לימודי מדעי החיים וגיאוגרפיה

לימודי גיאוגרפיה ומדעי החיים דו חוגי

לימודי מדעי החיים וגיאוגרפיה הם מסלול דו חוגי שבו מתמקדים בנקודת ההשקה שבין סביבה לבין המערכות הביולוגיות המרכיבות

את עולמנו. בעידן שבו נושא הסביבה נמצא על סדר היום ומנהיגים נדרשים לתת מענה לסוגיות אקולוגיות וחברתיות בוערות ולתכנן מדיניות ירוקה וחדשנית, גם לחוקרים יש תפקיד חשוב בפיתוח הפתרונות של המחר.

במסגרת התואר משלבים הסטודנטים בין לימודי מדעי החיים לבין לימודי גיאוגרפיה לתואר ראשון, ולומדים קורסים משני תחומי הידע הללו. דרך שילוב ידע זה הם יכולים לבחון את האופן שבו בעלי חיים, צמחים ומערכות אקולוגיות מושפעים משינויים בנוף, בחברה ובשימוש האדם במשאבי הטבע. הם גם מפתחים מיומנויות מחקר, ביקורת וניתוח של תהליכים, הן במעבדה והן בשטח.

המחקר בתחום האקולוגי נמצא בצמיחה אדירה בעשור האחרון בעולם וגם בישראל, והדרישה לחוקרים הבקיאים בענפי מדעים שונים בעלייה. גם בתעשייה של היום ישנה עלייה בביקוש לאנשי מקצוע בעלי ידע רב תחומי, מתוך ההבנה כי כדי לנהל את משאבי הסביבה באופן יעיל ואחראי יש צורך בנקודת מבט אינטרדיסציפלינרית הכוללת הבנה מדעית ומחקרית לצד בקיאות בסוגיות חברתיות ודמוגרפיות. הסטודנטים יכולים להצטרף לעשייה המחקרית הדינמית והצומחת הזו וכן לתרום לתכנון ולקביעת מדיניות שמשפיעים על העתיד של כולנו.

 

למי מתאימים הלימודים?

מסלול זה מיועד לבעלי זיקה לתחומי המדעים המתעניינים בסוגיות באקולוגיה, קיימות, טבע וחברה ומעוניינים לרכוש ידע וכלים לעיסוק בתהליכים אקטואליים באותם ענפים. מדובר בלימודים בדגש מדעי, שבהם יש יסוד כמותי ומתמטי לצד קורסים שבהם מתנסים בביצוע מחקרים, ניתוח נתונים מדעיים ולרוב גם יציאה לשטח. המסלול יכול להתאים גם למי שפעילים בארגונים סביבתיים וחברתיים ומעוניינים להעמיק את הידע שברשותם, אולם באופן כללי אין צורך בניסיון או רקע קודם כדי להשתלב בתואר זה.

 

• קראו על לימודי גיאוגרפיה

 

מה לומדים?

הסטודנטים בתכנית זו רוכשים ידע משולב בתחומי המדעים והגיאוגרפיה. הם לומדים על מרכיבי עולם החי והצומח ועל סוגיות סביבתיות, דמוגרפיות וחברתיות שנוגעות למרחב ולנוף, וכן עוסקים בנקודות ההשקה והזיקה בין שני ענפי הידע הנלמדים. שילוב ענפים זה יכול לסייע להם לחקור את האופן שבו בעיות אקולוגיות משפיעות על יצורים חיים.

בתחילת הלימודים רוכשים את הבסיס הנדרש במדעים שונים שעליהם מושתתים שני התחומים, כגון מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה וכימיה. בהמשך נלמדים קורסים מעמיקים יותר בכל אחד מענפי הידע, דרכם לומדים על תהליכים בסביבה הפיזית, הנוף והאקלים ובמקביל אודות מערכות ביולוגיות וענפים כגון גנטיקה, זואולוגיה ובוטניקה. כמו כן, הסטודנטים מתוודעים ליישומים וטכנולוגיות שבהן משתמשים החוקרים כגון מערכות חישה מרחוק, לוויינים ומערכות מידע גיאוגרפיות. הם מכירים את השלבים הנכללים בביצוע מחקרים מדעיים ואף מתנסים בעצמם בביצוע תהליכי חקר שונים.

 

כמה זמן לומדים?

הלימודים בתכנית הדו חוגית נפרשים על פני כשלוש שנים. הסטודנטים לומדים קורסים משני החוגים ונדרשים לעמוד בחובות האקדמיים של שניהם.

במקביל לשיעורים העיוניים הסטודנטים גם משתתפים בקורסים בדגש מעשי, כגון מעבדות או סיורים לימודיים. לעיתים נערכים גם מחנות גיאוגרפיים וביולוגיים, שבהם יוצאים הסטודנטים לשטח ומתנסים במדידות, איסוף נתונים, מחקר ותהליכים נוספים וכך מיישמים בפועל את הכלים הנלמדים. לרוב גם מגישים פרויקט גמר על הממצאים והמסקנות מאותם מחנות מעשיים. חלק מאותם מחנות ופרויקטים נערכים בשיתוף עם ארגונים סביבתיים, גופי ציבור, מוסדות אכיפה ומרכזי מחקר מן התעשייה הירוקה, מה שיכול לסייע לסטודנטים להיחשף לנעשה בתעשייה ולפתוח דלתות לפיתוח הקריירה בהמשך הדרך.

 

מהם תנאי הקבלה?

תנאי הקבלה משתנים ממוסד למוסד ומעת לעת. היות ומדובר במסלול דו חוגי, המועמדים נדרשים לעמוד בתנאי הסף של שני החוגים, בדגש על הגבוה מבין השניים.

בתהליך הקבלה המוסדות מביאים בחשבון את ציון ההתאמה של המועמדים, שמורכב משקלול של הציון בפסיכומטרי ובבגרויות. מכיוון שזהו מקצוע מדעי, מתמקדים במוסדות בדרך כלל בציון הסכם הכמותי, שבו דגש רב יותר על הציונים במרכיב החשיבה הכמותית ובבגרויות הריאליות. ציון ההתאמה הנדרש נע בדרך כלל בין 520 - 590, אולם עשוי להיות גבוה או נמוך מטווח זה לפי שיקולי המוסדות.

כמו כן, יש צורך בציון גבוה בבגרות במתמטיקה ברמת 4 או 5 יחידות לימוד, ולעיתים גם ציון גבוה בבגרות במקצוע מדעי מורחב רלוונטי נוסף, כגון כימיה או פיזיקה.

 

בחלק מן המוסדות ישנה אפשרות קבלה ללא פסיכומטרי. מסלול זה מיועד לבעלי ממוצע בגרות גבוה במיוחד וציונים גבוהים במקצועות המדעיים בתעודת הבגרות. כמו כן יש צורך בציון סיווג באנגלית באמצעות בחינת אמי"ר או אמיר"ם.

 

איזו תעודה מקבלים?

בסיום הלימודים מוענק לבוגרים תואר ראשון B.Sc מטעם מוסד הלימוד. כדי לקבל את התעודה יש צורך לעמוד בחובות הלימודיים לרבות נוכחות, הגשת פרויקטים ועבודות, מעבר בחינות ועוד.

 

היכן לומדים?

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באר שבע): באוניברסיטה מוצעת תכנית דו מחלקתית שבה רוכשים ידע דמוגרפי וגיאוגרפי לחקר עולם החי ועוסקים בסוגיות אקטואליות באקולוגיה וקיימות. הסטודנטים לוקחים חלק במחנה אקולוגי ובקורסים בהם מתנסים באיסוף וניתוח נתונים מהשטח. באוניברסיטה ניתן לשלב מקצועות נוספים עם מדעי החיים כגון מדעי המחשב, גיאולוגיה, מתמטיקה וכן חוגים ממדעי החברה והרוח או ניהול.

 

אוניברסיטת בר אילן (רמת גן): זהו אחד השילובים הדו ראשיים המובנים המוצעים באוניברסיטה. הדגש במסלול הוא על לימודי סביבה בעולם משתנה. בתכנית נכללים פרויקטים בשיתוף ארגונים ממשלתיים וארגוני סביבה ותעשייה ירוקה. ניתן לשלב את הלימודים עם חוגים נוספים כגון מדעי המוח, פסיכולוגיה, כימיה, פיזיקה ועוד.

 

מהן אפשרויות התעסוקה?

הבוגרים יכולים להשתמש בידע הרב תחומי שברשותם במסגרות תעסוקה רבות, שכן בשוק של היום ישנה דרישה לאנשי מקצוע המחזיקים בסל כלים נרחב ומגוון. בתחום הגיאוגרפי הם יכולים להשתלב בחברות לתכנון סביבתי, ארגונים אקולוגיים וחברתיים וכן בתעשיית הקלינטק והטכנולוגיה הירוקה. בענפי מדעי החיים ניתן להשתלב בתפקידים ראשוניים במרכזי מחקר ובמעבדות, ולעיתים גם בחברות הייטק וטכנולוגיה. בחלק מאותן מסגרות ישנה עדיפות לבעלי תארים מתקדמים, בעיקר במשרות מחקר ופיתוח, אך ניתן למצוא משרות שונות המתאימות גם לבוגרי התואר הראשון. מי שמעוניינים להמשיך להרחיב את אפשרויות התעסוקה יכולים לבחור בתואר שני בכל אחד משני הענפים הנלמדים, בדרך כלל תוך דרישה להשלמות בהיקף מצומצם או ללא צורך בהשלמות כלל. בתואר השני מפתחים את מיומנויות המחקר ורוכשים ידע וכלים מתקדמים יותר ליישום בתעשייה.