אמהות ולימודים - איך זה מסתדר?

11/3/2014 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (5,375 צפיות)

שיגרת את בעלך ואת הילדים אל הסבתא, ועכשיו את סוף סוף יכולה לשבת על כתיבת העבודה הסמינריונית. אם רק היו לך עוד שעה או שעתיים שינה, היית מצליחה גם להתרכז. איך מתמודדות סטודנטיות שהן אמהות טריות עם דרישות האקדמיה? מהן ההקלות להן הן זכאיות? והאם יש תקווה לדור הבא? – על כך בכתבה.

המידע באתר הועיל ל94% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


אמהות באקדמיה

 

איך הן מצליחות להתרכז בלימודים, כשהן צריכות לרוץ אל הילד בכל פעם שהוא בוכה? מה הן עושות כששעות השינה לא מספיקות כדי לשבת ברצינות על התזה? אמהות לומדות חוות קשיים שונים במסגרות האקדמיות להן הן משתייכות, וכמובן גם מתגברות ואפילו נותנות עצות זו לזו.


יש חשיבות עצומה לחזרה לשגרה אחרי הלידה. אמהות שמפסיקות לעבוד וללמוד למשך תקופה ארוכה, מתחילות לחוש שעמום ובדידות. ולכן, דווקא השיבה אל החברים לספסל הלימודים, אל הספרים והמאמרים, אל קבוצת החקר וצוות המעבדה, נתפשת כצעד מבורך בקרב האמהות עצמן. ויחד עם זאת – אליה וקוץ זה.

 

באוניברסיטה לא רוצים שנביא ילדים

 

הילה (שם בדוי), אמא וסטודנטית למשפטים, משתתפת במסלול לימודי ערב לתואר ראשון. את התינוק היא מביאה איתה באופן קבועלשיעור של שש בערב. למרבה הצער, השיעור הוא באורך של שלוש שעות וחצי, והילה צריכה להשכיב את התינוק שלה כבר בשעה שמונה, אז היא יוצאת מהכיתה שעתיים לפני הזמן.

 

עד כאן הכל טוב ויפה. אלא שבקורס מסוים, שהנוכחות בו חובה, המרצה נהג מפעם לפעם להעמיד את הסטודנטים בבחנים. על מנת לעבור בהצלחה את הקורס נדרש מהסטודנטים לעבור אחוז ניכר מהם. כשהייתה צריכה לצאת לפני הזמן, פנתה הילה אל המרצה כדי לברר אם הוא עומד לתת בוחן באותו יום, אך הוא סירב לענות לה. רבע שעה לפני תום השיעור, הרבה אחרי שהילה יצאה הביתה, הגיש המרצה לסטודנטים את השאלונים.  

 

בפורום נשים שנערך לפני כמה שנים (2007) באוניברסיטת בן גוריון בנגב העלו סטודנטיות לתואר שני ודוקטורנטיות אמהות את הקושי שלהן לשלב בין המטלות המשפחתיות ובין אלו האקדמיות, ואת הקושי שלהן להתקדם במעמד המקצועי. יש תכנון, ויש מציאות. יש לוחות זמנים, ויש בלת"מים. אם התינוקת הקטנה חולה, צריך לבטל את הפגישות ולרוץ לרופא.

 

הביקורים בטיפת חלב תכופים במיוחד בחודשיים הראשונים ללידה, ואף על פי כן, אמהות רבות מן הפורום בבן גוריון סיפרו, כי מנחי המחקר שלהן לחצו עליהן לחזור עוד לפני שסיימו את חופשת הלידה. כאשר חזרו, התקשו להתאים עצמן ללו"ז הנוקשה של הממסד האקדמי מחד, ולציפיות מהן בבית - מאידך.

 

חשוב לציין, כי החוקרות לא מקבלות שכר בתקופת חופשת הלידה (המציאות שונה לגמרי במכון וייצמן, שם גם מקבלים מענק על כל ילד). רבות מעידות על התחושה, כי המערכת האוניברסיטאית הייתה מעדיפה שלא תבאנה ילדים לעולם. פתרון אפשרי לבעיה, כך אמרו, הוא הקמה של גוף כמו אגודת סטודנטים, שיציג את הבעיות בפני ראשי האקדמיה, וידרוש את התייחסותם.

 

אמהות סטודנטיות זכאיות להקלות

 

סטודנטיות הרות או אימהות, בהרבה מאד מקרים, לא יודעות שמגיעות להן הקלות בלימודים האקדמיים. כך למשל, שלי (שם בדוי), שהייתה בחודש הרביעי להריונה, לא ידעה שמגיעה לה תוספת זמן משמעותית בבחינה. לדבריה, התוספת הזאת הייתה תורמת לה מאד. היא סיפרה לנו שהיו לה קשיים להתרכז בבחינה, וכתוצאה מכך בזבזה זמן יקר והתבססה על נתון שגוי. תוספת זמן הייתה מאפשרת לה לתקן את תשובתה, ברגע שהבינה את הטעות שלה. את חוסר הריכוז בבחינה היא תולה במה שמכונה "טפשת הריון", מושג סלנגי, שבדיעבד התברר לה שיש לו ביסוס בחוק. על פי חוק, שלי זכאית ל - 25% תוספת זמן בבחינות!

 

כיום, החוק הישראלי מציע לסטודנטיות אמהות הקלות לא מעטות, ואף מחייב את מוסדות הלימוד למנות רכז התאמות שיקבל לידיו בקשות, יקבע את מידת ואופן הזכאות של הפונות, ויעקוב אחר יישום ההקלות בפועל. אל רכז ההתאמות יכולות הסטודנטיות גם להגיש תלונות, באם הן סבורות שפוגעים בזכויותיהן. ההקלות מתאימות גם לזוגות העוברים טיפולי פוריות ולסטודנטים העומדים לאמץ ילד או ילדה.

 

מה הושג ברמת החוק עד היום?

 

בשנים האחרונות נעשו כמה צעדים לקראת האמהות באקדמיה, ברמת החקיקה בכנסת ובממשלה. חוק שיזם השר גדעון סער, קבע הקלות שנכנסו לתוקף בשנת הלימודים תשע"ג (אוקטובר 2012). מאז, סטודנטיות בהיריון וסטודנטיות אמהות מורשות להיעדרות של עד 30% בקורסי חובה. הן זכאיות למועדי בחינות חלופיים ולתוספת של 25 אחוזים בזמן הבחינה. אם נעדרו מבחינה של קורס המהווה חובת קדם, הן יכולות להשתתף בקורס המתקדם "על תנאי", ומחויבות להשלים את הבחינה החסרה.

 

בנוסף, הן רשאיות לגרור את סיום התואר במשך שנה אקדמית נוספת, מבלי שהדבר יהיה כרוך בקנס או בתשלום נוסף. אלו המקבלות מלגה, תמשכנה לקבלה גם בזמן היעדרותן מהלימודים לאחר הלידה, לתקופה של עד 14 שבועות. לפי החוק, המוסד האקדמי חייב להעמיד לרשות האמהות חדרי הנקה ועמדות החתלה, והחל מחודש שביעי – גם חנייה חינם בשטח הקמפוס. אבות טריים (שלושה שבועות מתאריך הלידה) רשאים לדחות בחינה ולהיעדר לתקופה של שבוע מהלימודים.

 

ב - 2012 הכיר משרד התמ"ת בשעות מחקר, התנסות ופרקטיקום לצורך מתן זכאות לסבסוד מעונות יום עבור ילדי מאסטרנטיות, תלמידות מחקר לתואר שלישי וסטודנטיות לרפואה. הדרישה למינימום של עשר שעות נוכחות בכיתה בשבוע לצורך קבלת הזכאות – בוטלה, וזאת לאחר שהתברר כי רוב הפעילות של הסטודנטיות מתבצעת דווקא במעבדה, בספרייה או בשטח.

 

איזה הצעות נמצאות על השולחן?

 

כמעט תשעה חודשים עברו מאז יזמה קבוצה של חברי כנסת הצעת חוק לקידום חופשת לידה לסטודנטיות, וטרם עברה ההצעה אפילו את בדיקת האולטרסאונד של ההצבעה לקריאה טרומית. ההצעה גובשה בקרב חברי האופוזיציה, ובשיתוף עם חברים בודדים מ"הבית היהודי" וממפלגת "יש עתיד". היוזמים מבקשים לזכות את האמהות הטריות שבאקדמיה בחופשת לידה באורך שישה שבועות מהיום המאושר, כדי שתוכלנה להתאושש ולהסתגל לחיי ההורות כראוי. כאמור, טרם נערכה הצבעה על ההצעה בכנסת, ואולי הגיע הזמן.

 

האם אמהות יכולות לבנות על קריירה במחקר?

 

יש הנחה, ש"יום לימודים ארוך" מוביל להצטיינות אקדמית ולפרסי נובל. ההנחה הזו, שלא זכינו לראות הוכחות לנכונותה, היא זו העומדת מאחורי הבקשה להכריח חוקרים וחוקרות בעלי משפחות להיות נוכחים באוניברסיטה גם אחרי השעה 16:00. כמובן שמדיניות כזו תאלץ את מוסדות הלימוד להציע פתרונות ממשיים עבור ההורים העסוקים בתחום גידול הילדים, כמו למשל – מעונות יום מסובסדים, שכר בייביסיטר וכדומה. לעומת הדרישה הזו, קיים גם טיעון נגדי (נשי בעיקרו), לפיו דווקא הגיוון של היום, והחלוקה שלו למטלות אקדמיות ולמטלות הוריות, הופך את החוקרים ואת תלמידי המחקר ליצירתיים וליעילים יותר.

 

מה שמביא לדיון האינטלקטואלי הזה הוא מצב עניינים מצער, שבו חוקרות וסטודנטיות לתואר שלישי לא משתתפות במפגשי קולוקוויום, המתקיימים בדיוק בשעה שבה הן צריכות לאסוף את הילדים מהגן. המפגשים האלה הם חשובים לבניית הקריירה ולקידום המחקר. מוצגים בהם ממצאים עדכניים, ולמשתתפים ניתנת במה להעלאת שאלות ולהצעת כיווני חקירה רעננים. ההשתתפות במפגשים האלה חשובה עבור כל מי שרוצה שיכירו אותו באקדמיה. באוניברסיטה העברית בחרו שלא להעלים עין מהמציאות הבלתי נוחה הזו, וקבעו ב – 2012 נוהל, במסגרתו סמינרי קולוקוויום מתנהלים רק עד השעה 15:30.

 

השאלה המתבקשת היא – מה יהיה על אמהות חוקרות שאינן באוניברסיטה העברית? יש להניח, כי בכל מוסד אקדמי פועלים כוחות שונים על מנת למצוא פתרונות ולהסדיר רגולציות שייטיבו עם האמהות. צעד חקיקתי בעניין זה יכול לעשות רק טוב, בכך שיחייב את האקדמיה ליצור תנאים מאפשרים לשם בניית קריירה במחקר עבור נשים שמתכוונות ללדת, ולמען זוגות שרוצים לגדל ילדים בישראל.

 

אולי יעניין אותך גם

איך נראה יום של טראומטולוג? ד"ר דרור סופר חושף את מאחורי הקלעים של חדר הניתוח

מאת: אנאבל אדמסקי, 22/1/2020
ד"ר דרור סופר, כירורג ומנהל מערך הטראומה בבית החולים איכילוב, מספר על עבודתו המיוחדת שמפגישה אותו עם הגבול הדק שבין חיים למוות, ומשתף בדברים חשובים למי שחולמים ללמוד רפואה. לכתבה המלאה >>

רענן שקד על כלים לתחילת הדרך בתעשיית התקשורת והחשיבות של אמירה אישית

מאת: אנאבל אדמסקי, 21/1/2020
העיתונאי רענן שקד מספר על כלים חשובים לתחילת הקריירה בעולם התקשורת, על התרומה של האקדמיה לעיתונאים מתחילים ועל הכוח של סיפור טוב בעידן הצפת המידע והרשתות החברתיות. לכתבה המלאה >>

הפתרון העיצובי שלכם יכול להיות הסטארט אפ הבא: מה הקשר בין עיצוב תעשייתי לבין עולם ההייטק?

מאת: תובל קליין, 15/1/2020
רוצים קריירה שמשלבת בין יצירתיות ובין צרכים פרקטיים בתעשייה? כיום קיימת עלייה בביקוש למעצבים תעשייתיים: ראש התכנית לעיצוב תעשייתי באחד מהמוסדות המובילים בארץ מספר למה לכתבה המלאה >>

צילום העתיד הוא ממש לא הצילום של פעם, איך מתכוננים לקריירות של מחר?

מאת: אנאבל אדמסקי, 15/1/2020
עולם המדיה של היום עובר מהפכה, אז מה הכלים שחייבים כדי להשתלב בענף הצילום של מחר ואיך אפשר להגיע לתפקידים שמגדירים מחדש את הדרך שבה אנחנו צורכים תקשורת? לכתבה המלאה >>

למה אלוף אירופה בקפיצה במוט מגיע לנינג`ה ישראל? אלכס אברבוך רוצה להכניס את המדינה לכושר

מאת: תובל קליין, 8/1/2020
האתלט הישראלי המצליח וזוכה נינגה ישראל VIP, אלכס אברבוך, מסביר למה חשוב לו לדחוף את דור העתיד לספורט ואיך הוא הולך לקדם את התחום בארץ. לכתבה המלאה >>

מה הכלים של אמרי גלאי, מנכ"ל Wolt ישראל, להצלחה בעולם העסקי?

מאת: אנאבל אדמסקי, 5/1/2020
אמרי גלאי, מנכ"ל חברת Wolt ישראל, מספר על האתגרים בניהול חברות בין לאומיות, על ההחלטות שחשובות למי שמכוונים לתפקידים ניהוליים וגם על השינויים הצפויים בענף המזון בעתיד הקרוב. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp