ורדה רזיאל ז'קונט: "כל אחד יכול להשיג תעודת מטפל, לא כל אחד יהיה מטפל טוב"

להיות נאמן לעצמך, לא להירתע מביקורת: ורדה רזיאל - ז'קונט על דרכים להצלחה בעולם הטיפול

היא פסיכולוגית, אשת תקשורת וגם סופרת שמוכרת במיוחד בזכות הגישה הלא קונבנציונאלית שלה והעצות השנויות במחלוקת לעיתים שהיא נותנת. ורדה רזיאל ז'קונט אומרת כי הכנות הזו והנאמנות לאופי הייחודי הם כלי חשוב לכל מי שחולם להיות מטפל, ושלדעתה, לימודי הפסיכולוגיה התובעניים הם לא בהכרח תמיד הדרך הנכונה להיכנס לעולם הטיפול.

ורדה התעניינה תמיד בנפש האדם אך הבחירה הראשונה שלה בדרכה באקדמיה דווקא לא הייתה לימודי פסיכולוגיה. כשהשתחררה מהשירות הצבאי, התחילה ללמוד לימודי ספרות עברית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית ובזמן הלימודים גם כתבה לשבועון "מעריב לנוער" וכמו כן עבדה במשך תקופה כמורה לאנגלית בקיבוץ. כמה שנים לאחר מכן החלה את הצעדים הראשונים בדרך לדמותה המוכרת היום, כשניגשה ללימודי פסיכולוגיה, אחריהם המשיכה לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ולאחריהם למדה גם לתואר נוסף, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. בזמן לימודיה גם הייתה עוזרת הוראה בחוג לפסיכולוגיה.

תקופת הלימודים שלה הייתה גם תחילת הדרך שלה בתחום התקשורת, בין היתר ברדיו ובכתיבה עיתונאית. היא החלה לכתוב טורים ומאמרים לעיתונים שונים, כמו "את", "חדשות" ו – "ידיעות אחרונות" שבו גם היה לה טור קבוע. כך, בסיום הלימודים, החלה לשלב בין ייעוץ למטופלים שלה לבין הכתיבה, שבה מצאה הזדמנות לסיוע מסוג אחר לאנשים בתחום האישי והזוגי.

במקביל גם בעקבות ניסיון חייה המגוון פיתחה ורדה את שיטת הייעוץ שלה, שיטה שמעלה לא מעט ביקורת שהיא חשה כלפי הממסד הפסיכולוגי של אותה תקופה. לדבריה, בתחום הפסיכולוגיה בעת ההיא הייתה מידה רבה של יומרה - היא הסתייגה מהדמות המוכרת של הפסיכולוג ששותק או משקף ונמנע מלתת הדרכה למטופלים שלו והעדיפה גישה הרבה יותר מעורבת, ישירה ואפילו בוטה במקרים מסוימים. כמו כן, היא הסתייגה מפרשנות פסיכואנליטית לבעיות נפשיות חמורות שאינן מחוברות לממצאים מדעיים ומניסיונות לטפל בהן באמצעים פסיכולוגיים. ההסתייגות שלה גברה כשהתוודעה לאפשרות של טיפול תרופתי בבעיות כמו דיכאון קליני, הפרעה בי פולרית, חרדה חברתית חמורה ומצבים נוספים.

כשהיא נשאלת על לימודי הפסיכולוגיה של היום, היא מסתייגת ומציינת שאיננה בקיאה בתכניות הלימודים שנלמדות היום במוסדות הלימוד, אבל כן אומרת כי "לפחות בזמני, הגישה הייתה תיאורטית וסטרילית מדי לטעמי."

היא מרחיבה את דבריה ומסבירה: "הייתי ממליצה לאנשים צעירים לגשת ללמוד פסיכולוגיה מסיבות מעשיות, כדי לקבל את הזכות להיקרא 'פסיכולוגים' מטעם משרד הבריאות. עד כמה הלימודים תורמים? קשה לי לחוות דעה כיוון שסיימתי את הלימודים לפני שנים, אבל לפחות בזמני, הלימודים היו אקדמיים מדי ומנותקים מדי מן המציאות."

ההשקפה הזו של רזיאל ז'קונט הייתה בין הגורמים שהביאו אותה לעסוק לאורך השנים לא רק בייעוץ פסיכולוגי אלא גם בתחומים נוספים, מייעוץ בתחום יחסי האנוש למערכת החינוך ולצה"ל ועד לכתיבה בפלטפורמות תקשורת שונות. לדבריה, עבור צעירים שמעוניינים בנפש האדם, יש מקום לשקול גם לימודים בתחומים קרובים אחרים ולא בהכרח ללכת במסלול הארוך שנחוץ להכשרה כפסיכולוגים.

"נראה לי שההשקעה בלימודי הפסיכולוגיה לתואר ראשון ובהכרח גם בתואר שני היא תובענית מדי, לא בטוח שהיא תצדיק את עצמה." היא מסבירה. "זאת על רקע העובדה שקיימים זרמים 'אלטרנטיביים' שמאפשרים לאנשים לעבוד במקצועות הטיפול, עם פחות השקעה. בעיני קואצ'ינג, טיפול הוליסטי, טיפול רוחני ואפילו לימודי עבודה סוציאלית יכולים כולם לתרום לא מעט בתחום ההתמודדות עם אתגרי החיים."
 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• מה חושב פרופסור רולידר על דור ה - Y ומהם הכלים שלו להצלחה בטיפול?
• סטודנטים לפסיכולוגיה נאבקים על ההתמחות ועתיד שירותי בריאות הנפש
• צפרא דוויק: "יותר אנשים היום מחפשים מקצוע לנפש ולא רק לעשות כסף"
• "לא מצאו לנו תקן אז הקמנו מרכז טיפולי משלנו": החיים אחרי הלימודים

לא לפחד לבטא את עצמך: "הביקורת היא נחוצה ואפילו הכרחית בתחום"

היא מסבירה שלדעתה, יש קשר הדוק וחשוב בין האישיות של המטפל או היועץ לבין הגישה הטיפולית שהוא נעזר בה בקליניקה. "אנשים יכולים לטפל רק באופן המתאים לאישיותם הייחודית," היא אומרת ומסבירה שאופי ישיר ושנוי במחלוקת הוא לא נקודת מכשול למי שרוצים להיות מטפלים, אפילו להיפך.

"תפישת העולם שלי מוכתבת ממבנה האישיות המוחצן והמתלהב שלי, שמנוגד לסטריאוטיפ של הפסיכולוג המהנהן, המכיל, המשקף. לא הייתי ממליצה בהכרח לאמץ את שיטת העבודה שלי, ועם זאת אני שמחה לתת לגיטימציה לאנשים שבמקרה דומים לי, או חריגים מנקודת המבט של הממסד הפסיכולוגי עקב אי התאמה למודל המקובל."

היא ממשיכה ומציינת כי כשם שלמטפל חשובה כנות לאישיות שלו ולעצמו, חשובה לו גם הכנות כלפי המטופלים שלו והאנשים שקרובים לו. אחת הדרכים שרזיאל ז'קונט מצאה לבטא את הכנות הזו הייתה בכתיבה שלה וגם בתכנית הרדיו היומית ששדרה, שבה חלקה עצות למאזינים בנושאים כמו זוגיות, מיניות, כסף והורות. האופי החתרני של העצות שלה אמנם הביא ללא מעט ביקורת כלפיה, אבל גם לאהדה מצד המאזינים והתכנית הביאה לה פרסום וגם סיפוק גדול.

לדבריה של ורדה, אחד הכלים שחשובים מאוד בעולם הטיפול הוא היכולת להתמודד עם ביקורת, אשר יכולה להגיע ממגוון של אפיקים, הן מצד מטופלים והן מצד מכרים או קרובים. היא מציינת שנתקלה לאורך הדרך בלא מעט ביקורת כזו, למשל מצד אנשים קרובים לגבי הכתיבה הספרותית שלה בתחום הפסיכולוגיה. היא עצמה לא נבהלה מהביקורת הזו, ואפילו מצאה אותה מעצימה ומכוננת.

"פיתוח יכולת להתמודד עם ביקורת מותנית קודם כל במודעות לנחיצות ואפילו ההכרחיות של הביקורת. היכולת הזאת התגבשה במהלך חיי כאשר הבנתי את התרומה האדירה שלה להתפתחות שלי." היא אומרת.

לדעתה, בארגז הכלים של כל מטפל חייבת להיות אכפתיות גדולה כלפי המטופלים שלו. "כל אחד יכול ללמוד, להשיג תעודה ולעבוד כמטפל, אבל לא כל אחד יהיה בהכרח מטפל טוב." היא מסבירה. "התכונות החשובות ביותר למטפלים טובים הן התעניינות עצומה באנשים, וכמו כן יושר פנימי וחיצוני בלתי מתפשר. וכמובן אי אפשר ללא ניסיון שכרוך בתובנות רבות לגבי החיים, שחלק גדול מהם נרכש תוך כדי השתכללות בעבודה."