רחוק מהבית, מכל הלב: סטודנטים על החוויות במשלחת ההומניטרית לפיליפינים

"לומדים להעריך את הדברים הקטנים בחיים": משלחת סטודנטים הומניטרית בפיליפינים

המשלחת ההומניטרית של אגודת הסטודנטים של המכללה למינהל יצאה הקיץ להתנדבות בפיליפינים. זו הפעם השישית בה יוצאת המשלחת להתנדבות בעולם ובין היתר התנדבו הסטודנטים בשנים הקודמות בהודו ובנפאל. המשלחת הגיעה במהלך חודש אוגוסט לאי פאלאוון בדרום המדינה.

שני בנד, בוגרת לימודי כלכלה וניהול שמתחילה בקרוב תואר שני במנהל עסקים, שימשה ראש המשלחת וכן כראש קשרי החוץ של אגודת הסטודנטים. "אנחנו מגיעים למדינות מתפתחות שצריכות את העזרה הזו." היא מספרת על הסיבות לבחירה בפיליפינים. "לא כולם יודעים, אבל לפיליפינים יש קשרים היסטוריים מעניינים עם ישראל. בזמן מלחמת העולם השנייה למשל זו הייתה המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לפליטי השואה היהודים מאירופה. היום יש שם קהילה יהודית קטנה שרובה בעיר מנילה."

שני מתארת שפעילות המשלחת התמקדה בילדים ובאיכות החיים שלהם. הסטודנטים המתנדבים התחלקו לקבוצות, חלקם לימדו אנגלית בבית ספר בכפר קטן בשם טיגמן ואחרים עסקו בבניית ספריה וחדר קריאה לטובת ילדי הכפר.

לירן רביב, שמתחילה את השנה השלישית ללימודי מדעי ההתנהגות היא אחת הסטודנטיות במשלחת. זו הפעם הראשונה שלה בפרויקט, אבל לא הפעם הראשונה שהיא עוסקת בהתנדבות והיא מציינת שבעבר התגייסה ללמד ילדים נזקקים לקראת הבגרויות ופעלה גם בארגון לתת. "אני מאוד אוהבת להתנדב. הכרתי את המשלחת והקיץ החלטתי שהשנה זה הזמן שלי להצטרף. רציתי לעשות משהו שונה, להתנדב בחו"ל, רחוק מהבית ולהקדיש מקסימום כוח למשך שלושה שבועות ורק להתנדב."

לירן מתארת שיום טיפוסי במשלחת התחיל בשעה שבע בבוקר, אז הסטודנטים קמו, התארגנו ונסעו בקבוצות לבית הספר או לבניית הספרייה. את מבנה הספרייה שבנו בכפר הקימו הסטודנטים ממש במו ידיהם, מהכנה של מלט ועד לגילוף של במבוק. ההכנות הושלמו מוקדם מהצפוי וכך בנו גם חדר קריאה עבור הילדים.

לפני צאת המשלחת, יצאה אגודת הסטודנטים במבצע התרמה שזכה להצלחה גדולה, עשרות סטודנטים תרמו צעצועים, ספרים וציוד עבור המשלחת. הספרים והמשחקים האלה מילאו בסופו של דבר את מבנה הספרייה שהקימו. "כל המכללה התגייסה, גם עובדים וחברים של סטודנטים ואנשים שפנו אלינו דרך הפייסבוק. כולם תרמו כל מה שרק אפשר." אומרת לירן.

"התרומה הכי משמעותית בעיניי בהתנדבות הייתה להציף את הכפר בחום, באהבה ובעזרה," אומר דון אלבורו, חבר נוסף במשלחת וסטודנט לכלכלה. "פרט ללימוד האנגלית, התלמידים המקסימים גם הרוויחו מעיין 'חופש' מהשגרה היום יומית."

"בחרתי להצטרף כי חיפשתי שינוי." הוא מתאר את הסיבות שהחליט להצטרף למשלחת. "אני בן 26 ועוד לא עשיתי משהו משמעותי למען האחר חוץ מהצבא. יצא לי לתרום כסף או בגדים ומאוד חשובה לי העזרה לנזקקים אבל חיפשתי משהו גדול ויוצא דופן. הבונוס היה שמדובר בחינוך ובפעילות ספורטיבית ובתפאורה של הפיליפינים. יותר אקזוטי ואותנטי מזה לא יכלתי למצוא."

מרעיפים חום ואהבה

הסטודנטים מתארים שבית הספר בו התנדבו ממוקם באזור כפרי עם תנאים לא פשוטים מבחינת תשתיות ומגורים, שבו לא תמיד זמינים דברים שנראים אולי אלמנטריים לישראלים, כמו חשמל או אינטרנט. לכיתות הגיעו כל בוקר מצוידים במערכי שיעור בשפה האנגלית שהכינו עוד בארץ. הם לימדו נושאים כמו מוזיקה, תרבות וספורט ועזרו לילדים לשפר את האנגלית שלהם.

"לי אין רקע בהדרכה או בחינוך, זה היה מאוד מאתגר." אומרת לירן. "נכנסתי לכיתה ולפעמים היה קשה לתקשר עם התלמידים באנגלית, אז תקשרנו דרך הבעות פנים ושפת גוף ונעזרנו במורים שעזרו לנו עם התרגום."

הקשר עם הילדים לא נגמר בכיתה והסטודנטים מספרים שבזמן המשלחת נחשפו לסיפורים מרגשים מאוד. "להרבה ילדים בבית הספר יש סיפורים מאוד נוגעים ללב. יצא לסטודנטים רבים שפתאום באו לשבת איתם ילדים שנפתחו וסיפרו להם על החיים שלהם, זה היה מאוד מרגש." אומרת שני.

כדי להתכונן לחוויות האינטנסיביות האלה הסטודנטים יצאו להתנדב בשתי קייטנות לפני היציאה לחו"ל והגיעו לערוך פעילויות לילדים. "הגענו להתנדב ולחוש את התחושות האלה, אבל כשאתה כבר שם בפיליפינים זו חוויה אחרת לגמרי." מוסיפה שני. "זה מוחשי הרבה יותר. הרגשות הם הרבה יותר עוצמתיים." לירן מסכימה: "זו תחושה מדהימה, מהרגע שנכנסים לבית הספר ילדים קטנים רצים אחרייך. הילדים רוצים כל הזמן לעזור. הם מחפשים המון חום ואהבה ומקבלים כל מה שנותנים להם בהתרגשות עצומה."

גם מצד המורים בבית הספר זכו הסטודנטים לתגובות נלהבות. "המורים שם לא רגילים לקבל כמות כזו גדולה של מתנדבים. הם התרגשו מאוד וקיבלו אותנו בזרועות פתוחות, נתנו לנו מרחב פעולה והיו שם בשבילנו, בעיקר עם הילדים הקטנים." מתארת לירן. דון מוסיף: "יכולתי להבין שמה שבאנו לעשות היה מאוד משמעותי עבורם, ממה שהרגשתי במהלך השיעורים ומהרצון של המורים להגיד תודה בסוף המשלחת, בליווי של קצת דמעות ועיניים אדומות."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• איך סטודנטים השתלבו במחקר של אינטל במסגרת משלחת לטאיוואן?
• משלחת ספורטאים אמריקנים הגיעה לישראל, איך הם עוזרים להסברה?
• איך סטודנטים מגייסים את אינסטגרם כדי להסביר את ישראל ברחבי העולם?
• פרויקט מיוחד של סטודנט בא לאפשר לכל אחד מאיתנו להיות שגריר של המדינה

"אתה נותן מעצמך ומקבל כל כך הרבה בחזרה"

לקראת סיום המשלחת, זכו הסטודנטים גם לביקור רשמי מצד שגריר ישראל בפיליפינים שהגיע להודות להם על תרומתם. לשגריר התלוו נציגי ראש העיר והמושל המקומי וגם צוותי תקשורת שסיירו בבית הספר וחוו את הפעילות של המשלחת מקרוב.

סוף ההתנדבות היה רגע מרגש עבור הסטודנטים. "הפרידה הייתה מלווה בקצת דמעות מכמה חברי משלחת וגם מצד הילדים. עד כדי כך נכנסנו להם ללב שהם הכינו פנקסים ומכתבי תודה באנגלית. ההתחברות לילדים הייתה מאוד חזקה ומרגשת. הייתה הרגשה של משפחתיות בכל בית הספר ושלב הפרידה היה קשה ולא צפוי." אומר דון.

שני מציינת שבאגודת הסטודנטים שואפים לשמור על קשר עם בית הספר והתלמידים גם בהמשך. "אנחנו מאוד רוצים להישאר איתם בקשר ומעוניינים להפנות עוד משאבים ומתנדבים גם בעתיד."

"זאת חוויה משמעותית ומיוחדת במינה." מסכמת לירן את חוויית המשלחת. "אתה נותן מעצמך ומקבל כל כך הרבה בחזרה. זאת תחושת סיפוק עצומה, נתינה חומרית ורגשית. אתה לומד להעריך את הדברים הקטנים ביותר כמו תנאי מחייה והשכלה."

דון אומר שהיה ממליץ לסטודנטים אחרים להצטרף לפרויקט ואומר שהוא בהחלט שוקל לצאת שוב בעצמו. "אם לומר את האמת, בהתחלה קצת היססתי לגבי היציאה שלמשלחת, גם אחרי שכבר עברתי את המיונים. המזל הגדול ביותר הוא שהחלטתי לא לוותר, כי הרווחתי חוויה בלתי רגילה. פגשתי אנשים מדהימים, כל אחד מיוחד ושונה מהשני. את החוויה, האושר, הריחות ובעיקר הסיפוק מהמשלחת אני לא אצליח לתאר לעולם."