מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים

מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, רוצה להשפיע? 

יחסים בינלאומיים (ובקיצור - יחב"ל) הוא ענף ייחודי ומרתק השייך לתחום מדעי המדינה. שני התחומים שייכים לפקולטה למדעי החברה וניתן ללמוד אותם במוסדות אקדמיים רבים בישראל. בעוד שתחום מדעי המדינה עוסק בעיקר בחקר ההתנהגות החברתית, הפוליטית והמדינית של מדינות, משטרים ומנהיגים באופן כללי, תחום היחסים הבינלאומיים מתמקד בעיקר בניתוח היחסים בין מדינות שונות ובין הממשלים השונים בעולם. תחום מרתק זה מתמקד בניתוח ההתנהלות של מערכות בינלאומיות, ממשלות ברחבי העולם, מנהיגים של מדינות שונות, ארגונים בינלאומיים (כדוגמת האו"ם למשל) וחברות בין לאומיות.

 

מסלולי לימוד

 

מוסדות הלימוד השונים מציעים ללמוד את שני התחומים הללו במסגרת דו חוגית. המטרה העיקרית של הלימודים היא להכשיר אנשי מקצוע איכותיים בתחומים הללו שיוכלו להשתלב בעתיד במסגרות פוליטיות, חברתיות ומדיניות.

 

בחלק ממוסדות הלימוד הלימודים מתקיימים כהתמחות או הדגש שבו יכולים הסטודנטים לבחור במסגרת התואר הראשון. במסלולים אלה לומדים מספר מצומצם של קורסים ולעיתים מבצעים גם התמחות או סדנה מעשית.

 

מה לומדים?

 

מדובר על שני תחומים משיקים ומשלימים זה לזה. לימודים אלו מעניקים לסטודנטים ידע והבנה של המציאות המשתנה של יחסי הגומלין הדיפלומטיים אשר יאפשרו להם לבחון ולנתח סוגיות מדיניות, כלכליות, צבאיות ומוסדיות של מדינות העולם. הסטודנטים בתואר המשולב יעסקו בנושאים כמו טרור, דיפלומטיה, פשע מאורגן, תנועות חברתיות, איכות הסביבה, זכויות האדם והאזרח.

  

לימודי מדעי המדינה כוללים תחומי מחקר ולימוד שונים כגון: פוליטיקה השוואתית, כלכלה פוליטית, פסיכולוגיה פוליטית ועוד ומתעמקים בסוגיות שונות הקשורות למדינה: מבנה המדינה ומוסדותיה, שיטת הממשל, שיטת המשפט, הציבור במדינה, תרבות הרוב ותרבויות המיעוט, המדינאים והפוליטיקאים, אנשי התקשורת ועמדתם, המצב הביטחוני במדינה ומצב יחסי החוץ.

 

תחום היחסים הבינלאומיים מתמקד בהיבטים הקשורים לקשרים בין מדינות כגון סיוע בינלאומי, מלחמה ושלום, תפוצת נשק גרעיני, שיתוף פעולה צבאי וכלכלי, מסחר, משפט בינלאומי, איכות הסביבה, יחסים דיפלומטיים, השפעות תרבותיות, לאומיות, צמיחה כלכלית וזכויות האדם.

 

במהלך הלימודים נחשפים הסטודנטים לסקירה וניתוח של היחסים, הן בעבר והן בהווה, בין מדינות העולם. לימודי יחסים בינלאומיים שואפים להעניק לסטודנטים ידע והבנה בתחומים הנוגעים למדינה ולפוליטיקה בארץ ובעולם.

 

• רוצים ללמוד עוד על סכסוכים באזור? לימודי מדעי המדינה ומזרח תיכון
• נמשכים לתחום המדיה? קראו גם על לימודי מזרחנות ותקשורת לתואר ראשון

 

נושאי לימוד

• בירוקרטיה
• דיפלומטיה
• משטר בישראל
• מדיניות ציבורית
• ניהול משא ומתן
• תיאוריה דמוקרטית
• משפט חוקתי ופוליטיקה
• מחשבה מדינית מודרנית
• מפלגות ומערכות מפלגתיות
• זיקה בין פוליטיקה למחשבים ומערכות מידע
• ועוד
   

מה משך הלימודים?

 

אורך הלימודים כ-3 שנים.

 

מרבית הלימודים מתקיימים במסלולי יום, שבהם לומדים ארבעה או חמישה ימים מלאים בשבוע. עם זאת, אנשים עובדים יכולים לעיתים למצוא מסלולים ללימודי ערב ביחסים בינלאומיים, המתקיימים במסלולים גמישים מעט יותר.

 

מסלולים נוספים ללימודי ערב כוללים לימודי ערב במדעי המדינה, שבהם לומדים על מגוון תמורות ושינויים בזירה המדינית.

 

תנאי קבלה

קבלה ללימודים נעשית על פי שקלול הציונים בפסיכומטרי ובתעודת הבגרות. הציון הנדרש בפסיכומטרי נע בדרך כלל בין 560 - 650, אולם הוא עשוי להשתנות מדי שנה. במוסדות מסוימים מאפשרים למועמדים קבלה ללא פסיכומטרי, על סמך ממוצע בגרות גבוה. בדרך כלל הממוצע הנדרש הוא בין 100 - 110. מועמדים שאינם עומדים בסף הנדרש יכולים ללמוד במכינות קדם אקדמיות.
 

• רוצים לקבל מלגת לימודים? קראו על מלגות למדעי המדינה

 

איזו תעודה מקבלים עם סיום התואר?

 

בתום הלימודים יהיו זכאים הבוגרים לתואר ראשון BA. 

 

יש לציין כי במקרים שבהם לימודי יחב"ל מתקיימים כהתמחות או הדגש, לעיתים מצוין הדבר על גבי גיליון הציונים בלבד ולא על גבי התואר הראשון.

 

היכן לומדים?

• האוניברסיטה הפתוחה (פריסה ארצית): הלימודים מתקיימים במסלול משותף עם סוציולוגיה. התכנית מתאימה לאנשים עובדים ומתקיימת במתכונת גמישה, המשלבת בין לימודים פרונטליים במרכזי הלימוד לבין למידה מרחוק.

 

• האוניברסיטה העברית (ירושלים): הלימודים מתקיימים במסלול משותף עם הדגש בתחום הסכסוכים והאלימות. הדגשים נוספים שבהם יכולים הסטודנטים לבחור כוללים פסיכולוגיה פוליטית, מינהל ציבורי, אידיאולוגיות ועוד.

 

• המכללה האקדמית עמק יזרעאל (סמוך לעפולה): הסטודנטים יכולים לבחור התמחות בממשל ויחסים בינלאומיים שבה מתמקדים במדיניות חוץ. התואר כולל תכנית מתמחים שבה משתלבים בעמותות וארגונים.

  

מהן אפשרויות התעסוקה?

בוגרי תואר ראשון במסלול המשולב יוכלו להמשיך ללימודי תואר שני בשני התחומים הללו, או להשתלב מייד בתום הלימודים בשוק העבודה. הבוגרים שיבחרו לנתב את הקריירה שלהם לתחום הפוליטי, יוכלו לנסות להשתלב בפעילות הפוליטית של מפלגות שונות או כעוזרים פרלמנטריים של חברי כנסת ושרים.

 

אופציות נוספות לתעסוקה עם תום הלימודים (ובשלבים מאוחרים יותר של הקריירה) - מתן ייעוץ מדיני לחברות כלכליות, עבודה במכוני המחקר, השתלבות במשרדי ממשלה שונים (בעיקר משרד החוץ), עבודה כדיפלומטים ועוד.
 

שכר - כמה מרוויחים הבוגרים?

 

רמות השכר משתנות בהתאם לתפקיד, לוותק ולקריטריונים נוספים. שכר חברי הכנסת הוא כ - 45,000 שקלים לחודש. בתפקידים נוספים, כגון עוזרים פרלמנטריים, יועצים לשרים ועוזרי שרים משתכרים לרוב בין 8,000 - 14,000 שקלים. על השכר יש להוסיף גם הטבות שונות כגון הבראה, החזרי הוצאות, תוספות על השכלה או וותק ועוד. עוזרים ויועצים ותיקים יותר יכולים להעלות את המשכורת.