תואר שני בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון

תואר שני בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון

תואר שני בגיאוגרפיה מקנה לסטודנטים את היכולת להעמיק ידיעתם בנושאי סביבה וגיאוגרפיה, ומכשיר אותם לעסוק במחקר היחסים הפיזיים, התרבותיים והכלכליים שבין האדם לסביבתו. המחלקה מציעה מסלול לתואר שני הכולל ארבע מגמות התמחות:

• תכנון ערים
• גיאוגרפיה פיזית
• גיאוגרפיה אנושית
• טכנולוגיות מידע גיאוגרפיות

הלימודים מכשירים את הסטודנטים להשתלב בעולם המחקרי וביישומו במערכות ניהול מרחבי וסביבתי. המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון מציעה תוכניות לימודים בסיבה דינאמית הכוללת מעבדות לימוד חדשניות ומתקדמות.

תוכנית הלימודים

תואר שני בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ניתן ללמוד במסגרת שני מסלולי לימוד:

• מסלול מחקר בהיקף של 42 נ"ז הכוללות: 12 נ"ז בעבודת גמר ו – 30 נ"ז בקורסים הנלמדים.
• מסלול כללי בהיקף של 42 נ"ז

סטודנטים המעוניינים לעבור מהמסלול הכללי למסלול המחקרי במהלך הלימודים יצטרכו להגיש את גליון הציונים שלהם לועדה ללימודי תואר שני ובנוסף רעיון כתוב ומפורט לעבודת הגמר.

• אולי תרצו לקרוא גם על תואר שני בתכנון ערים

התמחויות

במסגרת לימודי גיאוגרפיה לתואר שני יש לבחור התמחויות מתוך הנושאים הבאים:

• טכנולוגיות מידע גאוגרפיות - תוכנית הלימודים מכשירה את בוגרי להתמחות בטכנולוגיות מידע גיאוגרפיות מתקדמות כגון: חישה מרחוק, ניתוח מרחבי, מחשוב ותכנות ועוד.

• תכנון ערים - מגמה זו עוסקת בפן של פיתוח עירוני ואזורי. המסלול מתמקד בתהליכים שמשפיעים על האדם בהשתלבותו במרחב, בתהליכים פוליטיים שמשפיעים על החלטות שנוגעות לפיתוח ולמתאר ועוד.

נושאי הלימוד

תנאי קבלה

תנאי הקבלה לתואר שני בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי הינם: תעודה המעידה על תואר ראשון. ציון משוקלל מעל 80 בתואר הראשון.

* למסלול המחקרי נדרש ממוצע 85 ומעלה בקורסים בגיאוגרפיה בלימודי התואר הראשון.

* למסלול הכללי נדרש ממוצע 80 לפחות בקורסים בגיאוגרפיה בלימודי התואר הראשון.

משך הלימודים ותעודות

תוכנית הלימודים לתואר שני אורכת שנתיים אקדמיות. בסופם מוענקת לסטודנטים תעודת תואר שני M.A בגאוגרפיה ופיתוח סביבתי.

אפשרויות תעסוקה

בוגרי התואר יכולים להמשיך לדוקטורט בגאוגרפיה או בתחומים משיקים. בנוסף, בוגרי התואר יכולים להשתלב במגוון רחב של אפשרויות תעסוקה, כמו למשל במערכות מידע גיאוגרפיות במגזר הפרטי, ברשויות שמורות הטבע, במנהל מקרקעי ישראל, בשירות המטאורולוגי, בתכנון אזורי באופן פרטי או בארגוניים ציבוריים ופרטיים ועוד מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה.