ביעור חמץ אקדמי: דברים שסטודנטים היו רוצים להיפטר מהם בלימודים

ממה הייתם נפטרים בלימודים? "ביעור חמץ" בגרסת האקדמיה

חג הפסח הוא הזדמנות טובה לשינוי. מנהג ביעור החמץ לקראת החג, כידוע, מסמל תהליך של התחדשות וניקוי. החג הוא לא רק זמן טוב לעשות קצת סדר וניקיון בבית, אלא גם לחשוב מחדש על השגרה שלנו, על הלימודים ועל הדברים שהיינו רוצים לשנות בהם. אז מה החלקים בתואר שעושים לכם רע? אילו דברים בקמפוס עושים לכולם כאב ראש? ומהם הדברים שהייתם שמחים מאוד אם הייתם יכולים פשוט לזרוק ולהיפטר מהם?

החור בכיס

לימודים זה דבר יקר, אין ספק. העלויות כוללות כמובן את שכר הלימוד אבל גם המון הוצאות אחרות, מנסיעות או דלק, דרך צילומים בספריה ושיעורים פרטיים ועד לשכר הדירה הגבוה במיוחד בדירת השותפים הקטנטנה. כל אלה ביחד עושים חור לא קטן בכיס. אז נכון, יש מלגות שאפשר לקחת כדי להקל על המצב, ואפשר תמיד לנסות לשדרג את משרת הסטודנט בעבודה שתכניס קצת יותר, אבל המינוס בבנק עדיין ימשיך לחכות מעבר לפינה. המצב העגום הוא שיוקר המחיה והמצב הכלכלי הלא קל בכלל מחכים לרבים גם אחרי הלימודים, ולא רק במהלך התואר.

לחץ

אין מה לעשות, לימודים הם תקופה לחוצה, אולי אחת הלחוצות בחיים, הרבה יותר מהבגרויות, יותר מהפסיכומטרי ואפילו מהשירות. זה מתחיל בלחץ מהמטלות האקדמיות הלא נגמרות, מהדרישה לשמור על רף ציונים גבוה ובמקרים מסוימים רק נעשה גרוע עוד יותר כשמכניסים לתמונה חרדת מבחנים. כמובן יש גם לחץ בצדדים אחרים של החיים, כמו הלחץ בכיס, החשבונות שצריך לשלם והצורך לשלב בין הלימודים לעבודה כדי לשלם, איך שהוא, את שכר הלימוד. אם כל זה לא מספיק, גם העתיד הוא גורם מלחיץ למדיי, הצפיות מאימא ואבא גבוהות ומציאת עבודה בתחום לפני סיום הלימודים היא לא משימה קלה בכלל.

דרישות נוכחות מוגזמות

אתם מסתכלים בסילבוס בתחילת הסמסטר (טוב, אולי יותר מדויק לומר שאתם מרפרפים בו לשנייה ואז שוכחים ממנו) ושוב רואים את השורה המדכאת שמזכירה את חובות הנוכחות בקורסים. שלושה חיסורים, זה הכל, ואז אין ברירה אלא לקחת את הקורס מחדש, סיום הסמסטר תלוי בזה. בכל סמסטר מחדש אתם אומרים לעצמכם שהפעם תקפידו יותר ותגיעו לכל השיעורים אבל תמיד מגלים שאתם עובדים בעיקר על עצמכם. תמיד תצוץ סיבה מוצדקת להחסיר משיעור, משמרת פתאומית בעבודה או מבחן שחייבים להתכונן אליו. וכן, גם השעון המעורר שפשוט לא צלצל. וכל זה מבלי להזכיר את המרצים שבודקים נוכחות פעמיים בכל הרצאה.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• עשר המכות לסטודנטים: כשהלימודים הופכים למכה
• כנגד ארבעה סטודנטים דיברה התורה: ארבעה בנים בקמפוס
• מה אפשר לעשות כדי להפוך את הסמסטר למוצלח הרבה יותר?
• חיים באשליות: איך הלימודים שונים לגמרי מהציפיות שיש לנו מהם?
• מסתבר שמקום הישיבה בהרצאה יכול לומר הרבה עליכם כסטודנטים

מרצים שפשוט לא מסתדרים איתם

לכל סטודנט יש לפחות מרצה אחד מהגיהנום. זה יכול להיות מרצה לא ברור בעליל, שלא מסביר את החומר בצורה מובנת במהלך ההרצאות ולא זמין להסברים נוספים. או מרצה שפשוט מעמיסה מטלות הגשה בכמות לא הגיונית, שגם הסטודנט החרשן ביותר לא יכול לעמוד בה. או שאולי פשוט מרצה שממש לא מראה אכפתיות כלפי הסטודנטים שלו, ונראה שהדבר האחרון שהוא רוצה זה לעמוד בפני הכיתה בכל שבוע וללמד. המצב חמור עוד יותר כשמדובר בקורס חובה, שבו הציון הסופי חשוב מאוד ואין דרך להחליף או לוותר עליו. אז נכון, לא ציפיתם שהמרצים יהפכו להיות החברים הכי טובים שלכם, אבל היה נחמד אם הייתם יכולים להסתדר קצת יותר טוב עם חלקם.

בעיות חנייה

זאת אמנם נראית כמו בעיה קטנה, אבל מסתבר שזה מצב די מעיק לסטודנטים רבים. בלא מעט קמפוסים, הניסיון למצוא חנייה בבוקר הוא מלחמת התשה של ממש. במציאות שבה תווי חנייה נדירים כמעט כמו שלג באמצע אוגוסט, סטודנטים רבים מוצאים את עצמם חונים רחוק מהקמפוס וגם משלמים על כך לא מעט. המצב נהיה כל כך בעייתי במכללות ואוניברסיטאות מסוימות שסטודנטים מסוימים פשוט מוותרים על הרכב לגמרי, עוברים לנסיעות משותפות או לנסיעה באופניים לקמפוס. אז אמנם הפתרונות היצירתיים האלה עוזרים לשמור קצת יותר על הכדור, אבל בעיית החנייה בלימודים עדיין קיימת ומעיקה מתמיד.

האוכל בקפיטריה

ממחירון לא מפוקח ועד למזון ממש לא אכיל, החוויה הקולינרית בלימודים לא תמיד מעוררת תאבון, בלשון ההמעטה. כשהבטן מקרקרת במהלך יום הלימודים הארוך, לפעמים פשוט אין ברירה וחייבים לצאת למצוא משהו לאכול בלימודים. אחרי הניסיון הכושל להביא אוכל בריא בקופסאות מהבית (שתודו בזה, הצלחתם להתמיד בו אולי שבועיים), האכילה בזמן הלימודים די מתחילה להשפיע על הכיס, ולפעמים גם על מצב הרוח.