דוח חדש מציג: למה נשים הן מיעוט בסגל באוניברסיטאות ובמכללות?

שוברות את 'תקרת הזכוכית': על קידום נשים בסגל האקדמי

דו"ח שהוגש בתחילת החודש (יולי 2015) על ידי הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה מראה שרק כ - 30 אחוזים מהסגל האקדמי באוניברסיטאות ו - 40 אחוזים במכללות הן נשים. הדו"ח גילה שלמרות שיותר מ -50 אחוזים מהסטודנטים לתואר ראשון ושני הן נשים, שיעורן יורד ככל שהן מתקדמות בדרגה באקדמיה. האחוז הנמוך ביותר של נשים בסגל הוא במקצועות המדעים המדויקים כמו מדעי המחשב, מתמטיקה ומדעי הטבע, רק 10 אחוזים. במקצועות ההנדסה נשים מהוות פחות מ - 14 אחוזים מהסגל בלבד.

מה מביא למצב שבו נשים הן מיעוט בסגל האקדמי? מדוע נשים מעטות כל כך בוחרות להמשיך למחקר? ומה אפשר לעשות על מנת לתקן את המצב כיום ולעודד נשים לפנות לתפקידי סגל במכללות ובאוניברסיטאות? שוחחנו עם כמה חוקרות ונשות סגל למקצועות המדעיים על מצבן של הנשים באקדמיה. ראינו שהמצב ממש לא אבוד ונחשפנו לפעילות משמעותית של נשים במוסדות שבאות לקדם את מעמדן.

לא שואפות למחקר, מוותרות על פוסט דוקטורט

פרופסור בת שבע כרם היא חוקרת ומרצה במחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית. היא השתתפה בגילויים מדעיים משמעותיים ופורצי דרך, כמו למשל גילוי גן שקשור למחלת הסיסטיק פיברוזיס. בנוסף, היא גם יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מגדר. במסגרת תפקידה, היא פועלת במגוון דרכים כדי לקדם נשים במדע. לדבריה, הנתונים שעולים מהדוח מציגים תמונה עגומה שאין ייצוג מספק של נשים בסגל האקדמי והם מצביעים על הצורך לעשות מאמץ לגיוס נשים מצטיינות.

במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית, בו היא פועלת, נשים מהוות 18% מכלל החוקרים. היא מציינת שלצערה, רוב הסטודנטיות שלה כיום לא שואפות להוראה ולמחקר באקדמיה. היא מתארת כמה סיבות שמרתיעות נשים מלפנות לאפיקים האלה, בעיקר בענפי המדע. "הסיבות מגוונות וחלקן קשורות ברתיעה של ילדות, נערות וסטודנטיות ללמוד מדעים, בעיקר מדעים מדויקים כמו פיסיקה, כימיה, מדעי המחשב והנדסה." טוענת כרם. " במדעים הניסויים המסלול כולל השתלמות של מספר שנים בחו"ל. נשים רבות אינן יכולות לצאת לזמן ארוך כל כך בשל פגיעה בקריירה של בן הזוג."

במהלך הפעילות שלה בקידום נשים בתחומי המדע, היא אחראית על יצירה של מסד נתונים של כוח האדם באוניברסיטה ועל ההתפלגות המגדרית, ועל זיהוי של יחידות שבהן אחוז החוקרות הוא נמוך מאוד. כחלק מהניסיונות שלה לקדם את החוקרות, היא מעודדת דוקטורנטיות לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, כדי לפתוח דלת לקבלת משרה אקדמית בארץ, בין היתר דרך מלגת פוסט דוק לנשים שהפעילו במוסד. כרם גם נפגשת כל שנה עם דוקטורנטיות בשלב ב' כדי לעודד אותן לצאת להשתלמויות בחו"ל.

חלק חשוב מהפעילות הוא יצירה של סביבה תומכת משפחה באוניברסיטה. במסגרת זו פועלים כדי להקל על דוקטורנטיות מטעמים כמו לידה, טיפולי פוריות, שמירת הריון, אומנה או אימוץ. בעברית גם בנו תכניות מיוחדות, למשל השלמה של לימודים לסטודנטיות ללימודי רפואה שנעדרות במהלך השנים הקליניות בגלל יציאה לחופשת לידה.

מוצאות דרכים לעשות שינוי

פרופסור חרמונה שורק, חוקרת נוירו ביולוגיה מולקולרית במרכז למחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית, מציינת שלדעתה, כמות הנשים הנמוכה בסגל במקצועות המדעיים נובעת בעיקר מסיבות חברתיות, מחינוך ומגישה כללית כלפי הנושא. פרופסור שורק, שהיא גם האישה הראשונה ששימשה בתור דיקנית של הפקולטה למדעים בעברית, מציינת שלדעתה, שינוי של המצב טמון גם בחינוך של הגברים באקדמיה ובחברה בנושא קידום הנשים. היא גם טוענת שאם נגדיל את מספר החברות באקדמיה ונעניק יותר פרסים לחוקרות מצטיינות, נוכל גם לעודד יותר נשים לפנות לתפקידי סגל. בניגוד לפרופ' כרם, פרופ' שורק דווקא בהחלט רואה סטודנטיות שלה ששואפות לפנות למחקר.

גם ד"ר אידה קוקליאנסקי, חוקרת סטטיסטיקה והסתברות ומרצה במרכז האקדמי רופין, מציגה תמונה אופטימית בנוגע למצבן של נשים בסגל. ד"ר קוקליאנסקי מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול בבית הספר להנדסה של המרכז, והיא מציינת כי במחלקה זו, לא רק שראש המחלקה היא אישה, גם הרוב המכריע של הסגל הקבוע הן נשים. גם בראש הפירמידה, נשיאת המכללה היא אישה.

היא מתארת כי סטודנטיות להנדסה בדרך כלל לא שואפות להמשיך לתפקידי סגל באקדמיה, משום שהן מעוניינות יותר בעשייה המעשית ובעבודה בהייטק, שאותה אפשר לבצע כבר בסיום התואר הראשון. "כדי לעסוק בהוראה באקדמיה יש לסיים את התואר השני, את הדוקטורט ואת לימודי הפוסט דוקטורט. מדובר בשנות לימוד רבות עם השקעה משמעותית ביותר."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• השיעור: סטטיסטיקה, הכיתה: מלאה - ראיון עם ד"ר אידה קוקליאנסקי
• אימהות באקדמיה: איך משלבים בין אימהות ללימודים?
• נשים במדע: ראיון עם דוקטור מיטל גל תנעמי

טיפול יסודי כבר מתקופת התיכון

"הבעיה, לדעתי, מתחילה עוד בלימודים התיכוניים." היא ממשיכה. "אחוז הבנות הניגשות לבגרויות במקצועות המדעיים, בפיסיקה למשל, נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז הבנים." מלבד זאת, היא מציינת כי קיימת כמובן הציפייה מצד החברה והסביבה הקרובה מן הנשים להקים משפחה. "כל זה מעכב את ההתקדמות בצורה משמעותית. רק אם קיימת תמיכה רצינית מצד המשפחה, גם בצד החומרי וגם בצד הטכני, מסלול זה אפשרי."

ומה מציעה ד"ר קוקליאנסקי כדי לעודד את הנשים הצעירות לפנות למחקר מדעי? "צריך להתחיל עם 'טיפול שורש' כדי להגדיל את מספר הבנות שבוחרות במקצועות המדעיים בלימודים התיכוניים, כולל הכשרת מורים שמכירים את צרכיהן הספציפיים ומאמינים ביכולותיהן" היא אומרת. "צריך להמשיך עם מתן מלגות ראויות בלימודי התארים השונים. אולי גם אפליה מתקנת לפרק זמן מוגבל תעזור."

בינתיים הגיש דני דנון, שר המדע הטכנולוגיה והחלל, הצעת חוק שאמורה להעניק תמריצים למוסדות שיגדילו את כמות הנשים בסגל האקדמי שלהם. הוא ציין שהמוסדות בארץ צריכים לבחון את ההתנהלות שלהם ולהתחיל לפעול כדי לשלב נשים במחקר. הוא גם ציין שהשנה הקרובה במשרד תוגדר בסימן נשים פורצות דרך בטכנולוגיה ובמדע. אפשר רק לקוות שהצעת החוק תעבור ונזכה לראות שיפור במצב העניינים כיום.