עצב, תאים ומה שביניהם: מה חדש במחקר על דיכאון?

10/6/2014 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (1,616 צפיות)

תרופות מרשם פסיכיאטריות או שינויים מבוקרים בהתנהגות – איך מטפלים באופן הטוב ביותר בדיכאון? ודאי תשמעו דעות לכאן ולכאן. הנסיונות השונים למצוא פתרונות ודרכי התמודדות חדשות לתופעה המצערת והכואבת הם מבורכים. התקווה היא, שככל שמדענים יידעו יותר על מוח האדם, כך נתקרב להיחלצות מהמועקה.

 

אז מה חדש במחקר האקדמי? – בטכניון מערכת הדמייה המאפשרת לצפות בפעילות המוח בתלת מימד, בתל אביב מחקר גנטי על השפעת הכדור הפסיכיאטרי ובבן גוריון אימון ממוחשב להפסקת מחשבות שליליות. פרטים בכתבה.

המידע באתר הועיל ל91% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


איך יוצאים מהדיכאון: חוקרים מפלסים דרך ברשת הסבוכה של המוח

 

אנשים רבים כבר התנסו בנטילת תרופות ממשפחות ה – SSRI והפרוזאק. הכדורים הצליחו להקל עליהם במידה רבה למשך מספר שנים, אך אז החלו להופיע תופעות לוואי או שההשפעה הלכה ופחתה. אחרים, לעומתם, פונים לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ומשתדלים לשנות דפוסי חשיבה מזיקים, לא תמיד בהצלחה. הניסיונות הכושלים לקבל מענה הולם עלולים רק בעצמם להביא להצפה של רגשות תסכול וייאוש. אז מה עושים? במחקרים המתבצעים במחלקות שונות באוניברסיטאות עומלים המדענים על מציאת פתרונות חדשים וטובים יותר.

 

המוח מזוויות שטרם נצפו

 

אין ספק שהתייחסות לרגשות בשיחות עם פסיכולוגים, יש לה משקל רב ומשמעותי בהשפעה חיובית על איכות חייהם ומצבם של הסובלים מדיכאון. ועדיין, העניין הרב שמגלים החוקרים במוח האדם מובן לחלוטין. מה קורה שם ברשת הסבוכה של תאי העצב והסינפסות? בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון הציגו לאחרונה את ה"אופטונט", מערכת הדמיה בתלת מימד של רשתות תאי עצב, שתאפשר לגבש תפישה נכונה ומדויקת יותר של תפקוד המוח והמבנה שלו. מדובר במודל ראשוני, שנדרשים לו פיתוחים נוספים על מנת שניתן יהיה לבחון באמצעותו, בין היתר, את הדרכים בהן משפיעות תרופות על פעילות המוח.

 

מחסור בסרוטונין? – לא בהכרח

 

יש גם אמצעים אחרים בהם ניתן להיעזר כדי לבדוק יעילות של תרופות המשפיעות על המוח. כך למשל, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב השתמשו במדע הגנום כדי לגלות איך בני אדם שונים מגיבים לגלולות נוגדות הדיכאון ברמה הגופנית. המדענים ערכו דגימות מבחנה במעבדה לגנומיקה יישומית, ובדקו ברמה מולקולרית את אופן ההשפעה של תרופה אנטי דיכאונית על גנים שונים של שתי קבוצות תורמים שונות. המטרה שלהם הייתה לבדוק אם בני אדם השונים אחד מהשני מבחינה גנטית, גם מגיבים בצורה שונה לתרופה.

 

התוצאה הוכיחה את הנחת היסוד, והולידה גם ממצא חשוב נוסף. ההבדלים בהשפעה על הגן CHL1 היו הגדולים ביותר בין שתי הקבוצות. גן זה ידוע כתורם לבניית סינפסות בין תאי עצב. באחת מן הקבוצות ההשפעה של התרופה על הגן הייתה מועטה יותר באופן משמעותי. ייתכן כי זו הסיבה שאנשים מסוימים לא חשים בשיפור כשהם נוטלים את אותה התרופה שסייעה מאד לאחרים. עקב הגילוי במחקר זה, מתחזקת הסברה בקרב החוקרים, כי הסיבה הפיזיולוגית לדיכאון איננה מחסור בסרוטונין, כפי שחשבו בעבר, אלא ליקוי במנגנון השיקום של סינפסות שנפגעו כתוצאה ממצבי סטרס.

 

אימון קוגניטיבי ממוחשב

 

מדהים כמה הגוף משקף לנו בסימבוליקה יפה את הדברים שאנחנו עוברים בנפש. ליקויים ביכולת השיקום של הסינפסות במוח לאחר מצבי סטרס גופניים מזכירים במידה רבה את מה שעלול לקרות לבן אדם בחיים. מחקר חדש נוסף של אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף האוניברסיטה העברית, עסק בדרך אפשרית למניעת דיכאון, והתבסס על ממצא שהתייחס למושג "רומינציה". הכוונה לחזרה נשנית ובלתי נשלטת של מחשבות שליליות, שמקורן בחוויה בלתי נעימה שעברה על האדם ביום מן הימים. בדומה לסינפסה שנפגעה ולא מסוגלת להשתקם, אנשים מסוימים אינם מתגברים בקלות על מקרים בלתי נעימים שחוו, ואינם יכולים לעצור את שטף המחשבות השליליות שתוקף אותם שוב ושוב.

 

במחקר בבן גוריון, בו השתתפה תלמידת מחקר מתחום הפסיכולוגיה, נבדקה טכנולוגיית מחשב המעבירה את המטופלים אימון, המצריך הפעלה של מערכת הבקרה הקוגניטיבית (בעיקר התעלמות מהסחות דעת, כמו בשעת נהיגה). קבוצת הניסוי הושוותה לקבוצת ביקורת שלא הסתייעה בטכנולוגיית האימון הממוחשב, ובשני המקרים הנבדקים התבקשו להיזכר בחוויה שלילית ולדווח על רגשותיהם. נבדקים בקבוצת הניסוי הוכיחו מצב רוח טוב יותר ופחות סבלו מרומינציה בהשוואה לקבוצת הביקורת. גם נבדקים בעלי נטייה אישיותית גבוהה לרומינציה בקבוצת הניסוי, לא חשו בשינוי לרעה במצב הרוח.

 

סוגים חדשים של התמודדות

 

אז מה מציעים בינתיים המחקרים החדשים לאלה מאתנו הסובלים מדיכאון? הכיוון שמציעים המדענים באוניברסיטת תל אביב הוא התאמת תרופה אנטי דיכאונית לפי סוג דם. בשיטה הזו המטופלים יצטרכו לבצע בדיקת מעבדה פשוטה, שלאחריה יומלץ להם הכדור המתאים ביותר, מבלי שיצטרכו לעבור שבועות וחודשים של ניסיונות תרופתיים כושלים. מערכת האימון הממוחשב שהוכיחה את אמינותה באוניברסיטת בן גוריון, היא למעשה שכלול של מאמצי הטיפול הקוגניטיבי, העשויים לעזור לאלו שעדיין לא נפלו בפח הדיכאון.

 

יש לכם משהו מעניין לספר לנו? - אתם מוזמנים להשאיר לנו הודעה

 

אולי יעניין אותך גם
מאת: אנאבל אדמסקי, 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>
מאת: אנאבל אדמסקי, 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp