שלא היינו חושבים שהיא מסוגלת להשתחל אליהם. מבחינה צבאית זה חלום. בשבילי באופן אישי זה בעיקר האתגר המחשבתי.

 

מאוחר מדי לחשוש

 

אז לא מטריד אותך מה יעשו עם זה אחר כך?

 

אם זה לא אתגר אמתי זה לא מעניין אותי. אני לא אבזבז את הזמן שלי על משהו שמהנדסים יכולים לעשות. קחי למשל את הנושא של אי וודאות בסביבת העבודה. כשאת שולחת את היד שלך לקחת כוס את לא יודעת בדיוק איפה היא נמצאת אבל את לוקחת את זה בחשבון ועושה תיקונים כשאת מתקרבת. זה למשל משהו שמאוד מעניין אותי. עוד נושא מעניין, הוא כל העניין של תנועה. לפני עשר שנים אמרו שעד 2050 אין סיכוי שרובוטים יכולים לנצח שחקנים אנושיים במשחק כדורגל. היום אנחנו יודעים שאם מישהו בוחר להקצות לזה משאבים הוא יכול להגיע לזה תוך שנתיים. רובוטים יכולים לרוץ במהירות עצומה ולעשות פעולות מדויקות עם הרגליים ששחקני כדורגל יכולים רק לחלום עליהן.

 

למה זה חשוב שרובוטים ייראו אנושיים?

 

הסביבה שלנו מותאמת לתנועה של בני אדם ובשביל לשלב רובוט בסביבה כזאת הוא צריך לסגל את אותם אופני תנועה, להצליח לעלות במדרגות. אם שאלת אותי קודם האם אנחנו אמורים לחשוש אני אומר - אין מה לחשוש, זה מאוחר מדי, הדברים האלה כבר קורים. הסוגיה שכרגע נשארה לא פתורה בעולם הרובוטיקה היא כל מה שקשור לשאלה מאיפה הרובוטים האלה לוקחים אנרגיה - מהרוח? מהשמש? דלק? מנוע חשמלי? נכון להיום אף אחד מהפתרונות האלה לא יעיל כמו המזון שאנחנו אוכלים. זאת הסיבה שאנחנו לא רואים עדיין רובוטים נעים ככה סתם בעולם, רובם צריכים להיות מחוברים למקור אנרגיה.

 

אז האתגר כרגע הוא ללמד רובוטים לאכול במבה?

 

זאת בהחלט אפשרות מעניינת... אני כן אגיד שאנחנו משתמשים בכל מיני פתרונות יצירתיים. למשל בפרויקט שהייתי שותף לו עם פרופסור משה שהם מהטכניון בנינו רובוט בקוטר של מילימטר כדי להכניס אותו לעורקים. הפתרון האנרגטי שמצאנו במקרה ההוא היה לנצל את האנרגיה של הדם הזורם בעורקים, באופן דומה להפקת חשמל ממפל מים.

 

לעקוץ בדברים הקטנים

 

למה שנרצה להכניס רובוטים לעורקים?

 

מבחינתי כמובן זה היה קודם כל בשביל האתגר. אבל הרעיון היה כירורגי, רצינו להכניס גרעין רדיואקטיבי לאזור נגוע בסרטן בצורה מדויקת. בכלל, כל התחום של רפואה בהקשר של רובוטיקה מעניין אותי מאוד. אחת מהחברות שהקמתי עוסקת בפיתוחים של לפרוסקפיה (ביצוע ניתוחים בעזרת מכשירים זעירים תוך גרימת נזק מינימאלי). זה אגב היתרון האסטרטגי של מדינת ישראל - אנחנו לא נייצר עכשיו טנק מרכבה חדש, זה יהיה שגוי מבחינה כלכלית. הכוח שלנו הוא בלעשות את הדברים הקטנים והחכמים וככה לעקוץ כלכלית. זה באמת כבר אתגר שהוא יותר עסקי. אחד הדברים שאני אוהב באוניברסיטת אריאל זה שהיא מאוד מטפחת את הכיוון היזמי. סטודנט שבא עם רעיון טוב יקבל את הנתח שלו ואם הוא מוכשר מספיק הוא גם יהיה חלק מצוות הפיתוח.

 

אם הגענו לדבר על סטודנטים, מה היית אומר לצעירים ששוקלים ללמוד את התחום?

 

אין ספק שרובוטיקה היא תחום עולה. המהפכה שקורית בחמש השנים האחרונות מזכירה מאוד את מהפכת המחשוב שקדמה לה. 35 שנה אחורה לאף אחד לא היה מחשב אישי בבית. היום לכל בן אדם שיש לו בית יש גם רובוט שעלה אלף שקל וסוגר את העניין של ניקיון הרצפה. כל ילד יכול עכשיו לבנות רובוטים. לוקחים חולייה, שזו בסך הכל חתיכת עץ, מוסיפים מנוע ובקר בעשרה שקלים, מחברים תוכנה בסיסית וזהו - יש רובוט.

 

 

זה סכר שנפרץ ולכן לפני שאנחנו עובדים במעבדה אנחנו תמיד בודקים אם מישהו כבר עשה משהו דומה. חושבים על רעיון והופ - מסתבר ששני סינים כבר עשו את זה. אנחנו מתחילים לראות את זה קורה מסביבנו, בדיוק כמו שיש עכשיו פתאום מיליונים של אפליקציות. כך שצריך להיות מאוד יצירתיים בשביל להתברג בתחום. דרך אגב, את שומעת את הרעש ברקע? אני בדיוק שותל פה עצים במושב.

 

אין לך איזה רובוט שיעשה את זה בשבילך?

 

האמת שיש, ואת מזכירה לי שראיתי פעם בספרייה של הטכניון גם ספר על רובוטיקה לשחיטת פרות. אבל יש דברים שאני עדיין מעדיף לעשות בעצמי.

 

יש לכם משהו מעניין לספר לנו? - אתם מוזמנים להשאיר לנו הודעה

אולי יעניין אותך גם
מאת: אנאבל אדמסקי, 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp