תואר ראשון בתלמוד - להעמיק בתורתם של חכמים

תואר ראשון בתלמוד

 

לדמותו של אמוראי

 

הספרות התלמודית מהווה את אחד הקורפוסים הענפים ביותר של היהדות. אמנם התלמוד נערך ונחתם בין המאות החמישית והשישית לספירה, אך ההתייחסויות הרבות אליו משתרעות לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, ובכלל זה – ימינו אנו. מסכתות הגמרא השונות כוללות דיוני חכמים, שמטרתם הייתה – קביעת הלכה ודין, אך הפסיקה עצמה, על פי רוב, לא מצויה בתלמוד עצמו, אלא בספרי הלכה כמו "השולחן ערוך".

 

ולכן, העניינים המעסיקים את חוקרי התלמוד הם דווקא העמדות והנימוקים המוצבים לכמה כיוונים בקביעת הלכה, ולא מסקנת הדיון גרידא. כמו כן, בתלמוד תוכלו למצוא שפע של עדויות היסטוריות הנוגעות, למשל, לימי יוון ורומא, לימי בית שני, לתקופת הורדוס והחשמונאים, למרידות יהודים בארץ ובעולם לאחר חורבן הבית, וכן הלאה. התלמוד הוא גם מקור בלתי נדלה של מדרשי אגדה ופרשנויות לתנ"ך, ורוח היהדות מפעמת בו ומעצבת גישה תרבותית ייחודית לתחומים מגוונים ככלכלה, חברה, פוליטיקה, משפט ועוד.

 

לימודי תואר ראשון בתלמוד מיועדים לאנשים המעוניינים לעסוק בתחומי החינוך וההוראה, הכתיבה, המחקר והמשפט. הלימודים מתאימים לחילוניים ולדתיים, ומקנים כלים בסיסיים לקריאה (גם בשפה הארמית), להבנה ולניתוח המקורות היהודיים הקלאסיים.

 

תכנית הלימודים

 

הסטודנטים לתואר ראשון בחוג זה עוסקים במקורות התלמוד ובהתגבשות נוסחיו. הם מדקדקים בלשון הגמרא, מפרשים את הכתוב בה לפי תנאי המקום והזמן ההיסטוריים, ובוחנים את תולדות האמונות והדעות הנשקפות בה. הסטודנטים עומדים על הריבוד ההיסטורי והטקסטואלי של מסכתות הבבלי והירושלמי, נחשפים אל המבנה הספרותי ואל ההתפתחויות המשפטיות המתועדות בהן, בתחומים כמו יחסי עובד מעביד, דיני שכירות ועוד.

 

המשתתפים לומדים לקרוא טקסטים בארמית בבלית, במהדורות מודפסות ובכתבי יד. הם מכירים את תחביר לשון המקרא, סגנונות מיוחדים לסיפורת ולשירה המקראית ואת תורת השיח במקרא. הם עומדים על כללי הדקדוק של לשון חז"ל, בדגש על תורת ההגה ותורת הצורות, ועוד. על גבי תשתית זו, הסטודנטים בוחנים תפישות חברתיות, כלכליות, פסיכולוגיות, מוסריות ומגדריות המובאות בתלמוד.

 

• קראו גם על לימודי פילוסופיה יהודית ומחשבת ישראל
• יש לכם שאלות קיומיות? קראו עוד על לימודי פילוסופיה וספרות

 

מבנה הלימודים

 

תכנית הלימודים לתואר ראשון בתלמוד אורכת כשלוש שנים אקדמיות במסגרת של חוג ראשי או משני. הסטודנטים משתתפים בקורסי מבוא, ורשאים לבחור ללמוד, מבין תחומים מגוונים, את אלה הקרובים יותר לליבם. במהלך הלימודים הסטודנטים כותבים עבודה סמינריונית אחת או שתיים, בהתאם למסלול, ויוצאים לסיורים מודרכים באתרים ארכיאולוגיים בארץ.

 

נושאי לימוד

 

מדרשי ההלכה והאגדה	בבלי תענית
מיסטיקה ומאגיה יהודית	כיתות וגנוזיס
ברכות במשנה ובתוספתא	ספרות הגאונים
כתבי ההלכה של הרמב"ם	מדרשי בראשית
מגילת אסתר בראי האגדה	מסכת ראש השנה
העונשים במקורות התנאיים	סוגיות מסדר נשים
התכנים העיוניים של התפילה	הלכה ומשפט עברי
התפתחותם של מועדי ישראל	זרמים במחשבת חז"ל
מגילות מדבר יהודה בתקופת הבית השני	ועוד
ההבדלים בין התלמוד הבבלי ובין התלמוד הירושלמי

 

תנאי קבלה

 

על מנת להתקבל ללימודי תואר ראשון בתלמוד לא נדרש ידע קודם. המועמדים אמורים להציג תעודת בגרות וציון במבחן הפסיכומטרי, וממוצע ציונים משולב המוגדר בכל מוסד לימוד באופן עצמאי. מועמדים מצטיינים בעלי ממוצע בגרויות של 95 עד 100 ומעלה יכולים להתקבל במקומות מסוימים גם ללא ציון במבחן הפסיכומטרי, ובעלי ציון פסיכומטרי של 600 ומעלה מתקבלים בחלק ממוסדות הלימוד ללא צורך בממוצע בגרות מסוים (אך עליהם להיות בעלי בגרות). מועמדים בני 30 ומעלה יכולים להתקבל ללא בגרות, ובלבד שבידיהם ציון פסיכומטרי שאינו נמוך מ – 550.

 

מוסדות לימוד

 

• אוניברסיטת תל אביב - התכנית לתואר ראשון בתלמוד וספרות יהודית בעת העתיקה מתמקדת בספרות חז"ל וספרות הבית השני. סטודנטים המשלבים לימודי משפטים עם החוג לתלמוד זכאים למלגה.

 

• אוניברסיטת בר אילן - ניתן להתמחות במסלול תלמוד ותורה שבעל פה לקראת רישיון להוראה בשיתוף עם בית הספר לחינוך. כמו כן, קיים מסלול מקוצר לרבנים ולבוגרי ישיבות גבוהות, האורך שנתיים אקדמיות.

 

• האוניברסיטה העברית בירושלים - מאפשרת לימודי תלמוד והלכה, וממליצה לסטודנטים ללמוד יוונית, רומית או ערבית, על מנת לקרוא את טקסטים מקבילים מן התקופה בשפת המקור. באוניברסיטה זו מציעים מלגה בגובה 50% משכר הלימוד לשנה אחת, למועמדים בעלי הישגים גבוהים.