היי לכולם' בשבועות האחרונים אני מתלבטת ולא מצליחה להגיע להחלטה לגביי בחירת התואר שמעניין אותי . עד לא מזמן הייתי יותר בכיוון של מדעיי ההתנהגות ולאחרונה הרבה אנשים הצליחו לערער אותי ולהמליץ לי לבחור מסלול אחר. האם באמת התואר במדיי ההתנהגות לא נותן לי שום דבר ? האם אני לוקחת סיכון גדול שלא אמצא משרת עבודה? בשוק אין ביקוש לבוגרי התואר? כמובן שמעניינים אותי גם לימודי המשך אך במידה וזה לא יתאפשר האם יהיה לי קשה למצוא משרה טובה עם שכר טוב? הרבה אנשים ששמעו שאני מתעניינת במסלול מדעיי ההתנהגות המליצו לי בחום לעשות תואר בעבודה סוציאלית בטענה שהתואר בעבודה סוציאלית מעניק לי יותר אפשרויות תעסוקה בסוף התואר .אני כרגע לא יודעת אם אני אעדיף בעוד מספר שנים לטפל באנשים או להתעסק במשאבי אנוש וכוח אדם , אני יודעת שאני לא רוצה להיות עובדת סוציאלית (כבודן במקומם מונח) איזו משרות תעסוקה קיימות לבוגרי התואר שלא קשורים לעבודה סוציאלית ? והשאלה הכי חשובה איך מחליטים מה מבניהם ללמוד מבלי לחשוש שבעוד 4 שנים אתעורר חסרת עבודה . תודה מראש לעונים ויום טוב 😃
ש
שני יונגר
להתחיל לימודים עם תחושת אי וודאות
שלום ספיר,
את צריכה להגדיר מהו שום דבר בעיניך. אני חושבת שאת מייחסת ללימודים חשיבות בצורה הפוכה מהדרך בה יש להתייחס אליהם. הם רק אמצעי או כלי באמצעותו תשיגי מטרה קיימת הם לא אמורים לייצר לך מטרות. למה אני מתכוונת, אם למשל את רוצה להיות פסיכולוגית או מטפלת מסוג כלשהו או מנהלת משאבי אנוש. אז לימודי מדעי ההתנהגות הם שלב נהדר בדרך לשם. אך קחי בחשבון שבהגדרה לימודי מדעי ההתנהגות הם רק שלב אחד בדרך ויש כמעט בכל המקרים להמשיך וללמוד לתארים מתקדמים. זה מה שהלימודים הללו מציעים ולכן אם את לא יודעת לאן את מכוונת את בהחלט נמצאת בחוסר וודאות לגבי העתיד מה שאני מאוד לא ממליצה בתחילת לימודים אקדמיים. ההמלצה שלי מכל מה שאני רואה שכתבת פה היא שתלכי לייעוץ קריירה רציני ותקבלי החלטה שתהיי שלמה איתה. זה שווה גם דחייה של עוד שנה בלימודים, כי הדברי הכי חשוב לדעתי הוא שתהיה לך תכונית ברורה לאן את הולכת ולמה, כך גם תשמרי על מוטיבציה לאורך כל הזמן ותפעלי עם יותר תחושה של וודאות בניגוד לאי הוודאות בה את נמצאת כיום. תחשבי על זה.