באיזו פקולטה מקבלים את השכר הכי גבוה, וכמה חובות יש לסטודנטים בזמן הלימודים?

25/10/2017 מאת: אנאבל אדמסקי (5,280 צפיות)

כולנו יודעים כמה קשה לשלב בין לימודים ועבודה, כשיוקר המחיה רק מקשה על הסטודנטים לסגור את החודש. משאל חדש חושף כמה נתונים עגומים למדי בכל הנוגע למשכורות של סטודנטים בשנת 2017. נראה שיותר ויותר סטודנטים נכנסים לחובות בלימודים ולא מצליחים לעמוד בהוצאות הגבוהות בזמן התואר. יצאנו לראות מה הסטודנטים מספרים על השכר והמצב הכלכלי בזמן הלימודים.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


כמה סטודנטים מרוויחים וכמה חובות הם צוברים בלימודים? מבט על המציאות הכלכלית של סטודנטים ב - 2017


משאל שנערך לאחרונה בקרב סטודנטים ישראלים מצייר תמונה עגומה לגבי היכולת לשרוד כלכלית בזמן הלימודים. את המשאל ערכו התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ומכון "מאגר מוחות", והשתתפו בו יותר מ - 8,000 סטודנטים ממוסדות הלימוד השונים ברחבי הארץ. הסטודנטים נשאלו על היבטים כמו הכנסות מול הוצאות, יכולת לעבוד בזמן הלימודים וקבלת סיוע כלכלי מההורים. התוצאות מעלות כמה נתונים די מדאיגים לגבי המצב הכלכלי של סטודנטים היום.


לפי נתוני המשאל, ההכנסה הממוצעת של סטודנטים עובדים היא 3,824 שקלים בעוד ההוצאה החודשית היא 5,039 שקלים. משמעות הדבר היא שנוצר פער של 1,125 שקלים בכל חודש בין ההכנסות וההוצאות. כך מצטבר חוב ממוצע של 14,580 שקלים מדי שנה.


יושב ראש ההתאחדות רם שפע הגיב לתוצאות המדאיגות ואמר: "אי אפשר להתרגל למציאות שבה מלגות או גב כלכלי מהבית הם שיכריעו איך תיראה תקופת הלימודים. חייבים להפסיק לקבל את השרידות הכלכלית שבה סטודנטים חיים היום. זו תמונת מצב שמבשרת רעות על הנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה. צעירים שבאים בשער האקדמיה צריכים להשקיע את הזמן בלמידה ובמחקר, אבל הדבר לא יכול להתאפשר במציאות שבה מתקיימת רדיפה אחרי הזמן בין שיעורים למשמרות."


על מה הסטודנטים מוציאים הכי הרבה כסף בזמן הלימודים?


בין ההוצאות המרכזיות של סטודנטים בזמן הלימודים אפשר למנות את שכר הלימוד וגם את ההוצאות על דיור, שעומדות על כ - 1,273 שקלים לחודש בממוצע. יש לציין כי לפי הנתונים, כחצי מהסטודנטים (49%) גרים בדירות שכורות. 33% אחוזים מהסטודנטים גרים אצל ההורים או אצל קרובי משפחה.


הוצאות משמעותיות נוספות שעליהם נשאלו הסטודנטים כללו תשלום חשבונות ותחזוקת הדירה (כ - 374 שקלים לחודש בממוצע), נסיעות ללימודים (555 שקלים) ומזון (794 שקלים). מעניין לציין כי ההוצאות של סטודנטים על מזון ונסיעות ירדו לעומת התוצאות בשנה שעברה (564 שקלים על נסיעות ו - 804 שקלים על מזון בשנת 2016).


לפי הנתונים, רובם המוחלט של הסטודנטים עובדים בזמן הלימודים (כ - 80%), בהיקפים שונים. רוב הסטודנטים עובדים כל השנה (65%), עשירית רק בזמן החופשות. בזמן שהשכר הממוצע לסטודנטים עומד על 3,824 שקלים לחודש, יותר משליש מהם (37%) מרוויחים פחות מ - 2,000 שקלים בלבד בחודש. רק 23% מהסטודנטים העובדים מרוויחים שכר שגבוה מ - 5,000 שקלים.


באיזו פקולטה מרווחים הכי הרבה - ואיפה הכי פחות?


כיצד ועד כמה תחום הלימודים משפיע על המשכורת? נראה שבתחומי לימוד מסוימים, הסטודנטים מצליחים להרוויח יותר ממקצועות אחרים, בעיקר בגלל לוחות זמנים גמישים יותר שמאפשרים לשלב עבודה עם לימודים. עבודה בתחום הלימוד נוטה להעלות את השכר, אך לא תמיד. תוצאות המשאל הציגו הבדלים משמעותיים בשכר החודשי ברוטו בין הפקולטות השונות.


מי שקיבלו את השכר הגבוה ביותר הם הסטודנטים ללימודי משפטים, ללימודי ניהול ולימודי מנהל עסקים וללימודי מדעי המחשב. סטודנטים למשפטים הרוויחו כ - 5,692 שקלים בממוצע, סטודנטים למנהל עסקים כ - 5,390 בממוצע וסטודנטים למחשבים כ - 4,537 שקלים בממוצע לחודש.


את השכר הנמוך ביותר מבין הסטודנטים הרוויחו הסטודנטים ללימודי ביוטכנולוגיה, ללימודי רפואה ורפואת שיניים וללימודי אמנויות. סטודנטים לביוטכנולוגיה מרווחים כ - 1,869 שקלים בחודש בלבד, בעוד הסטודנטים לרפואת שיניים מקבלים שכר של כ - 2,440 שקלים בחודש. סטודנטים לאמנות זוכים גם הם למשכורות נמוכות, של כ - 2,483 בלבד.

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


מה אומרים הסטודנטים על המצב הכלכלי?


עדי, סטודנטית בשנה ג' לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסה, מספרת שאצל לא מעט סטודנטים בתחום הלימוד שלה דווקא משתלם יותר לעבוד בתחומים שאינם קשורים לתואר. "השכר לסטודנטים לביוטכנולוגיה הוא נמוך כי אין זמן לעבוד. בשנה א' לומדים כל יום ובשנים מתקדמות יותר יש רק יום חופש אחד. לצערי, אני לא עובדת בתחום אלא ממלצרת. העבודה לסטודנטים בתחום היא בעיקר במעבדות בהדסה עין כרם ושם מקבלים שכר מינימום. לי שווה יותר לעבוד במסעדה ולקבל שכר גבוה יותר, בגלל הטיפים. יש לי אופציה לעבוד בתחום אבל כמו רבים אחרים שלומדים איתי אני בוחרת שלא."


כסטודנטית בשנה האחרונה, היא עדיין מתלבטת לגבי המשך הדרך: "אני לא בטוחה אם אמשיך לתואר שני או אצא לתעשייה. בתואר השני מקבלים מלגת מחיה נמוכה מאוד ובתעשייה השכר גבוה יותר."


מאיה, סטודנטית לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב, התחילה השבוע את שנה א'. עוד לפני תחילת הלימודים היא עובדת כפרילנסרית בעריכת וידאו. היא מדווחת שעם שילוב הלימודים ההספק שלה בעבודה יורד ויחד איתו גם המשכורת. "אני צריכה להיות יצירתית מאוד עם הדרך שאני מחלקת את הזמן שלי. המפתח שלי הוא להתאים את המערכת לסגנון החיים שלי, וזה מה שמאפשר לי לשמור על עבודה מספיק פרודוקטיבית כדי לממן את הלימודים ואת הצרכים שלי בתור סטודנטית."

 

כדי לעמוד בהוצאות ובעומס, היא גרה עם ההורים. "זה עוזר לי מאוד לחסוך כסף לקראת מעבר לדירה משלי." היא אומרת שלא מעט חברים בשנה שלה גרים עם שותפים בתל אביב, אבל גם מתקשים יותר לממן את התואר ושכר הלימוד.

 

למרות שהעומס מצמצם את ההספק שלה בעבודה, היא אומרת שהעובדה שהגיעה לתואר עם רקע דווקא עוזרת לה לקדם את הקריירה. "אני מרגישה גם שהעבודה שלי עכשיו שהתחלתי ללמוד עשירה יותר בגלל הנושאים שאני נחשפת אליהם בתואר, ואני יודעת שזה יפתח לי הזדמנויות לעבודות גדולות יותר."

 

משה, סטודנט בשנה ג' ללימודי מדעי המחשב במכון טכנולוגי חולון HIT, עובד כבר משנה ב' בהייטק כמפתח Full Stack ואפליקציות. מבחינת המשכורת הוא מרוצה, אך אומר שהשילוב בין לימודי ערב במדעי המחשב ועבודה אינטנסיבית גובה את מחירו. "אין לך חיים, אתה לא יוצא. בחצי השנה האחרונה עבדתי במשרה מלאה אבל לאחרונה ירדתי ל - 60% משרה בגלל העומס. אני גם כמעט לא מגיע למכללה." הוא אומר שאמנם לא שם לב לירידה משמעותית בציונים שלו בגלל השילוב אבל מעיד שלא מעט חברים שלו שעובדים רואים ירידה בממוצע.


"רוב הסטודנטים בשנה שלי שלומדים במסלול בוקר לא עובדים ורק קורעים את עצמם בקיץ. במסלול לימודי ערב רוב הסטודנטים דווקא לא עובדים בהייטק אלא בפקידות ובמכירות טלפוניות." הוא ממשיך ומסביר שלפני שנכנס לתחום ההייטק תכנן לחסוך אך מצא את עצמו בלחץ כלכלי מהר ממה שציפה. "עבדתי מראש לפני התואר כדי להסתדר לשנה וחצי, אבל אחרי שנה כבר לא הספיק לי הכסף. במשך חצי שנה עבדתי כמורה פרטי ותוך כדי חיפשתי עבודה בתחום ההייטק."


בניגוד למשה, נחמה, סטודנטית למדעי המחשב שמתחילה עכשיו את שנה ב' במכללה האקדמית הדסה דווקא מציגה תמונה אחרת מהמסקנות במשאל. היא עצמה עובדת במלצרות כדי לממן את התואר ומספרת שגם אצל חברות בשנה שלה המצב דומה. "לא קל לשלב בין הלימודים לעבודה, אנחנו לומדים בין ארבעה לחמישה ימים בשבוע ובכל שאר הזמן אני עובדת. בחמישי בערב אני עובדת בבר עד 4 בבוקר ומשם ממשיכה ישר למשמרת בוקר בשישי בלי לישון. אין ברירה." היא אומרת.


כמי שגרה אצל ההורים בגלל עלויות שכר הדירה הגבוהות בירושלים, היא עדיין מתמודדת עם לא מעט הוצאות כמו שכר לימוד וספרים. "את הלימודים אני מממנת בעזרת הלוואה מהמכללה. בשנה שעברה נעזרתי במלגה. הרבה מהחברים שלי נעזרים במענקים וגם בהורים שעוזרים כשאפשר."


היא מציינת שבעוד המצב אצל רבים מהסטודנטים בשנה א' ו ב' למדעי המחשב דומה, בשנים המתקדמות יותר כבר ישנם סטודנטים רבים יותר שעובדים בתחום ומקבלים משכורות גבוהות יותר. "בשנה א' ו - ב' חיים על השקל, למי שלא התחילו לעבוד בתעשייה קשה ובינתיים עובדים באבטחה, ממלצרים. עושים מה שאפשר וחיים משבוע לשבוע."