ביתו של הקשיש נהרס, הסטודנטים נרתמו לעזור לו

"שרשרת אנושית של מעשים טובים": המחווה המרגשת של סטודנטים למען קשיש בודד

לאורך שגרת היום יום שלנו אנחנו נתקלים בסיפורים רבים על אנשים שזקוקים לעזרה. קבוצת סטודנטים החליטה לא להישאר אדישים והתגייסה לסייע בשטח. לאחר שנתקלו ברשת בסיפורו של קשיש בודד שמתגורר בבית הרוס, החליטו להירתם לעזרתו ונסעו במיוחד כדי לחדש את המקום עבורו. בדרך הם גם הוכיחו שכל אחד מאיתנו יכול לעשות משהו טוב, צריך רק לקום ולפעול.

כוחו של שיתוף אחד

הכל החל כששיר פיטוסי, סטודנטית בשנתה הראשונה ללימודי משפטים במכללה למינהל, נתקלה בפוסט בפייסבוק שתיאר את סיפורו של אדם מבוגר המתגורר בעיר אשקלון, שחי בבדידות ובתנאים קשים. את הפוסט המקורי העלתה שכנתו של האיש, עמה חולקת שיר מספר חברים משותפים. "לקשיש אין בני משפחה באזור והוא מתגורר לבדו," היא מתארת. "לצערי, המדינה שלנו לא מעניקה תמיכה מספקת לזקנים, לכן לא היה לו כסף לממן את תחזוקת הבית. במקום הייתה רטיבות גדולה בגלל החורף, שגם הביאה למצב שלא היה לו חשמל, הוא ישב כל היום בחושך. הבגדים שלו היו רטובים והעלו עובש, דליים אספו מים שנטפו מהתקרה. ממה ששמעתי, הוא היה הרבה מאוד זמן במצב הזה."

המקרה נגע לליבה של שיר, היא החליטה להעביר אותו הלאה ושיתפה אותו בקבוצת הפייסבוק של לימודי המשפטים. את התהליך המרגש שהצית השיתוף שלה היא לא יכלה לשער מראש. "אנחנו בתקופת מבחנים, אז העליתי פוסט לקבוצה כדי שמי שמגיע למכללה יאסוף מזון יבש. פתאום החלו להגיע אליי המון הודעות. אנשים פנו אליי, סיפרתי שאני מתכוונת ללכת לאשקלון לסייע לו, והם רצו להצטרף. הם ריגשו אותי נורא. התכוונתי ללכת לעזור לבדי, ממש לא ציפיתי שזה יגיע רחוק יותר."

אך הירתמות הסטודנטים לא עצרה שם. אל השיתוף של שיר נחשפו חברי אגודת הסטודנטים של המכללה, שהחליטו להתגייס גם הם. "אנחנו מנהלים את כל קבוצות הפייסבוק של המכללה, בדרך כלל אנחנו מעלים תכנים לימודיים או שירותי אגודה, אבל הפוסט של שיר תפס לנו את העין," אומר ליאור טואיל, סגן יושב ראש האגודה. ליאור וגילי צמח, דובר האגודה, החליטו לנסוע יחד לאשקלון כדי ללמוד עוד על המקרה. הם אף ערכו עבור הקשיש קניות, אך כשהגיעו גילו שהוא לא נמצא כרגע בביתו, אלא שוהה ברמת גן, כנראה אצל קרובי משפחה.

מעבירים את רוח ההתנדבות הלאה

כשנכנסו אל הבית הקטן, נחשפו למצב העגום של המקום. "הוא גר שם שנים, הכל היה בלגן אחד גדול, הקירות היו מעופשים וחולדות שרצו בכל פינה. שמעתי בחצי אוזן שהילדים שלו מכחישים קשר אליו. אני יודע שהוא מבוגר ואולי לא יכול לדאוג לעצמו. הוא אגר המון חפצים ולא היה מי שיסייע לו לנקות ולערוך קניות." באותו יום גם נפגשו עם שתי הנשים שאחראיות על תחילת הפצת הסיפור. "פגשנו שתי בנות בגילנו מאשקלון, ששמעו על הסיפור הזה לפני כשבועיים והתחילו להפיץ אותו ברשת. ראינו שהן עשו עבודה מדהימה וכבר השיגו לו תרומות כמו קרמיקה ומטבח חדש," מתאר ליאור.

בתגובה, החליטו הוא וגילי לגייס עוד סטודנטים ולהירתם לסייע בשטח לתהליך שיפוץ ביתו של הקשיש. "באנו לתת בעיקר עוד כוח עבודה," הוא אומר. "החלטנו לחזור שוב עם צוות יותר גדול ולעזור ליוזמה להתקדם עוד שלב." לאחר מספר ימים, הגיעה קבוצה של כעשרה סטודנטים מהמכללה שנסעה עד לאשקלון כדי לעזור לחדש את המקום. "פרסמנו את זה הלאה והגיעה קבוצה לא קטנה של סטודנטים, ממש לא היה מקום בבית לכולם. ביומיים האחרונים אספנו ציוד, המון סטודנטים הביאו נעליים, שמיכות, מעילים ומזון יבש."

יחד, הם צבעו מחדש את קירות הבית, תיקנו את הרצפה, ניקו את השטח שמחוץ למבנה בו הצטברה פסולת רבה ואף הזמינו מנוף לפינוי חורבות בטון במקום. בינתיים המשיכו לגייס בהתנדבות רהיטים כמו ספה ומיטה ולדאוג להובלות לכל החפצים וחומרי הבניין. בין הסטודנטים שהצטרפו לעבודות הייתה כמובן גם שיר. "האמת היא שממש הופתעתי מהסטודנטים במכללה, לא ציפיתי שכולם ירתמו," היא מספרת.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• הסטודנטים שפועלים למען החברה והסביבה ברחבי ירושלים
• כיצד הצליחו סטודנטים לקדם עסקים קטנים של עולים חדשים?
• מחמם את הלב: הסטודנטית שמחלקת מרק לחיילים בחורף הקר
• סטודנטים למשפטים מתנדבים להנגשת זכויות לאוכלוסיות מוחלשות
• סטודנטים, מה דעתכם לחלוק דירה עם קשיש וגם לקבל על זה מלגה?

"הבנתי כמה מה שאני עושה יכול לשנות חיים של אדם"

לדברי הסטודנטים, העבודות בבית ממשיכות גם בימים אלה וצפויות להסתיים בשבועיים הקרובים. הם מספרים שהקשיש עצמו, שכאמור נמצא כעת במרכז, עדיין לא יודע כי ביתו משופץ והם מדווחים שטרם נפגשו או שוחחו עמו. "ניסיתי לשאול שאלות וקיבלתי תשובות עמומות. אני דווקא הייתי שמח מאוד לדבר איתו ולהכיר אותו. נורא כיף לדעת למי אתה עוזר." אומר ליאור.

בזמן העבודות בבית, שוחח עם השכנים בשכונה וניסה ללמוד מהם עוד על האדם שלו נרתמו לעזור. לדבריו, תגובתו של אחד מהם השאירה בו חותם מיוחד. "השכן אמר לי 'אני מכיר את האדם, לא הייתי נותן לו יותר משנה לחיות במצב הזה. עכשיו, כשיחזור, אני נותן לו בקלות עוד עשרים שנה לחיות. זה ממש יבריא אותו'. ברגע הזה הבנתי כמה מה שאני עושה חשוב, כמה זה יכול לשנות חיים של אדם ולתת לו מוטיבציה לחיים."

"לא לכולם קל כרגע בלימודים אבל חשוב מאוד להתנדב גם עכשיו ולהעביר הלאה כמה חשוב לפתוח את הלב ולתת לאחרים. מדהים איך נהייתה כזו שרשרת אנושית של מעשים טובים שנרתמה לעזור במקרה הזה," הוא מסכם.