הפיתוחים שישנו את חיינו: פרויקט הגמר של סטודנטים להנדסה

מהפסקת עישון ועד להצלת חיי אדם: אילו פרויקטים מציגים סטודנטים להנדסת תעשייה וניהול?

הסטודנט רותם שרווי פיתח מוצר שבא להתמודד עם בעיה שמטרידה לא מעט אנשים: הפסקת עישון. מדובר בקופסת סיגריות אלקטרונית, שמנטרת את מספר הפעמים בהן המשתמש פותח אותה ומאפשר לו לעקוב אחרי הצריכה שלו באמצעות אפליקציה מיוחדת, עד להפחתה או הפסקה.

על הרעיון עבד רותם יחד על גיא תורג'מן, סטודנט בשנה ב' ללימודי הנדסת מחשבים במרכז האקדמי רופין. גיא, שתחביביו כוללים בנייה של גאדג'טים באמצעות מדפסת תלת ממד שבנה באמצעו בבית, שימש כ"מוח הטכנולוגי" שמאחורי הפרויקט וסייע בתכנונים ובהדפסת כל החלקים הדרושים.

שרווי מספר שהגיע לרעיון לאחר הדרדרות במצבו הרפואי של דוד שלו, נכה צה"ל. "הוא היה מעשן 3 - 4 קופסאות ליום למשך 35 שנה בערך. הוא הגיע לבית חולים במצב ממש רע, היה בהנשמה של 100% חמצן למשך שבוע. כשביקשו מאיתנו לחפש רעיון לפרויקט, כל מה שחשבתי עליו היה רק הסיגריות."

רותם, שבעצמו מעשן כבר כ - 15 שנה, אומר שהוא שואף לנסות להפסיק בעזרת המוצר שפיתח. "אני רוצה לראות מה עובד ומה לא ורוצה לנסות הכל על עצמי, כי אני יודע שאני מעשן בעייתי, אני מכיר את כל השליליות שבדבר ובכל זאת אני מעשן. אני מחפש שיטה שתעבוד עליי כי ניסיתי לא פעם ולא פעמיים להפסיק. איך שהוא תמיד חזרתי."

בתחילת העבודה על הפרויקט, הוא מתאר שביצע "ניסוי" קטן על עצמו במשך כשלושה חודשים, בו ביצע מעקב על כל הסיגריות שעישן, מה שהוביל לדבריו לירידה מוצלחת בחמישים אחוז מהצריכה היומית שלו. "כל סיגריה שעישנתי כתבתי לעצמי מתי ואיפה, בחלקן גם מה מידת ההנאה ולמה אני מעשן. המדד הזה מאוד עוזר, הוא מעלה את הערנות. רציתי שזה יהיה גם באפליקציה." הוא אומר.

כך האפליקציה אמורה להציג תמונת מצב לפי כמות הסיגריות, זמני העישון ומיקומו. אחרי כשבועיים היא כבר תיצור סטטיסטיקה על המשתמש ותזהה את החולשות שלו. "בכל סדנת הפסקת עישון מבקשים לראות על אילו סיגריות אפשר לוותר ולהתחיל לנתח. מכאן עלה הרעיון להביא את זה אוטומטית למשתמש."

"חייבים למצוא שיטה יעילה להפסקת עישון, שמתאימה לזמננו"

רותם אומר שלדעתו, השיטות המקובלות היום להפסקת עישון, כמו סדנאות ושימוש במדבקות, הן יעילות אך לא מספיקות כדי לתת מענה אמיתי לבעיה. "צריך לפתח שיטות שיותר מתאימות לזמננו כדי לתת פתרון יותר איכותי ויעיל, כי היום עם כל השיטות שיש בשוק בעולם, מכל חמישים האחוזים מהמעשנים שרוצים להפסיק רק ארבעה מצליחים. הסדנאות למשל משולבות עם כדורים. אני יודע שהם עוזרים אבל יש להם תופעות לוואי ולכן פחדתי לנסות אותם."

כדי לנסות להתמודד עם הבעיה, הוא שואף לשלב באפליקציה מגוון של אפשרויות. בין היתר, מתוכננות קבוצות תמיכה, דרכן יוכלו אנשים קרובים כמו משפחה וחברים לקבל את נתוני הצריכה של המשתמש, מה שידרבן אותו להמשיך. עוד אופציה מתוכננת היא קבוצות לתחרויות בין חברים, שיוכלו להציב זה לזה אתגרים לירידה בכמות בזמן קצוב. היבט נוסף שיסייע הוא תמריצים שונים שאמורים להיות כלולים באפליקציה, כמו הצגה של עובדות בריאותיות ופירוט של הפן הכלכלי, כמו כמה כסף מוציאים כל יום על העישון וכמה חוסכים מרגע שמתחילים להשתמש במוצר.

"מחקרים הראו שאתה לא יכול לפנות ללקוח ולומר לו שהוא טועה, אתה צריך לתת לו לחשוב. כמה שיחשוב על זה יותר, הנושא נכנס יותר לתודעה. מה שאני רוצה להשיג דרך המוצר הזה באמת זה להרים לאנשים את המודעות." הוא אומר.

רותם מדווח שכרגע, המוצר עובד אך עדיין דרוש פיתוח של האפליקציה כדי לכלול בה את כל האפשרויות השונות. הוא מציין שאמנם קיימים מתחרים בשוק שאינם סטודנטים, אך הוא ממשיך לעבוד בנחישות על הפרויקט, למרות העומס בעבודה ובלימודים. "בינתיים אני ממשיך לנהל את המיזם כ'פרויקט גראז", אבל כמובן שהוא לא יישאר כזה ואני הולך להמשיך לפתח אותו."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• הפכה מעובדת קפיטריה במכללה לסטודנטית מצטיינת להנדסה
• סטארט אפ של סטודנטים להנדסה מפתח רחפנים לתעשיית החקלאות
• קטן, חסכוני וירוק: האם סטודנטים להנדסת מערכות פיתחו את רכב העתיד?
• שומעים ורואים טכנולוגיה: על מה עובדים הסטודנטים להנדסת במכללת אפקה?

מצילים חיים: פרויקט הרחפנים שנולד אחרי רעש האדמה בנפאל

פרויקטי הגמר לא עוסקים רק בפתרונות פרקטיים לבעיות יומיומיות, חלקם מכוונים למענה לבעיות עולמיות כמו אסונות טבע. הסטודנטים איתן אזר וליאב ג'ודיס הציגו את מערכת "Life Scout", שמשתמשת ברחפנים ובחיישנים כדי לאתר ניצולים לכודים לאחר רעידות אדמה.

צוותי חילוץ והצלה שמגיעים למקום האסון יוכלו להשתמש ברחפן, שעליו נמצאים חיישנים שמוטלים מהאוויר אל הקרקע וכך לאתר אנשים חיים שנמצאים בין ההריסות. המידע נקלט ועובר לתוכנה שם אותות החיים מוצגים על גבי מפה לפיה ניתן לכוון את הצוותים. "זה מאפשר לחסוך זמן בחיפוש הניצולים ממספר ימים לכמה שעות בלבד. המשאבים מרוכזים למציאת אנשים חיים וכך ניתן להגדיל את הסיכוי שלהם לשרוד." מסביר איתן את פעולת המערכת.

השניים מתארים שבתחילת הדרך לפני כשנה חשבו על רעיון אחר לחלוטין, איתן שהיה אב טרי שקל לפתח מוצר לתחום התינוקות. "פתאום בחמישי אחד ב - 11 בלילה ליאב התקשר אליי ואחר שיש לו רעיון אחר. הוא דיבר עם חבר, קצין במילואים בפיקוד העורף שעובד בחברת 'אל-רום' ויחד הגיעו לנושא רעידות האדמה. אמרנו שנחשוב על זה בסוף השבוע ונראה אם יש ביקוש. לצערי הרב, פחות מיומיים אחר כך הייתה רעידת האדמה בנפאל. מבחינתנו זה היה סוג של סימן. אמרנו שהולכים על זה." אומר איתן.

ליאב מציין גם: "ביוזמות רבות אנשים מסתכלים על איך אפשר לעשות כמה שיותר כסף, אבל יש משהו מיוחד לדעתי בפרויקט שלנו, יש בו ערך מוסף של הצלת חיי אדם. היה כיף לעבוד עליו מבחינת טכנולוגיה ושיווק, אבל יש בו גם נופך מעבר."

סוללים דרך לתעשייה הצבאית וגם לשוק העולמי

הסטודנטים להנדסה מציינים שאמנם רחפנים משולבים היום בתחומים רבים בתעשייה, כמו מניעת תאונות דרכים ואפילו מציאת חנייה, אך אומרים שאיתרו צורך בענף הביטחון לטכנולוגיות כאלה. "בזכות מידע שקיבלנו מפיקוד העורף, אנחנו יודעים שאין הרבה מערכות טכנולוגיות לחילוץ לכודים. היום עובדים בשיטות קצת מיושנות." אומר ליאב.

איתן מוסיף כי "עיקר הטכנולוגיה בעולם ההצלה היום מתבססת על צילום וידאו או תרמי מרחפן. הבנו שאפשר להשתמש בו כדי להגיע לנקודות שקשה לאדם להגיע אליהן בזמן אירוע רב נפגעים. דרך השימוש בחיישנים, אפשר לקבל תמונה אמיתית של מה שקורה בשטח בפועל."

לדבריהם, הטכנולוגיה מיועדת בעיקר לשימוש של צוותי הצלה, אבל לא רק. "מנעד הלקוחות יכול להיות מאוד גדול כי כל אחד יכול להתאים את הטכנולוגיה לצרכים שלו. בארץ גורמים צבאיים ומשטרת ישראל כבר משתמשים ברחפנים. הם שימושיים גם למשל לחברות ביטוח, שמפעילות חברות חילוץ אזרחיות." מסביר ליאב.

הם מתארים שהם מתכננים לפתח הלאה את המוצר במטרה לשלב אותו בתעשייה הישראלית וכך לחדור גם הלאה, לשוק בחו"ל. "בשנים האחרונות ראינו שכשיש אירוע כמו רעידת אדמה, פיקוד העורף הישראלי שולח את אחת המשלחות הגדולות ביותר. לישראל יש שם של מדינה מקצועית וחלוצית בתחום. אנחנו מבינים שדרך התמקצעות בענף הזה נוכל לסלול את הדרך גם לשוק העולמי."

נכון להיום, הפרויקט נמצא בשלב האבטיפוס. המערכת פעילה ומוכיחה את עצמה בקנה מידה קטן יותר, של כמה עשרות חיישנים לעומת כמה מאות שהיא צפויה לכלול בסופו של דבר. השניים מאמינים שבעוד כחצי שנה יגיעו לאבטיפוס מלא. עד אז, הם יוצרים קשרים עם גורמים בצה"ל ובתעשייה, שהביעו עניין רב בפרויקט. "העובדה שהצגנו בתור סטודנטים פתחה לנו דלתות, הרצון היה לתרום ולעזור לנו. אמרו לנו שכשהפרויקט יתקדם לכיוון הנכון, יש מקום לשיתוף פעולה."