להצליח באימונים וגם בלימודים: איך משלבים בין תואר לקריירה בספורט?

"למרות כל הקשיים, ההצלחה תלויה בך": אלינור מדלסי היא סטודנטית וגם קופצת במוט

בסוף השבוע הקרוב יתקיימו משחקי הפתיחה של אולימפיאדת 2016 בברזיל. ספורטאים מכל העולם, ביניהם גם מישראל, יתחרו בשאיפה לשבור שיאים ולהביא הביתה מדליות. לרגל המאורע, תפסנו לשיחה את אלינור מדלסי, סטודנטית בשנה ב' ללימודי הנדסה רפואית במכללה האקדמית אפקה, שהיא גם ספורטאית בענף הקפיצה במוט. אז איך משלבים בין לימודים אינטנסיביים לבין אימונים מפרכים? אלינור אומרת שזאת משימה לא קלה אבל אפשרית לחלוטין, עם מספיק רצון והתמדה. האם באולימפיאדה הבאה היא כבר תביא לנו מדליה?

אלינור מספרת שהיא עוסקת בספורט מגיל צעיר מאוד ואל ענף הקפיצה במוט נחשפה לראשונה בגיל 14, בכיתת החינוך הגופני בחטיבת הביניים. היא החליטה להתחיל לעסוק בתחום בצורה מקצועית והחלה להתאמן בהדר יוסף. מאז, היא מתחרה באליפות ישראל, חברה במועדון מכבי ראשון לציון וגם נסעה כשלוש פעמים להתחרות באליפות אירופה למועדונים. לפני כשנתיים גם זכתה בתואר סגנית אלופת ישראל לבוגרות.

"קשה לשלב בין השניים, אני כל הזמן בדילמה"

כדי להגיע להישגים האלה צריך לעבוד קשה מאוד. היא מתאמנת כל יום למשך כשלוש שעות. שגרת האימונים שלה כוללת אימוני טכניקה אחר הצהריים ולעתים גם בבוקר וכן תרגילים נוספים גם מעבר לשעות הפעילות עם המאמן, כמו תרגילים לחיזוק ולשיקום אחרי פציעות או עבודה בחדר הכושר.

"קפיצה במוט הוא ענף שמשלב כל כך הרבה אלמנטים, כמו למשל כוח ומהירות. יש הרבה היבטים שצריך להתאמן עליהם כדי לכסות אותם מכל הזוויות." היא אומרת. לדבריה, השילוב בין שני העולמות התובעניים האלה לא קל כלל. "האמת היא שבהתחלה לא מיהרתי להתחיל ללמוד. היו שנתיים אחרי הצבא שבהן פשוט לא היו לנו מוטות להתאמן איתם. החלטתי שבמצב כזה אני לא מחכה, עושה משהו עם עצמי והולכת ללמוד. החלטתי ללמוד הנדסה. הנדסה רפואית הוא תחום שתמיד עניין אותי מאוד."

"קשה לשלב בין השניים. בדרך כלל אני מצליחה להגיע לאימונים אחר הצהריים כי אני לומדת לימודי בוקר, אבל לפעמים מתקיימים אימונים גם בבוקר ואז צריך להתאים את המערכת. לפעמים אני דוחה קורסים לקיץ, כדי שאוכל לרווח כמה שיותר את השנה." היא ממשיכה.

לדבריה, האיזון הופך למאתגר במיוחד בזמנים עמוסים כמו למשל תקופת המבחנים. "סוף השבוע הוא הזמן שלי לתקתק את העניינים. יש לי גם שעות בין אימון לבין הלימודים בהן אני נשארת במכללה ומקדישה זמן לשיעורי בית. לא תמיד מצליחים להגיש הכל אבל אני מקפידה להגיש את החלק העיקרי." היא אומרת.

"למדתי איך לחלק את הזמן שלי בצורה יעילה. יש תקופות שבהן אני מצמצמת באימונים כדי ללמוד. זה קורה בעיקר בתקופות בהן אין תחרויות, או כשמתקיימים אימונים בסיסיים שאני יכולה להשלים בלי מאמן. אני כל הזמן בדילמה ומוצאת את עצמי חושבת מחשבות על מה יותר כדאי ומה צריך לעשות באותו הרגע."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• פרויקט מרגש של סטודנט מעצים בעלי צרכים מיוחדים דרך ספורט
• קבוצת סטודנטים השתתפה במרוץ כדי לממן ניתוח לילדה בת ארבע
• לשלב בהצלחה עבודה עם לימודים: מהי הדרך לעשות את זה כמו שצריך?
• הפכה מעובדת קפיטריה לסטודנטית מצטיינת להנדסה, ומעודדת אחרות לעשות כמוה

"למרות הקשיים - עם התמדה וסבלנות הכל אפשרי"

אלינור כמובן שואפת להשתלב בתעשייה כמהנדסת, אך גם חושבת על קריירה בעולם האתלטיקה. "אני עוסקת בספורט כי אני באמת מאמינה שיש לי עוד היכן להשתפר ויש לי עוד המון לאן להתפתח. אני מאמינה שאני מסוגלת להגיע גם לרמה בין לאומית. זה משהו שדורש הרבה עבודה וסבלנות, כל עוד אני מצליחה לשלב בין שני הדברים אני ממשיכה. אני מתפתחת, השנה שברתי שיאים אישיים והתקדמתי מאוד."

"אני יודעת שהספורט הוא לא לנצח. אחרי גיל שלושים אתה יודע שהגוף נותן את אותותיו. יש לי במה להתמקד הלאה, ואני רוצה להתפתח גם בלימודים כמובן, כך שיש לי מטרות נוספות לשאוף אליהן."

אלינור מציינת פן נוסף שמקשה על ספורטאים בארץ, והוא היעדר התקצוב והתמיכה. "מאוד קשה להצליח פה בענף ספורט אישי. לא קיבלתי בעבר את כל המעטפת שהייתי צריכה לקבל. זה דורש לקחת הרבה על עצמך מעבר, להתעסק בנושאים שספורטאים לא אמורים להתעסק בהם. ספורטאי אמור נטו להתאמן ולתכן כיצד הוא משתפר. הוא לא צריך לעסוק בנושאים הלוגיסטיים יותר, כמו להשיג ציוד."

"אני מקווה שהמדינה תשקיע יותר בספורט בעתיד. אתלטיקה היא בין הענפים הכי פחות מתוקצבים בארץ." היא אומרת, ומציינת גם שהחשיפה הציבורית לענף לא עוזרת למצבו היום. "קפיצה במוט היא לא כל כך פופולרית בארץ. זה משהו שרבים לא שומעים עליו. אנשים מתפעלים כשהם שומעים שיש כאן קפיצה במוט בכלל, חושבים שזה קיים רק בחו"ל. הציבור בישראל לא כל כך מתעניין באתלטיקה באופן כללי. לא מסקרים תחרויות בתקשורת למרות שיש הרבה כאלה. זה ענף שקצת שמו אותו בצד, וחבל."

למרות הקושי, אלינור לא מוותרת ומקדישה את כל המאמצים כדי להמשיך ולהתקדם. "צריך המון משמעת עצמית והמון רצון. צריך אפילו לחיות בסוג של 'בועה', להאמין שאני אצליח לא משנה מה, להאמין שלמרות כל הקשיים, בסופו של דבר ההצלחה תלויה בך. זה מה שאני מנסה לעשות ובינתיים זה עובד, אני מקווה שכך יהיה גם בעתיד."

"לכל ספורטאי יש את החלום של אולימפיאדה ושל אליפויות עולם. אין מי שלא היה רוצה להגיע למעמד כזה." היא מסכמת. "יש גם המון הפתעות בספורט, יכולה פתאום להגיע פריצה מאוד גדולה. עם סבלנות, התמדה ועבודה נכונה, הכל אפשרי."