זכויות משפטיות לכולם: סטודנטים למשפטים מתנדבים ועושים שינוי

מודעים לזכויות ולמה שמגיע להם: סטודנטים למשפטים יוצאים מהקמפוס ועוזרים לקהילה

עולם המשפט יכול להיות מבלבל ומאיים למי שאינו מבין בו. אנחנו נתקלים בלא מעט מצבים בחיים בהם היינו עושים הכל כדי להבין קצת יותר בחוק, או כדי לזכות לעזרה משפטית מתאימה בשעת צרה או בעיה. קבוצת סטודנטים ירושלמים למשפטים החליטה לקחת את העניינים לידיים וקרוב לעשרים שנה מפעילה באוניברסיטה העברית את "מרכז ברירה" לעזרה משפטית. בין ההרצאות, הדינים, המבחנים והקליניקות, הם גם מוצאים זמן לצאת אל הקהילה, להיפגש עם אוכלוסיות מוחלשות ולתת להן כלים משפטיים כדי לממש את זכויותיהן כחוק.

בדרך לשינוי חברתי

מרכז ברירה הוקם ב - 1998 באוניברסיטה העברית בירושלים, בין היתר על ידי חברת הכנסת לשעבר עדי קול (מפלגת יש עתיד) בעת שהייתה סטודנטית ללימודי משפטים. המרכז מתמקד בהענקה של סיוע משפטי בחינם לנזקקים, כאשר כל המתנדבים ואף המנהלים של הפרויקט הם סטודנטים. "המטרה היא התנדבות טהורה," מסביר שמואל הורביץ, כיום מנכ"ל הקבוצה ובעצמו סטודנט שנה ג' למשפטים בעברית. "אין נקודות זכות או מלגות. המטרה שלנו היא ליצור שינוי חברתי בקהילה שלנו. אנחנו פועלים כרגע רק בירושלים, כאשר המטרה היא שכל אחד יפעל ויעשה בקהילה שלו."

כיום פועלים במרכז למעלה מ - 150 סטודנטים. במסגרת הפעילות, הם משתלבים בבתי המשפט, למשל בבית משפט השלום או בהוצאה לפועל, ומספקים עזרה משפטית. הם עוזרים למלא טפסים, עונים על שאלות ובעיקר מסייעים לציבור להבין טוב יותר את זכויותיו בזמן ההליך המשפטי. חשוב לציין שבמהלך ההתנדבות הסטודנטים אינם ממלאים תפקיד של עורכי דין, אלא מספקים עזרה נוספת במסגרת סמכותם.

"הקליניקות נותנות מענה רב תחומי, והן יכולות לקחת עד מספר מסוים של קייסים," ממשיך הורביץ ומסביר את ההבדל בין פעילות המרכז לבין הקליניקות שמבצעים סטודנטים למשפטים במהלך הלימודים. "אנחנו נותנים מענה ברמה ראשונית במקרים נוספים, שלקליניקות אין יכולת לסייע בהן, החל מהדברים הפשוטים ביותר. אם יש מקרים קשים יותר מפנים כמובן לעורך דין."

אחת התכניות בהן פועלים הסטודנטים המתנדבים הוא פרויקט "הדרכה קהילתית" שנוסד בשנת 2011, בו הם נותנים הרצאות לאוכלוסיות מוחלשות שעוסקות בזכויות המשפטיות שלהן. ההרצאות מתקיימות בדרך כלל במתנ"סים ובמרכזים קהילתיים, בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת ובמהלכן נותנים הסטודנטים כלים משפטיים שמתאימים במיוחד לגיל השלישי. המפגשים מתקיימים בתדירות משתנה, החל מפעמיים בחודש ועד לאחת לכמה חודשים, בהתאם לביקוש.

"לא ידעתי שמגיע לי"

אורי טל, סטודנט בשנה השלישית למשפטים באוניברסיטה העברית, מתחיל השנה בתפקיד רכז הפרויקט. הוא מספר שהחל את דרכו במרכז בפרויקט אחר, להגשת עזרה משפטית לילדים נפגעי עברות פליליות ולבני משפחותיהם. נערים ונערות נפגעי עבירה צריכים להתמודד עם ההליך המשפטי המסובך ומשפחותיהם צריכות להתמודד עם בירוקרטיה רבה. הסטודנטים בתכנית מסבירים לקטינים את מצב התיק שלהם, מיידעים אותם על זכויותיהם ועוזרים להם ליצור קשר עם הרשויות.

"עבדתי על תיק קשה של אונס ורציתי להמשיך בו, אבל במקביל ראיתי שיצא קול קורא לתפקיד ריכוז וניהול של פרויקט ההדרכה הקהילתית. הציעו לי את התפקיד, וזה נראה לי משהו טוב לעשות. כשהאחראית מהמועצה לשלום הילד אמרה שאוכל להמשיך לעבוד על התיק הזה וגם להיות רכז, כבר לא הייתה התלבטות. זה נתן לי להרוויח את שני הדברים." אומר אורי. "שני הפרויקטים מאוד שונים זה מזה, ושניהם מאוד חשובים, להדרכה יש חשיבות עליונה מבחינתי. למתנ"סים מגיעות בדרך כלל אוכלוסיות מוחלשות, שלא תמיד מודעות לזכויות שלהן ולדרכי המימוש שלהן."

אורי ויתר הסטודנטים בתכנית נמצאים בקשר עם מחלקת הרווחה בירושלים ועם תכנית "קהילה תומכת", שמעניקה סיוע וליווי אישי לקשישים בעיר. לדבריו, מבית ההרצאות לאוכלוסיות המבוגרות עוסקות בנושאים כמו דיני משפחה וירושות, שחשובים במיוחד בגילאים אלה. הם מדריכים את הקשישים בתחומים כמו כתיבת צוואה, וגם מסבירים להם על הנחות והטבות שמגיעות להם כחוק כאזרחים ותיקים.

כאמור, עיקר הפעילות של הפרויקט הוא במתן ההרצאות לאזרחים בגיל השלישי, גם משום שיש להם פנאי להגיע למרכזים הקהילתיים במהלך היום, אך בעיקר מפני שמדובר באוכלוסייה לא חזקה שחשוב לסייע לה. "אנשים בגיל השלישי לרוב לא מודעים לזכויות שלהם ולמה שמגיע להם. לרוב אחרי המפגשים אנשים באים ואומרים 'מה באמת? לא ידעתי שמגיע לי.' זה לא עושה אותם עשירים, אבל בהחלט תורם להם לאיכות החיים." אומר אורי.

אורי מספר שבמקביל, הפרויקט ממשיך לקבל בקשות להרצאות גם לכלל האוכלוסייה, כולל בני נוער, ומבצע הדרכות מעורבות לכל קשת הגילאים. בהרצאות אלה, הם עוסקים במגוון של נושאים משפטיים, שלא פעם קיים בלבול רב לגביהם. כך למשל, הם מסבירים על השלבים השונים של תביעות קטנות, בהן אין ייצוג של עורכי דין. בנוסף, הם דנים בסוגיות כמו פתיחת תיק בהוצאה לפועל ואפילו מבצעים הדרכה לגבי פגיעה מינית דרך ווטסאפ או רשתות חברתיות אחרות וכיצד להימנע ממנה.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• סטודנטים למשפטים נגד החלטת איילת שקד: לעצור את הארכת ההתמחות
• הסטודנטים כוססים ציפורניים: שבוע ההתמחות ללימודי המשפטים
• הסטודנטים הירושלמים שרוצים להביא את הדיור החברתי - לכולם
• למען הקהילה: סטודנטים מובילים יזמות חברתית בקמפוסים

הזמן קצר, המלאכה מרובה - וגם הסיפוק

לידור אלפנדרי, סטודנט ללימודי משפטים ולתואר שני במנהל עסקים, מתחיל בימים אלה את שנתו השנייה בפרויקט. הוא מספר שהתכנית נמצאת בצמיחה מתמדת ושהשנה נצפתה עלייה במספר הסטודנטים המתנדבים.

"הגעתי דרך פרסומים של הפקולטה למשפטים. הפרויקט עניין אותי ונראה כמו התנדבות אפשרית עבורי, בתור מישהו נשוי ואב לשני ילדים." הוא משתף בגורמים שהביאו אותו להתנדבות. "בעיני ההגדרה הנכונה ביותר להתנדבות היא - 'מינימום זמן, מקסימום תועלת'. התחלתי בשנה שעברה והחלטתי להמשיך גם השנה."

בדומה לאורי, גם לידור מציין את התרומה הרבה של התכנית לאוכלוסיות המוחלשות ומעיד מניסיונו על התגובות החיוביות שזכה להם לאחר ההרצאות. "מהמבטים בעיניים ומהשאלות שאנחנו מקבלים אחר כך, רואים כמה הפרויקט תורם. מעבר לעזרה הפרקטית שאנחנו נותנים להם, הסיפוק שלנו הוא ברמה מאוד גבוהה, רואים היטב כמה זה עוזר. ישנם אנשים שכלל לא נמצאים בכיוון של להיות מודעים לכך שהדברים הללו מגיעים להם. אנחנו משתדלים לתת להם את כל הכלים הנדרשים להם."

בימים אלה מבצעים הסטודנטים את ההכנות האחרונות לקראת פתיחת סבב ההרצאות של שנת הלימודים הנוכחית. בתחילת חודש ינואר, לידור והמתנדבים האחרים יגיעו למתנ"סים ברחבי ירושלים וימשיכו להעניק את הסיוע החשוב. בינתיים הם ממשיכים להיאבק על הצדק, בלימודים וגם מחוץ להם.