הסטודנטים נאבקו, מאבטח האוניברסיטה יורשה להמשיך לגדל גינה

שתילים של אהבה: סטודנטים במחווה מרגשת למאבטח

"זה הפך לדיון על איפה אנחנו רוצים ללמוד ואיך אנחנו רוצים שהמציאות שלנו תיראה"

כל מי שעובר בשער 17 באוניברסיטת תל-אביב, שנמצא ליד הפקולטות לעבודה סוציאלית ולהנדסה, מכיר בוודאי את אליעזר, מאבטח בן 65 שעובד כבר כשמונה שנים בקמפוס. בין חיוך ובדיקה של תיקים, הוא מטפח גם גינה עם ירקות וצמחי תבלין. לכן, הופתעו הסטודנטים לגלות כי מנהל הביטחון של מוסד הלימוד ביקש להעביר אותו לעמדה מרוחקת יותר, מה שהביא אותו גם לעקור את גינתו האהובה. הם החליטו להתאחד ולפעול כדי להחזיר אליהם את המאבטח האהוב.

הכל החל כשסטודנטית אחת העלתה פוסט לפייסבוק ובו סיפרה כי ראתה את אליעזר עצוב באחד הבקרים, לאחר שהתבשר כי יצטרך לעבור לעמדה מרוחקת מחוץ לקמפוס. הפוסט תפס את תשומת ליבן של שתי סטודנטיות נוספות, נוגה מרמור, סטודנטית להיסטוריה וסוציולוגיה וענבר קייזר, שמסיימת לימודי עבודה סוציאלית. השתיים שלא הכירו קודם נפגשו ליד עמדתו של המאבטח לאחר שניגשו לשאול לשלומו. יחד הן ביקשו לעשות משהו בנידון וחיפשו דרך לרתום עוד סטודנטים כדי לשנות את המצב.

"אליעזר הוא איש מקסים, שפשוט נעים לפגוש בבוקר. הוא מאוד יסודי, אני כבר שלוש שנים באוניברסיטה, הוא מכיר אותי היטב ועדיין מבקש ממני כל בוקר תעודת סטודנט. הוא שומע מוזיקה קלאסית שמקדמת את פני העוברים בבוטקה והוא עושה את עבודתו נאמנה תוך כדי." מספרת ענבר. "חוץ מזה יש לו גם תחביב, לגדל צמחים. הוא מגדל בזיליקום, צמחים לתה, עגבניות שרי, חמניות וכל מיני דברים טובים. כשהעגבניות והצמחים גדלו בחורף, חילק לכל מי שרצה. הוא פשוט דמות נעימה, אבהית וחיובית."

"גילינו שאמרו לו שיש בעיה עם הגינה ושעליו לעקור אותה. בתסכול גדול ותוך כדי בכי הלך ועקר אותה לבד. אמרו לו שבגלל הגינה הוא פחות שם לב מה קורה. אמרו לו שלא מענישים אותו בגלל הגינה, אבל שבלי קשר, יש הרבה עומס על השער, שהוא נשחק ושהחל מעוד כמה ימים מעבירים אותו לשער של מנהל הסטודנטים." מתארות הסטודנטיות את שהתרחש. "זה מחוץ לאוניברסיטה, מקום שלא עוברים בו סטודנטים. חלק מאליעזר זו התקשורת שלו עם הסטודנטים, זה מפרה אותו וגם אותנו. יש לזה חלק גדול בעבודה שלו וגם באושר שלו ושלנו. זה לא היה רק עניין הגינה אלא זה שהוא יהיה פחות במגע עם הסטודנטים."

עוד באותו היום, פתחה ענבר עצומה שקוראת להשאיר את אליעזר בשער 17 והפיצה אותה בקבוצות רבות של מוסד הלימוד. העצומה זכתה להיענות אדירה ותוך פחות מארבע שעות כבר חתמו עליה מעל 1,800 סטודנטים. בתוך יומיים, כבר עברה את סף ה - 2,500 חתימות. הסטודנטיות מציינות כי החותמים כוללים סטודנטים מכל הפקולטות, גם כאלו שלא הכירו את אליעזר עד כה, ואפילו מרצים ואנשי סגל שהביעו תמיכה. "כמויות של סטודנטים ומרצים החלו לעלות לבוטקה של אליעזר לשאול מה קרה. זה תפס תאוצה תוך יום כמו אש בשדה קוצים." אומרת ענבר.

"החלטנו ללכת ברוח של אליעזר ולעשות משהו שנעים לכולם"

הסטודנטיות החליטו לא להסתפק בכך והחליטו לפנות למנהלת הביטחון. "אמרנו שיש אלפיים אנשים שתומכים באליעזר ושאנחנו מעוניינים להיפגש. התגובה הייתה שכרגע לא מעוניינים לפגוש אותנו, שהמהלך לא קשור לגינה אלא לעניינים מקצועיים."

"הבנו שיש פה עובד קבלן, בורג קטן במערכת, שאם הוא מעורר בעיה יכולים להחליף אותו. זה הדאיג אותנו." מציינת ענבר. "חשבנו כל הזמן איך אנחנו דואגים לאינטרסים שלו וגם איך מגנים עליו כעובד קבלן. חשוב לציין שמערך הביטחון במוסד נותן לעובדים שלו תנאים טובים, אבל הוא עדיין עובד של חברה חיצונית ולא ניתן לדעת מה יקרה איתו מחר."

במקביל, פתחו קבוצה בפייסבוק בשם "מחזירים את אליעזר לשער 17" וגם איוונט בו קראו לסטודנטים להגיע לשתול מחדש גינה לאליעזר במקום זו שעקר. "ארגנו את האירוע כדי לדרוש שיחזירו אותו לעמדה. זו הייתה גם מחווה בשבילו וגם מהלך הצהרתי." אומרת נוגה. ענבר מוסיפה: "החלטנו שאנחנו לא מעוניינות ללכת בדרך של הפגנה, אלא דווקא בגלל מה שאליעזר מביא, תחושה טובה ואווירה נעימה, נלך עם הרוח שלו ונעשה משהו שיהיה נעים לכולם."

הסטודנטים השיגו תרומה של צמחים ממשתלה שהסיפור נגע ללבה, ובבוקר יום שני ה - 6 ליוני הגיעו עשרות מהם כדי לשתול אותם בעמדתו הישנה של אליעזר. יחד הם עדרו, נטעו והקימו לתחייה את הגינה. באותו זמן, כבר עבר לעמדה החדשה ולא ראה את המחווה שביצעו עבורו.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• מהו המעשה הטוב שעשתה קבוצת סטודנטים למען קשיש בודד?
• הסטודנטים מתגייסים למאבק עובדי הקבלן באוניברסיטת תל-אביב
• פרויקט שיזם סטודנט שואף ליצור קהילה דרך ארוחות שישי משותפות
• רצים מכל הלב: סטודנטים השתתפו במרוץ להצלת ילדה בת 4 מזנזיבר
• מובילים למען החברה: אילו יוזמות חברתיות צומחות בקמפוסים ברחבי הארץ?

"מסר מדהים של אנושיות ואכפתיות"

ממש במהלך האירוע, נפגשו ראשי מנהל הביטחון עם אליעזר ובישרו לו כי החליטו לבוא לקראתו ולקבוע סידור חדש לשמירה. מעתה, יעמוד במשך חצי יום בשער החדש ולאחר מכן ישמור חצי יום נוסף בשער 17 בעמדתו הישנה. "בזמן שהיינו באירוע השתילה, ניגשו אליו ממנהלת הביטחון והודיעו לו שאנחנו שותלים לו גינה. אמרו לו גם שיוכל לשתול גינה נוספת בעמדה החדשה שלו וגם לשמור על זו ששתלנו עבורו. הם אמרו שהם מציעים תקופת ניסיון של מספר שבועות ואם זה לא יתאים הם ידברו מחדש." מתארת נוגה.

לדבריהן, אליעזר מאושר מההחלטה. "הוא אמר שהוא מרוצה וטוב לו הרעיון, כל עוד ימשיך לטפל בגינה ולראות סטודנטים, אז מספיק לו." אומרת ענבר. לדבריה, בשלב זה ניגשו שוב למשרד מנהל הביטחון וזכו לתגובה חיובית. "הייתה שיחה מאוד טובה. חשוב להגיש שבסופו של דבר במערך הביטחון הבינו את החשיבות של האנושיות הזו. הייתה תחושה שגם הם נדהמים וגם הלב שלהם התחמם מלראות מעשה כל כך אנושי שעושים למען אדם כל כך אנושי." נוגה מסכימה ומוסיפה: "אני חייבת לציין שבסופו של דבר הם היו בסדר גמור ופתרו את כל העניין. אליעזר מאוד מרוצה מהסידור הזה, כרגע יש הסכמה בינו לאוניברסיטה ואני מאמינה שזה גם ימשיך ככה."

"בסופו של דבר ההצעה מוציאה את כל הצדדים מרוצים. הם הבטיחו שזכויותיו יישמרו ושהם ישמרו עליו. הוא היה בשוק. הוא אדם מאוד צנוע ועניו, הוא לא הצליח להבין שכל כך הרבה סטודנטים התגייסו למענו בגלל מה שהוא מביא. הוא לא מבין שמי שהוא, הצבע שלו והשמחה שלו זה מה שאנחנו רוצים ואוהבים. אנחנו אוהבים ומעריכים אותו." הן אומרות.

השתיים מציינות שהעובדה שסטודנטים כה רבים הצטרפו אליהן ריגשה אותן. "זה התפתח לדיון על איפה אנחנו רוצים ללמוד, איך אנחנו רוצים שהמציאות תיראה? אף אחד לא ציפה ש - 2,500 סטודנטים ידרשו תשובות, גם אני לא." מסכמת ענבר. "זה מעביר מסר מדהים על אנושיות ואכפתיות. זה לא דיון על זכויות כי לא רמסו את זכויותיו, זה דיון על אנושיות, על כמה אכפת לנו שהאיש הזה יישאר איתנו ויחייך אלינו, ואנחנו נחייך אליו בחזרה."