זוכרים את הסיפור של סבא וסבתא: סטודנטים למען גיבורי המלחמה

צעירים יוצאי בריה"מ מביאים צד אחר של סיפורי הגבורה היהודיים במלחמת העולם

במלחמת העולם השנייה לחמו יותר מחצי מיליון יהודים בשורות הצבא האדום, במאבק נגד הנאצים. לא מעט מהם איבדו חברים ובני משפחה. לאורך השנים, רבים מהם עלו לארץ, אך עד כמה אנחנו באמת מכירים את הסיפור שלהם? אנו רואים את הקשישים האלה בחיי היום יום, בתור בסופר וברחוב, אך לא שומעים על הגבורה שלהם.

בדיוק לשם כך מתגייס כעת דור הנכדים שלהם, צעירים וסטודנטים, כדי להביא את הסיפורים האלה לידיעת הציבור הישראלי. יוזמת הצעירים "הבריגדה התרבותית" נוסדה השנה על ידי מספר צעירים וצעירות יוצאי ברית המועצות שגדלו בארץ.

לקראת יום השואה ויום הניצחון על הצבא הנאצי (ב - 9 במאי), חברי התכנית יצאו בפרויקט "מבצע וטרן", ששואף לפרסם את סיפורי הגבורה של הלוחמים היהודים בזמן המלחמה. כך קראו לכל נכדי הווטרנים (או ותיקי מלחמת העולם השנייה), לשתף את הסיפור האישי של סבא או סבתא.

"אנחנו הדור האחרון שיכול להעביר את הסיפור הלאה"

עם תכנית "מבצע וטרן" משתף פעולה תא הסטודנטים יוצאי ברית המועצות, שקם בשנה האחרונה באוניברסיטה העברית בירושלים. בראש התא עומדת אינסה סוסקין, סטודנטית ללימודי מדעי המדינה ולימודי גיאוגרפיה. היא מספרת שהרעיון לפתיחת התא החל באירועי ציון ה"נובי גוד" הישראלי. יחד עם חברים מהלימודים, הקימה קבוצת פייסבוק ליוצאי בריה"מ.

"פתחנו את הקבוצה כדי שאנשים יעלו תחושות של נוסטלגיה, המטרה הייתה ליצור תחושה של חיבור, שאנשים ירגישו שהם לא לבד." היא מתארת. "יש התעוררות של חיבור התרבות של יוצאי חבר העמים לישראליות. אנחנו לא סתם רוסים, אנחנו ישראלים ממוצא רוסי, וחלק מהעניין הזה הוא שאנחנו מעלים את הדברים שקשורים למשפחה ולמה שאנחנו מכירים מהבית."

במפגש הראשון של התא, שהתקיים לפני כחודש, חשבו החברים שאך מתבקש שיחלו את הפעילות עם ציון סיפורי הווטרנים, הם הסבים והסבתות שלהם. "שאלנו איך אנחנו יכולים קודם כל לתת כבוד לווטרנים. חשבנו גם איך אנחנו מחברים את שאר הצבעים בחברה הישראלית לצבע שלנו, איך מציגים סיפור שאנשים לא מכירים באופן שיוכלו להתחבר אליו למרות שהם לא חלק ממנו."

אינסה אומרת שאחד הדברים החשובים לקידום המטרות האלה היא השמעת הסיפורים בפני רבים. "אנחנו רוצים להתמקד בסיפור שקצת הושתק בישראל, שקצת פחות מדברים עליו, שהוא העניין של הווטרנים. אלו לא ניצולי מחנות וגטאות בדרך כלל, אלא אנשים שלחמו בצבא האדום, יהודים שחוו את המלחמה אולי לא בעיניים של מחנות או גטאות, אבל חוו אותה באופן קשה, מנקודה אחרת."

אולם לדבריה, חשיפת הסיפורים לא תמיד קלה. "הרבה חבר'ה צעירים מאוד רוצים להתחבר לישראליות, אבל מפחדים לשלוף סיפור על סבא שהיה בצבא האדום, כי זה מרגיש לא ישראלי או לא יהודי מספיק. השנה יש איזו שהיא התעוררות תרבותית, אנחנו מבינים שנשארו כל כך מעט וטרנים, אנחנו הדור האחרון שיכול לשמוע את הסיפור הזה ממקור ראשון ולהעביר אותו הלאה."

"פן אחר לסיפור היהודי במלחמה"

אינסה ממשיכה ומשתפת בסיפור האישי של משפחתה, ומתארת כיצד סבתה מצד אביה עברה את המלחמה כילדה. "היא הייתה בת תשע כשהמלחמה החלה. כמעט באופן מידי אבא שלה גויס לצבא האדום ונשלח ללחימה, והיא נשארה לבד עם אימא שלה. החוויה שהיא זוכרת היא של רעב מאוד קשה. כשהגרמנים הגיעו וניסו להכניע את לנינגרד, הם הטילו מצור על העיר במקביל להפצצות ארטילריה באופן כמעט יום יומי."

"אימא שלה הייתה בהיריון כשהמלחמה החלה, אחותה הקטנה נולדה ונפטרה אחרי שבוע מרעב. יחד היא ואמה שרדו, אך אבא שלה לא חזר מהמלחמה. הן קיבלו מכתב מהרשויות שבישר להן שהוא נהרג בחזית, ב - "פרונט", פנים מול פנים מול הנאצים."

היום סבתה של אינסה מתגוררת בארץ. היא אומרת שסיפור המשפחה מוכר בעיקר בין מכרים מהאוכלוסייה הרוסית "בקרב אוכלוסיית יוצאי חבר העמים יש מושג מוכר של ניצול בלוקדה, או מצור. ברגע שאדם מציג עצמו כניצול מצור, כולם יודעים מה המשמעות של זה." עם זאת, זה לא תמיד המצב בציבור הכללי.

אינסה אומרת שלדעתה, הסיבה לכך קשורה לפער בין העלייה הרוסית לציבור הישראלי. "כשהוקמה המדינה, עלו המון פליטי שואה ובשנים הראשונות פחדו לספר. לקח הרבה זמן עד שהדברים התחילו לצוף ונכנסו לתודעה הלאומית. באופן דומה, אני חושבת שזה קורה גם לעלייה הרוסית. העלייה הגדולה התחילה בשנות התשעים, כבר יש סיפור לאומי, כולם יודעים מה זו שואה. הסיפור של העלייה הזו הוא שרובם לא עברו מחנות, הם היו לוחמים בצבא האדום ולחלק מהאנשים זה אולי נשמע מוזר."

"יש פה איזה שהוא הספק קצת שונה, שבאמת צריך לדבר עליו. הקשישים שעלו בשנות התשעים הם כבר אוכלוסייה מבוגרת, לא צעירים שיכולים לעמוד ולצעוק ברחובות. היום יש תודעה מאוד גדולה בקרב הצאצאים של הווטרנים, אנחנו רוצים להשמיע את הסיפור הזה כדי שאנשים יבינו שיש עוד סיפור לפן היהודי במלחמה."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• "שורדים, לא ניצולים": תא אלפ"ה בבן גוריון למען שורדי שואה
• היוזמה שמחברת בין סטודנטים לניצולי השואה דרך המטבח
• בתכנית "כאן גרים" זוכים למלגה על מגורים עם אזרח ותיק
• סטודנטים נרתמו כדי לסייע לקשיש בודד שביתו נהרס

ממשיכים את השרשרת

כאמור, מקיימים חברי התא ויוזמת "הבריגדה התרבותית כמה אירועים לכבוד הווטרנים. היום ומחר (4 ו - 5 במאי) הם לוקחים חלק באירועי יום השואה של ארגון "זיכרון בסלון". כך יגיעו עשרות וטרנים כדי להיפגש עם צעירים ברחבי הארץ ויספרו את הסיפור שלהם שיתורגם לעברית.

במקביל, הם פועלים להעלות את הסיפורים האלה גם ברשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק. "מבצע וטרן" יצאו בשבועות האחרונים בפרויקט מיוחד לו שנקרא "אתגר הבריגדה". הם קראו לנכדי הווטרנים ליצור קשר עם סבא או סבתא ולשתף את תמונותיהם ואת החוויות שלהם מזמן המלחמה, ובמקביל לתייג חמישה חברים נוספים כדי להמשיך את השרשרת.

עשרות צעירים נרתמו לקריאה ופרסמו באינטרנט את הסיפור של סבם או סבתם. כך הם מספרים על גברים ונשים שהתגייסו ללחימה בגיל צעיר, השתתפו בקרבות הקשים ואפילו נפלו בשבי. חלק מהגולשים ציינו גם שגילו לראשונה פרטים על ההיסטוריה המשפחתית שלא היו מודעים אליהם קודם לכן.

בקבוצה מציינים כי הם נרגשים מאוד לראות את ההיענות הגדולה של גולשים לאתגר. גם אינסה מתארת שהיא מופתעת לטובה. "כשאני נכנסת לפייסבוק וכשהפיד שלי מלא פתאום בסיפורים, אני מרגישה שאני לא לבד. זה לא רק הסיפור של המשפחה שלי, אותו אני מכירה, פתאום אני יכולה להכיר עוד סיפורים ומבחינתי זה מדהים."

בשבוע הבא יציינו יחד עם משתתפי "הבריגדה התרבותית" גם את יום הניצחון שחל ב - 9 במאי. בין היתר יגיעו לבית אבות בו יעלו הווטרנים טקס בו הם יחשפו סיפורים וישוחחו על חוויותיהם מהמלחמה.

באותו היום יקימו חברי התא גם דוכן הסברה באוניברסיטה, בו יציגו תמונות וחפצים, כמו גם את המדליות שניתנו ללוחמים שביצעו מעשי גבורה ופעולות נועזות והצילו חיים. הם מציינים שהמדליות הן סמל מוכר בצעדות יום הניצחון, אך ישראלים רבים מסתקרנים לגביהן ושואלים עליהן.

בנוסף, יגיעו גם לאחת מצעדות יום הניצחון שיתקיימו ברחבי הארץ. "וטרנים מגיעים עם עיטורי הכבוד שלהם וצועדים, מבחינתם כך הם גם מציינים פן של זיכרון וגם חוגגים את הגבורה, את זה שאנחנו חיים. אני חושבת שיש עוד פן משמעותי, לא רק שניצחנו, אנחנו גם בארץ, בישראל."