לימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון
מדברים על הכל
המאה השנים הראשונות של שנות קיומנו כמדינת הלאום היהודי מסתמנות כתקופה רוויית דילמות ותהפוכות. מסיבה זו אנו חשים לעיתים קרובות שדרוש שידוד מערכות או חשיבה מחדש. הדיונים בציבור בסוגיות של דת ומדינה, אזרחות, שלום וביטחון והפערים בין קבוצות שונות אינם פוסקים, ומוסיפים לבעבע ברתחתם. השכלה אקדמית עשויה להקנות מבט רחב ועשיר יותר על התופעות המהוות את החברה בישראל, ולהציע שיח אפקטיבי.
תכנית הלימודים
מה השתנה במקומותינו מאז תקופת המנדט הבריטי? איך התעצב היחס אל הערבים, וכיצד השפיעו על כך גלי העלייה השונים? מה הביא את החברה הישראלית לפערים הכלכליים הנוכחיים בין קבוצות האוכלוסייה? מיהו ציוני בימינו? – בכל השאלות האלו ובסוגיות רבות נוספות עוסקת התכנית ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון.
במסגרת תכנית זו לתואר ראשון, הסטודנטים זוכים לסקירה עשירה ורחבה של קורות המדינה מאז ערב הקמתה ועד היום. הלימוד מקיף נושאים הנוגעים למדיניות חוץ, לחינוך והשכלה, לזהות ואידיאולוגיה, ליחסי היחיד והשלטון, לצבא, לתרבות ועוד. הקורסים המתודולוגיים מכינים את הסטודנטים לחקירה בתעודות ארכיון, המתייחסת גם להקשרים הרחבים בהם נכתבו. היכרות עם תיאוריות פילוסופיות והיסטוריות ועם שיטות מחקר בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מאפשרת להם לנהל בכיתה דיון מושכל וביקורתי סביב דילמות העומדות בלב השיח בחברה הישראלית.
מתכונת הלימוד
התכנית ללימודי מדינת ישראל נמשכת שלוש שנים, וכוללת קורסי חובה, לימודים מתקדמים וסמינרים. אפשר לבחור במסלול זה במסגרת תואר דו חוגי, בשילוב עם תחום דעת נוסף. לחילופין, ניתן ליהנות מן הקורסים המוצעים בחוג במסגרת של לימודי חטיבה.
נושאי לימוד
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סגל המרצים
ראש התכנית ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון הוא מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, העוסק בזיכרון קולקטיבי ובמיתוסים פוליטיים, ובוחן כיום את עיצוב דמותו של בן גוריון בחברה. לצידו מלמדים בתכנית: מומחית ליהודי מדינות ערב, עלייתם וקליטתם, המתמקדת בענייני תרבות וזהות בקרב עירקים ותימנים בארץ; פרופסור שפרסם ספרים ומאמרים על מדיניות הביטחון, הסכסוך עם הערבים ותפקידן של המעצמות בהתרחשויות המזרח התיכון; דוקטור מאוניברסיטת תל אביב הבוחנת את מקומם ומעמדם של החברה האזרחית והמגזר השלישי (עמותות וארגונים לא ממשלתיים) לפני ואחרי הקמת המדינה; דוקטור מן האוניברסיטה העברית המתמחה בהיסטוריה גיאוגרפית, באידיאולוגיה של המרחב הקיבוצי, במדיניות קליטת העולים ביישובים ובהופעת ערי הנגב; ועוד.
תנאי הקבלה
למסלול זה מתקבלים מועמדים עם ציון סכם (בגרות ופסיכומטרי) של 450 ומעלה. לחילופין, ניתן להתקבל לתואר הראשון על סמך ציון של 450 לפחות בבחינה הפסיכומטרית וזכאות לבגרות. כמובן שהקבלה מותנית גם בעמידה בדרישות החוג השני הנבחר.
