כוחו של הים: סטודנטים משתתפים בפרויקט למען אנשים עם צרכים מיוחדים

21/8/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (2,399 צפיות)

בכל יום שישי בשעות הצהריים נפגשת קבוצת צעירים בחוף הים בעכו וחותרת יחד בקיאקים. הקבוצה המיוחדת הזו משלבת אנשים עם צרכים מיוחדים וגם מדריכים, ביניהם סטודנטים. דרך הפרויקט הם שואפים לעזור להם להשתלב בחברה ובעיקר להראות לכולנו שהכל אפשרי.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


"הים לא שופט": סטודנט מספר על פרויקט התנדבות מיוחד דרך חתירה בקיאקים


מועדון הימיה הוא עמותה שעוסקת בקידום ספורט ימי שהוקמה לפני כעשרים שנה. היא מפעילה תכנית לימוד שיט במפרשיות וגם לימוד חתירה בקיאקים לאנשים עם צרכים מיוחדים. בפעילויות של העמותה משתתפים כ - 13 צעירים עם צרכים מיוחדים כמו פיגור שכלי, שיתוק ותסמונת דאון בגילים 7 - 30. צוות המדריכים הוא קבוע ואחת לשבוע הם נפגשים למספר שעות לפעילות חתירה.


המועדון מקיים שיתוף פעולה עם שלוחת ההתמחות הימית של מכללת אוהלו שממוקמת בעכו, בחוף חובלים. במסגרת שיתוף הפעולה בין המכללה לעמותה, משתתפים היום שני סטודנטים ומשמשים כחונכים. הסטודנטים לומדים במסלול ההתמחות הימית, בו הם מוכשרים כמורים להוראת חינוך גופני ולהדרכת ספורט ימי.


לצעירים עם צרכים מיוחדים, כמו למשל תסמונת דאון ואוטיזם, יש לעתים קרובות חסרים בהתפתחות המוטורית ובשיווי המשקל. בפרויקט באים לענות על הצורך הזה דרך המפגש והעבודה עם החונכים. הם משתתפים בפעילות שהיא מהנה וגם עוזרת להם לחזק את הביטחון העצמי ולהתמודד עם פחדים וקשיים. החונכים, מצד שני, לומדים לחזק את הסבלנות והסובלנות שלהם, כדי לעזור לשלב את הצעירים האלה בחברה ולקבל אותם.


גיא רבי, אחד הסטודנטים החונכים, הצטרף למיזם לפני כשנה. הוא מספר שאין לו הכשרה מסודרת בתחום החינוך המיוחד, למרות שתמיד רצה מאוד ללמוד את התחום. כמי שאין בידיו רקע בענפי העבודה עם אנשים עם צרכים מיוחדים, הוא מעיד שבתחילת הדרך התמודד עם לא מעט חששות. "אני בא מקיבוץ שעורך בכל שנה קייטנות איל"ן (איגוד לילדים נפגעים) אז תמיד היה לי מגע עם האוכלוסיות האלה וזה תמיד עניין אותי, אבל בהתחלה דיי 'ברחתי' כי זה קצת הרתיע אותי." הוא אומר.


"ראש ההתמחות הימית במכללה פנה אליי ואמר שהם מעוניינים ליצור שיתוף פעולה עם הפרויקט ורוצים להכניס שני סטודנטים שיתווכו בין המועדון למכללה, שיש להם רקע מקצועי בספורט ימי. מה שדחף אותי בתחילת הדרך הוא אמנם המלגה, אבל דבר הוביל לדבר וכשהתחלתי בהתנדבות הבנתי כמה הפעילות הזו חשובה. אני מתכוון להמשיך גם בשנה הבאה, כי זה באמת פרויקט משמעותי."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 

 

"החתירה פותחת משהו אצל החניכים ונותנת להם תחושה שהם יכולים"


גיא מתאר שהפעילות שמבצעים משתנה מחונך ולחונך ותלויה ברצונות של שני הצדדים. יש מי שמעדיפים להיות בשקט ורק לחתור, יש כאלה שמעדיפים לשיר ולדובב את החניך. "כל מי שבא מחכה לפעילות כל השבוע. אני מכיר חניך שהגיע באמצע השנה, הוא ברמת תפקוד גבוהה אבל היה ביישן מאוד. בהתחלה הוא נכנס לקיאק רק עם חונך ועכשיו הוא ניגש למים וחותר לבד, כמובן בהשגחת מדריך. הביטחון שלו השתפר מאוד. בחוץ הוא לא תמיד יכול לתקשר או לתפקד בצורה עצמאית ובים פתאום הוא יכול לחתור לבדו." הוא מדגים.


לדבריו, בין החניכים לחונכים נוצרים לאורך הזמן קשרים מיוחדים. "אני נמצא רק בתחילת הדרך, אני רואה שהחניכים כן מזהים אותי, יש חיבוק כשנפגשים ונוצרות שיחות קרובות עד כמה שאפשר. המתנדבים הוותיקים במועדון, מי שכבר לוקחים חלק בין 10 - 15 שנים מגיעים מהאזור ושם התפתחו קשרים מאוד חזקים."


הוא מעיד שהקשרים והאופי המיוחד של הפעילות מושכים אליהם צעירים, שאינם בהכרח סטודנטים או ספורטאים, שרוצים להצטרף. "כדי להיות מדריכים לא חייבים רקע בספורט ימי, אלא רצון טוב ומוטיבציה. היו כמה צעירים מהעיר עכו שהתעניינו והחליטו להתנדב. כל אחד מגיע לפי היכולות שלו ולפי הזמן הפנוי שלו. זה כיף לראות שהפרויקט מחבר בין אוכלוסיות שונות ובין אנשים שרוצים לעשות טוב."


גיא אומר שלעובדה שהפרויקט מתרכז בספורט ימי דווקא יש חלק חשוב מהתהליך שעוברים החניכים וגם המדריכים. "הפעילות בים מאוד שונה מענפי ספורט אחרים. בכל ענף אחר יש מטרה ברורה - קח כדור ותכניס לשער. זה משלב מיומנויות מאוד מורכבות. אם אנשים עם צרכים מיוחדים מתחרים מול מישהו שאין לו מוגבלות, הם תמיד יראו את הפער ברמה, זה משהו שהם מודעים אליו וחשים אותו."


"בים, המטרה היא לחתור וליהנות. זאת הרגשה מאוד מיוחדת גם לי וגם לחניך. בחתירה אין פער והיא לא מציבה אותו במקום נחות ממני, לכן אני חושב שיש לה אפקט מאוד מיוחד. בתור מורה לחינוך גופני, אני יכול לומר שאנשים עם מוגבלות נעשים מתוסכלים כשהם לא מצליחים במשימה. החתירה בקיאק היא זוגית וזו חוויה מאוד מעצימה. הפעילות פותחת אצל החניכים משהו אחר. זה נותן לנו ולהם את הראייה ואת ההרגשה שהם יכולים. הים לא שופט."


למרות שהוא מסיים בימים אלה את לימודיו, גיא אומר שהוא בהחלט מתכוון להמשיך להשתתף בפרויקט ומבחינתו עבודה עם אנשים עם צרכים מיוחדים היא אפיק תעסוקה שתמיד פתוח. הוא מציין שכעת הוא משמש חונך ומורה בבית ספר לחינוך דמוקרטי, ולמרות שאין לו זמן פנוי רב כל סוף שבוע שלו מוקדש למועדון. הוא כבר יודע שגם ביום שישי הקרוב, אפשר יהיה למצוא אותו ואת החניכים על קיאק בחוף הים, עם חיוך גדול על הפנים.