מהפקות ברשת לעבודה מול YES: על החיים שאחרי התואר בתקשורת

תקציבאית במקאן אריקסון: על החיים שאחרי תואר ראשון בתקשורת

 

טליה(28), בוגרת תואר בתקשורת, היא היום תקציבאית במחלקת ניהול הלקוח של משרד הפרסום מקאן אריקסון. אתם שואלים איך בחורה בת 28 מגיעה לתפקיד כל כך משמעותי בסוכנות שאחראית על קמפיינים לחברות כמו לאומי קארד, Yes והונדה? ובכן, גם אנחנו שאלנו את זה, ונחשו מה. אחרי שהסברנו לטליה כמה חשוב לכם לדעת מה יהיה איתכם בעוד כמה שנים, אחרי שתסיימו את התואר הראשון, היא הסכימה לשתף אותנו בניסיון האישי שלה. נסו לדוג את הטיפים החשובים להצלחה שלכם ממה שהיא מספרת בראיון הבא.

 

אתה בונה את עצמך

 

ספרי לנו על המקצוע שלך. מה זה אומר להיות תקציבאית במחלקת ניהול לקוח?

 

מחלקת ניהול לקוח היא הגוף המקשר במשרד פרסום בין הלקוח ובין שאר המחלקות הפועלות במשרד: מדיה, הפקה, אסטרטגיה וכו'. אנחנו מקבלים מהלקוח דרישות מסוימות, ומוודאים שהכל מתבצע בהתאם לדרישות האלו. אנחנו מביעים דעה ושותפים לתהליכי בניית והובלת הקמפיין. אני צריכה לשמור על האינטרסים של הלקוח שלי ולהביע את הדעה שלי על העבודה שנעשית בשבילו. בדרך כלל, ללקוח מאוד חשוב לשמוע את דעתנו.

 

אני מלווה את כל תהליך הפרסום עבור הלקוחות, שדורש רמה גבוהה של תיאום בין כל המחלקות השונות במשרד. כתקציבאית אני מקבלת בריף מהלקוח, ומתרגמת אותו עבור כל אחת מהמחלקות במשרד הפרסום. אני מפקחת על כל מה שמתבצע, בודקת שהכל נעשה לפי הרצון של הלקוח, שהכל פיקס ובזמן, ולכל אורך התהליך אני צריכה לעדכן את המחלקות השונות במה שנעשה בכל רגע, כדי שיהיה תיאום מלא ביניהן.

 

יש מחלקת קריאייטיב שבה בונים רעיון שמבוסס על בריף פרסומי שנכתב לרוב על ידי מחלקת אסטרטגיה. קראייטיב טוב מבוסס על תובנה צרכנית אמיתית, מסר וקהל יעד. מחלקת ההפקה לוקחת את הקמפיין שעל הנייר, ומוציאה אותו לפועל באמצעות חברות הפקה. יש את מחלקת הדיגיטל שאחראית על הפרסום והשיווק באינטרנט, ברשתות חברתיות, במובייל וכו'. ויש את מחלקת המדיה שרוכשת שירותים מהעיתונים, מערוצי הטלוויזיה, מהרדיו.

 

מה זה בריף?

 

בריף זה מה שהלקוח בעצם רוצה. הבריף מחולק ל - מה אנחנו רוצים למסור, מי קהל היעד, מה התובנה הצרכנית שעומדת מאחורי הקמפיין (האלמנטים שאיתם הצרכנים יזדהו), ומה התקציב לקמפיין.

 

מה עשית לפני שהגעת למקאן אריקסון?

 

למדתי במרכז הבינתחומי תואר בתקשורת בהתמחות פרסום. כשהתחלתי ללמוד, הלכתי לעבוד בהפקות אירועים. כשהייתי בשנה שנייה עבדתי בחברת ההפקות "קופרמן" ("האח הגדול")במחלקת תוכן ובשנה השלישית לתואר עבדתי בחברת UR ברשת. העבודות בתחום הם כפרילנס, שיש בזה את היתרון שאתה לא "משועבד" וכביכול עובד לפי פרויקטים, וזה גם חיסרון שאין את הקביעות.

 

איך נכנסים לתחום ההפקות? לא צריך ניסיון?

 

תלוי באיזה תחום הפקה או תוכן להפקות. מתחילים בתור עוזרי הפקה או בהפקות קטנות, איפה שלא צריך ניסיון, ומשם מתקדמים. כשאתה נכנס לעולם הזה, אתה מכיר לאט לאט עוד ועוד אנשים, קוראים לך לעוד הפקות, וככה אתה בונה את עצמך.

 

מכירים את הז'רגון?

 

ספרי לנו על הלימודים שלך.

 

במרכז הבינתחומי היה ברור לכולנו שבשנה השנייה של התואר מתחילים לעבוד. אם בשנה הראשונה 10% מהמחזור עבד, בשנה שנייה 50% עבדו. מאד עודדו אותנו להשתלב בתחום שאותו אנחנו לומדים, ולא להמשיך למלצר. יש גם הרבה פן מעשי בתכנית הלימודים של הבינתחומי.

 

איך הלימודים עוזרים לך בעבודה?

 

אני לא ידעתי שאעבוד בפרסום, ובכל זאת כשהגעתי למקאן אריקסון, הייתה לי כבר יכולת להשתמש בשפה הייחודית של העולם הזה, וזה בזכות הלימודים בבינתחומי. יש מונחים מקצועיים שמשתמשים בהם באופן יומיומי במשרדי פרסום, שמוכרחים לדעת מה הם אומרים. שאלת אותי קודם מה זה בריף. יש עוד כאלה בלקסיקון, כמו "תובנה צרכנית", "קידום". בלי להכיר את המושגים האלה מאד קשה להסתגל לעבודה.

 

לא ידעת שתגיעי לפרסום...

 

כן, בזמן שעבדתי בהפקות בתוכניות הבוקר של "רשת" היה שלב שרציתי לנסות עוד תחומים ואז החלטתי לשנות כיוון. בתואר שלי התמקדתי בפרסום כחלק מהתמחות בתקשורת שכנועית. בבינתחומי יש מסלול כללי שכל תלמידי תקשורת עוברים יחד, ונותנים לך בו טעימה מכל ההתמחויות האפשריות בסדנאות מעשיות. יש סדנת רדיו, סדנת טלוויזיה, סדנת פרסום, סדנת יחסי ציבור. אני פחות התחברתי לצילום ולעריכה. ידעתי שאני לא רוצה להסתובב עם מצלמה ואחר כך לשבת מול מסך ולעבוד על החומרים. יותר התחברתי לסדנאות של הפרסום, השיווק הפוליטי, יחסי הציבור.

 

ספרי על הפן המעשי בהתמחות.

 

בפרויקט גמר של ההתמחות בפרסום מקבלים לקוח אמיתי, ובונים לו קמפיין. אנחנו קיבלנו את עמותת מהות של שרי אריסון. בנינו לה קמפיין שלא יצא לפועל, כי היא לא ממש הייתה צריכה אותנו. בהתמחות ביחסי ציבור, לעומת זאת, החבר'ה שם ליוו במשך שנה שלמה עמותות שבאמת זקוקות לקידום, והקמפיין שהם יצרו עבורן באמת קרה והגיע לאמצעי התקשורת – לעיתונים, לטלוויזיה.

 

דרך החתחתים

 

איך התקבלת למקאן אריקסון?

 

בדרך כלל, כשרוצים להתקבל למשרד פרסום, עוברים מספר ראיונות עבודה. במקאן אריקסון התהליך ארוך במיוחד. בהתחלה הגעתי לאגף משאבי האנוש שלהם, ושם שאלו אותי שאלות כמו –מה זה עולם הפרסום, למה אני רוצה להשתלב בו, מה אני יודעת על התפקיד, מהי מבחינתי פרסומת טובה ולמה. כשעברתי את השלב הזה, הגעתי לראיון מול סופרווייזר, שדומה למה שקורה במקומות עבודה אחרים. היא ניהלה איתי שיחה כללית, שאל אותי על הזיקה שלי לעולם הפרסום, ואז התחילה לתאר את האתגרים של העבודה כדי לראות את התגובה שלי. את יודעת, אמירות כמו – "זה עולם קשה, העבודה מאד אינטנסיבית, שעות ארוכות, לחץ".

 

כשעברתי את השלב הזה, ביקשו ממני לעשות מבחן פסיכוטכני על מחשב, שכלל גם חלק שדיבר ספציפית על פרסום. המבחן הזה הוא משהו ייחודי למקאן אריקסון. אני לא יודעת על משרדי פרסום אחרים שמבקשים ממך לעבור מבחן. אחרי זה הגעתי לראיון עם הסמנכ"ל, ולפעמים צריך גם לעבור אצל מנהל לקוחות. צריך גם להראות שיש לך תואר, להציג את גיליון הציונים ולהביא ממליצים – והם באמת מתקשרים לממליצים. כל התהליך הזה לוקח חודש או חודשיים, ולפעמים אפילו יותר כי עובר זמן מהרגע ששולחים קורות חיים ועד שחוזרים אליך. אצלי זה היה מהיר יחסית, כי בדיוק התפנה מקום.

 

טליה, תודה רבה על השיחה.

 

רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם? - שלחו לנו הודעה