אלה המצבים שכל סטודנט יוכל להזדהות איתם

13 דברים שאין סטודנט שלא יוכל להזדהות איתם בתואר

יש הרגלים שקשה לשבור. גם לסטודנטים, יש דברים מסוימים בחיים שהיו רוצים לשנות, או לתקן, אבל נסיבות החיים מביאות אותם לעשות את אותן הטעויות שוב ושוב. אם אתם סטודנטים ותיקים או אם רק התחלתם את התואר, הנה כמה דברים שאתם בטוח מוצאים את עצמכם עושים במהלך הסמסטר:

בזמן ההרצאות

לא הצלחתם להתרכז בקורס חשוב במיוחד

 

הגעתם מלאי מוטיבציה להרצאה של שמונה בבוקר, אחרי שכל הדרך ללימודים אמרתם לעצמכם שהפעם זה סופי, אתם תשבו ותתרכזו ואפילו תסכמו את השיעור. אלא שברגע שכף הרגל של המרצה דורכת באולם, אתם מאבדים כל יכולת ריכוז ופשוט הולכים לאיבוד. עד סוף השיעור אין לכם שום מושג מה הלך בחדר, ואתם פונים, כהרגלכם, לצוד סיכומים.

הגעתם לשיעור גמורים מעייפות

 

אחרי ששרפתם את מכסת החיסורים שלכם קצת יותר מדיי מוקדם ממה שקיוויתם, מצאתם את עצמכם במבוי סתום שבו אתם חייבים להגיע לשיעור הבא ויהי מה. לכן אתם מגרדים את עצמכם מהמיטה אחרי משמרת לילה, או מכריחים את עצמכם להגיע לשיעור של שמונה ביום ראשון אחרי שביליתם קצת יותר מדיי בסופ"ש. מכירים את האמרה ההיא, שמה שלא הורג אותך מחשל אותך? זו כנראה ההרגשה.

החבר/ה הקבועים שלכם לקורס הבריזו לכם

 

חשבתם שהייתה לכם ברית דמים, שאתם יכולים לסמוך על החבר לקורס שתמיד יהיה שם בשבילכם. גם כשמשעמם, או כשהמרצה לא ברורה, או כשמוקדם להחריד בבוקר. אבל אז אתם מגיעים יום אחד ומגלים שגלגל ההצלה שלכם נעלם ואתם חייבים להתמודד עם הקורס לגמרי לבד. עכשיו אתם צריכים להבין איך בדיוק מסכמים ואיך שורדים את השיעור עד הסוף.

בנוגע לנוכחות וציונים

 

תהיתם למה אתם חייבים לשבת בקורס מסויים

 

מלבד עצם הדרישה לנוכחות חובה, שלפעמים נראית בלתי סבירה בפני עצמה, כמעט בכל סמסטר יש קורס חובה אחד שפשוט נראה מיותר לחלוטין לכל מי שמשתתף בו. לפעמים מדובר במרצה שפשוט מקריא את השקופיות מהמקרן ולפעמים בהרצאה כל כך משעממת שאתם תוהים את תשרדו אותה בחיים. כך או כך, הקורס היחיד הזה יכול להכניס כל סטודנט לייאוש די רציני עד אמצע הסמסטר.

התחלתם את הסמסטר באופטימיות והתייאשתם באמצע

 

כשהתחלתם את הסמסטר אספתם את כל האופטימיות שרק יכולתם ואמרתם לעצמכם שהתקופה הקרובה תהיה הזמן הכי טוב שאפשר, שבו תלמדו דברים חדשים, תגיעו לכל השיעורים ותשפרו את הממוצע. כמה שבועות לאחר מכן, המציאות מכה לכם בפרצוף ואתם מתחילים לראות את החיים דרך משקפיים קצת פחות ורודים.

חישבתם את הציון המינימלי שתוכלו לקבל כדי לעבור

 

סעיף רלבנטי בעיקר לסטודנטים בשנים מתקדמות. אם בתחילת התואר, סטודנטים חיים באשליה שיצליחו לשמור על ממוצע גבוה לכל אורך התואר, לקראת השנים המתקדמות הם כבר למודי ייאוש, ורק מקווים לעבור את כל קורסי החובה בציון הכי נמוך האפשרי.

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• אלה הם הדברים שסטודנטים פשוט חייבים אצלם בתיק
• איך תוכלו לדעת שמערכת השעות שלכם בתואר עמוסה מדיי?
• הדברים בתקופת הלימודים - שמעריכים רק אחרי שכבר מסיימים ללמוד
• כיצד הלימודים שונים מהציפיות שהיו לנו מהם? מפריכים כמה אשליות לגבי התואר

כשכותבים עבודות

נתקעתם עם כל האחריות בעבודה קבוצתית

 

חשבתם שסיימתם איתן בתיכון, אבל מסתבר שהעבודות הקבוצתיות שבות לרדוף אתכם גם בזמן התואר. לא ברור מי חשב שהניסיון לתאם לוחות זמנים של ארבעה אנשים בוגרים שנאבקים לשלב בין לימודים ועבודה יצליח, אבל אתם מוצאים את עצמכם תקועים עם חבורת סטודנטים שהציון שלכם תלוי בהם. בדרך כלל, חצי מחברי הקבוצה יתנערו לחלוטין מכל אחריות ויפילו את כל העבודה על אחד החברים הנותרים, שנתקע עם הררי עבודה וגם הרבה תסכול.

לא שמרתם עבודה בזמן

 

אולי הסיוט של כל סטודנט בעולם. בין אם בגלל הפסקת חשמל או פשוט תקלה במחשב, המסך מחשיך והעבודה שלכם, שהייתה שנייה לפני הגעה לשלמות, נעלמת כלא הייתה. מתקריות כאלה לומדים שיעור חשוב במיוחד: בזמן כתיבת עבודות, הצירוף Ctrl + S הוא החבר הכי טוב שלכם. ותמיד כדאי גם לגבות את העבודות בכונן קשיח או דיסק און קי, ליתר ביטחון.

נלחמתם על מקום בספריה

 

אחרי שדחיתם שוב ושוב את חיפוש המאמרים לכתיבת הסמינריון, אתם מפנים לכם יום ומגיעים לספריה ברוח קרב של ממש. אתם מוכנים לעשות הכל כדי לשבת בשולחן טוב, בעדיפות לאחד עם שקעים וליד החלון. אם לשים בצד את העובדה שככל הנראה תמצאו את עצמכם אחרי כמה שעות עם אפס התקדמות בעבודה, לפחות הנחישות שלכם ראויה לציון.

דחיתם את כתיבת העבודה ללילה שלפני

 

אתם אומרים לעצמכם שאין סיכוי שבעולם שתגיעו למצב כזה וחוזרים ומשננים שהפעם - תשלימו את העבודה שבועיים לפני הזמן. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ולילה לפני מועד ההגשה אתם יושבים מבוהלים מול המחשב ומקווים לטוב. אחרי שעות של עבודה ורגע לפני שעת ההגשה, אתם קוראים את הטיוטה האחרונה של העבודה והאמת היא שאין לכם מושג קלוש מה כתבתם, אבל אתם שולחים את העבודה להגשה בכל זאת, פשוט כי אתם אסירי תודה שהצלחתם לסיים.

בזמן הסמסטר

חלמתם על החופשה שתצאו אליה כשתסיימו את התואר

 

לכל סטודנט יש את יעד החלומות, אליו ייצא בשנייה שהוא מסיים את הלימודים. קצת כמו הטיול הגדול של אחרי צבא, אלא שהפעם אתם מבטיחים לעצמכם ליהנות יותר וגם ללמוד מהעבר. בהנחה שתצליחו לסיים את התואר כשאתם לא במינוס מטורף.

ניסיתם ללא הצלחה לשנות את התזונה שלכם

 

כבר הרבה זמן שאתם מבטיחים לעצמכם שבסמסטר הבא תשימו סוף להרגלי האכילה הלא בריאים ותתחילו לאכול נכון בלימודים. אתם אומרים לעצמכם בפעם המי יודע כמה שהמקום האמיתי של כל הבמבה, הקולה, משקאות האנרגיה והפיצות הוא בפח, אבל מוצאים אותם שוב ושוב אצלכם בקיבה.

העמדתם פנים שהכל בסדר - כשזה ממש לא היה המצב

 

סטודנטים הם האלופים בהעמדות פנים. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה מישהו שאל אתכם מה המצב, ואתם זייפתם את החיוך הכי גדול שלכם ועניתם שהכל פשוט נפלא. האמת שהחיוך כנראה הסתיר עייפות מצטברת, מינוס בבנק וערימה הולכת וגדלה של מטלות שלא סיימתם. לפעמים נראה לכם שהחיוך הזה, בא בעיקר לשכנע את עצמכם.