פרויקט גמר של סטודנטית בא לעודד את כולנו לשמור על הכדור

14/8/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (2,935 צפיות)

מחקר שיצא לאחרונה מזהיר שמשקל הפלסטיק בים בשנת 2050 יהיה זהה למשקל הדגים שחיים בו. כולנו רוצים כמובן לשמור על הכדור שלנו אבל האם אנחנו עושים מספיק? פרויקט גמר של סטודנטית לעיצוב מציע פתרון יצירתי במיוחד לבעיה ושואף לעודד את כולנו למחזר יותר.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


איך אפשר לעודד אנשים למחזר? סטודנטית מציעה פתרון יצירתי בפרויקט הגמר


את טכנולוגיית ERA פיתחה רוני זסלבסקי, בוגרת טרייה של לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל, במסגרת פרויקט הגמר שלה, בהנחיית פרופסור חנן דה לנגה. זהו מתקן שמאפשר להפוך את בקבוקי הפלסטיק שבדרך כלל היינו פשוט מכניסים למיחזורית למגוון של מוצרים שימושיים, באמצעות טכנולוגיה של הדפסת תל ממד. כך היא שואפת לעודד אנשים למחזר.


את ההשראה לפרויקט קיבלה עוד בשנה השלישית ללימודים, אז השתתפה בתכנית חילופי סטודנטים בברצלונה. "ראיתי שהמודעות שם למחזור היא הרבה יותר גדולה. אני אישית הפרדתי שם בין סוגי האשפה בפעם הראשונה, לא עשיתי זאת אף פעם לפני כן." היא מספרת.


כשחזרה לארץ, ניסתה להבין מדוע בארץ יש מודעות פחותה למחזור, לעומת המתרחש בספרד למשל. "חשבתי הרבה על עניין המחזור ומדוע בישראל לא ממחזרים. המסקנה שהגעתי אליה היא שאין תמריץ לכך בארץ. לכולם אכפת מאיכות הסביבה, לכולם אכפת שהסביבה שלהם תהיה נקייה, אבל לא באמת פועלים למען המטרה הזו. החלטתי לאפשר להם לקבל משהו בתמורה למחזור."


כדי לעשות זאת, פעלה הסטודנטית ללימודי עיצוב תעשייתי להנגיש טכנולוגיה חדשה יחסית שלא בהכרח נגישה לכל האוכלוסייה והיא הדפסת תלת ממד. המתקן שפיתחה דומה בצורתו למיחזורית שכולנו מכירים והוא אמור להיות מוצב ברחוב. יחד עם המתקן מגיעה אפליקציית סלולר שמתקשרת איתו. רוני מתארת שלחיצה פשוטה על כפתור באפליקציה מאפשרת להזין בקבוק, שהמשקל שלו נשמר במאגר הנתונים האישי. מהרגע שהוא מוכנס למכונה, בקבוק השתייה נגרס, נשטף, מותך, מתערבב עם צבע והופך לסליל. כך הוא הופך לחומר גלם למדפסת התלת ממדית.


מדפסת התלת ממד שבמתקן יכולה לייצר מגוון גדול מאוד של מכשירים וכלים, כשהפריטים שמוצעים באפליקציה מתחדשים כל הזמן. לדבריה, אפשר להדפיס מוצרים פונקציונאליים כמו למשל רגל לכיסא שנשבר או חלק חילוף למיקסר שהתקלקל וגם מוצרים כמו צעצועים לילדים, עציצים או קישוטים.


"אם לא נתחיל למחזר יותר - נהייה בבעיה"


כרגע, רוני מציינת שהיא בוחרת להתמקד רק במחזור של פלסטיק ולא חומרים אחרים. "אני שמה את הדגש על פלסטיק כי הוא גורם להכי הרבה נזק, נייר למשל מתכלה הרבה יותר מהר. המצב שלנו מבחינת השימוש בפלסטיק הולך ומחמיר ואנחנו מאבדים שליטה. אם לא נתחיל למחזר יותר, נהיה בבעיה."


"התפיסה הכוללת היום היא שמוצרי פלסטיק הם חד פעמיים. אנחנו קונים מוצרים באריזת פלסטיק, כמו למשל חבילת גבינה או מאכל אחר, משתמשים וזורקים לפח, לא משתמשים שוב. אפילו אם כלי הקיבול הזה כשיר לשימוש שני, אנחנו עדיין לא עושים זאת."


היא אומרת שהמודעות לשמירה על הסביבה משתנה ממדינה למדינה. "בישראל יש נתונים דווקא לא רעים בנוגע למחזור פלסטיק. כ - 57 אחוזים מהבקבוקים שנרכשים פה ממוחזרים. יש מדינות בהן אחוזי המחזור הם הרבה יותר נמוכים אבל עדיין, גם בארץ הם יכולים להיות גבוהים הרבה יותר. אנשים לא מפרידים כאן אשפה, אין הפרדה בין נייר, מתכות וחומרים אורגניים. אנחנו שואפים להגיע לשם, אבל אנחנו עדיין לא שם."


משום כך, היא שואפת ליישם את הפרויקט שלה לא רק בישראל, אלא מייעדת אותו גם למדינות אחרות בעולם בהן המודעות לשמירה על הסביבה היא עדיין נמוכה מאוד. "בארצות הברית למשל כמעט ולא ממחזרים, פחות מעשרה אחוזים מהאוכלוסייה. אני חושבת שזה עניין של חינוך. אין חינוך למחזור בבתי הספר, בתקשורת או בפרסומות שמקיפות אותם. לא מעודדים אותם למחזר, אותנו בארץ למשל מעודדים קצת יותר. לאחרונה יש כאן קמפיינים שמתמקדים במחזור, אבל בחו"ל זה לא תמיד קורה." היא אומרת.

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


סטודנטים וצעירים - מובילים את מהפכת הסביבה


אחת האוכלוסיות שדווקא כן ערה במיוחד לנושא הסביבה היא קהל הסטודנטים והצעירים ורוני אומרת שאפשר להיות בטוחים שסטודנטים ממחזרים יותר מאוכלוסיות אחרות. בבצלאל לדוגמא, שם למדה, יש אפשרויות רבות למחזר והיא מציינת שברחבי הקמפוס פזורים פחים רבים להפרדת חומרים כמו נייר, מתכת ופלסטיק.


גם אנשים צעירים יותר עושים מאמצים גדולים לשמור על הכדור. "ילדים עד גיל 18 הם האוכלוסייה שהכי ממחזרת בישראל. המודעות לנושא הולכת וגוברת בעיקר בקרב ילדים. אותם קל לחנך וללמד דרך חדשה, כי הם עוד לא מקובעים."


היא אומרת שקיבלה תגובות חיוביות מאוד מסטודנטים ששמעו על הפרויקט שלה, שהיו שמחים ליישם את הטכנולוגיה הזו בחיי היום יום שלהם ולראות את המתקן ברחובות. "זה יכול לעזור מאוד לסטודנטים בכיתה שלי. אנחנו מוציאים כסף רב על מודלים והדפסות, חומרי הגלם שאנחנו משתמשים בהם הם לא ממוחזרים ולכן הן יקרים מאוד."


"קיבלתי גם תגובות מאנשים שאינם סטודנטים, שלא מגיעים מתחום העיצוב. הם רוצים לדעת מתי מייצרים את המתקן. חלקם חשבו שזה מוצר שכבר קיים ושאלו באיזה רחוב הוא ממוקם כדי שיוכלו ללכת ולהשתמש בו," היא מוסיפה.


כרגע, ERA נמצא בשלב ההדמיה בלבד, אך רוני אומרת שהיא מתכננת לייצר אותו בפועל ומציינת שהיא כבר נמצאת בתחילת תהליך הפיתוח של המוצר. "אני מנסה לעניין כמה שיותר אנשים בפרויקט כדי להשיג תקציב עתידי להמשך הפיתוח. אני מגבשת כעת תכנית עסקים ומנסה לעניין גופים להשקיע כספים. נראה לאן נתקדם משם."


היא מציינת שהעניין הציבורי ההולך וגדל בהדפסת תלת ממד תורם גם הוא לפיתוח הפרויקט שלה. הטכנולוגיה הביאה לאחרונה להישגים פורצי דרך, כמו למשל הדפסות לתחום המכונות ולתעשיית החלל ואפילו הדפסה של איברים ורקמות כמו כליות או עצמות. "פרויקטים למימון המונים בעולם הוזילו מאוד את המדפסות, הבעיה היחידה שנותרת היא שרוב האנשים, גם אם יקנו מדפסת, לא ידעו כיצד לתפעל אותה ולייצר באמצעותה מודלים. גם כשהמתקן זול לא כולם נגישים לעולם הזה."


היא מציינת שבפרויקט שלה היא שואפת להתגבר על האתגר הזה. "רציתי ליצור אפליקציית סלולר נוחה לתפעול גם למי שלא בהכרח מבין בתחום הזה. אנשים יוכלו פשוט להיכנס לקטגוריות באפליקציה ולבחור מתוך קבצים שמוכנים לשליחה להדפסה. כל אחד יוכל לעשות זאת, ללא הבדלים של גיל, ידע קודם או יכולות פיזיות." כך, היא מקווה שאנשים שישתמשו במתקן שלה יקבלו עידוד להמשיך למחזר ויעשו צעד קטן נוסף בדרך לשמירה על הסביבה שלנו.