הסטודנטים של מגמה ירוקה: "אין מציאות שלא ניתן לשנות"

במגמת עלייה

בשנים האחרונות הפכה מגמה ירוקה, ארגון סביבתי המפעיל מאות סטודנטים מתנדבים בקמפוסים ברחבי הארץ, לחוד החנית של המאבק הסביבתי בישראל. בנוסף לפעילויות שחברי העמותה יוזמים בעצמם, הם נרתמים לקחת חלק בהפגנות ובפעולות מחאה של ארגונים אחרים העוסקים במאבקים למען איכות הסביבה.

בין המאבקים המוכרים יותר של העמותה ניתן למנות את המאבק נגד השימוש בכלובי דגים בעיר אילת, את המאבק נגד התרחבותה של הבנייה בירושלים רבתי לאזור עמק הצבאים, את הפעילות נגד היתרי בנייה בחופי תל אביב, ומאבקים חוזרים ונשנים על כל אחד מהמקומות בהם נסללים קטעי כביש של חוצה ישראל.

אולי יעניין אתכם גם:

• סטודנטים לעבודה סוציאלית עו"סים שינוי
• תואר או ניסיון? השאלות שמטרידות את כולנו
• מצטרפים לקהילות סטודנטים ומקבלים מלגה

הפעילות שיוזמים חברי הארגון לא תמיד עומדת במבחן התוצאה, אבל גם כשאחד המאבקים שלהם מסתיים במפח נפש, הם לא מרימים ידיים. מבחינתם, הצלחה אינה נמדדת רק לפי השאלה האם הצליחו או כשלו בהשגת המטרה המידית אליה כוונה פעולת המחאה, אלא היא באה לידי ביטוי גם בעצם העלאת המודעות לנושאים סביבתיים בחברה הרחבה.

כל דבר שמעלה מודעות

גלית גפן (30), סטודנטית ללימודי ארץ ישראל, מארגנת הפעילות בתא של מכללת אורנים, מסבירה שצריך לעבוד קשה כדי להשפיע: "רוב התושבים לא קוראים דוחות ולא מבינים שהחלטות שמתקבלות ברמה המדינית הרבה פעמים פוגעות באינטרסים שלנו כתושבים. משאבי הטבע שלנו הולכים לייצוא, הורסים לנו את החופים, בתי הזיקוק מתרחבים וזיהום האוויר במפרץ חיפה מביא לעלייה בתחלואה בסרטן".

אז מה הסטודנטים יכולים לעשות בקשר לכל זה? מסתבר שלא מעט: "במגמה ירוקה אנחנו עושים כל דבר שמעלה את המודעות בחברה הרחבה, בין אם זה לפתוח דוכנים, להחתים תושבים על עצומות ולהפיץ מידע ברשתות החברתיות".

השנה מובילים הפעילים בטכניון מאבק על הפחתת הזיהום הסביבתי במעונות, הסטודנטים במכמורת מתרכזים במלחמה על הצלת חופי מפרץ חיפה, הפעילים של אוניברסיטת תל אביב מובילים מאבק נגד מדיניות ייצוא הגז ואילו באוניברסיטת בן גוריון ממשיכים בקמפיינים להעלאת המודעות לצורך לסלול שבילי אופניים בעיר.

איך מוצאים זמן במקביל ללימודים? מיכאל פיין (27), מהפקולטה ללימודי חקלאות ברחובות, מודה לפעמים זה לא פשוט. "בתקופות של לחץ יש לפעמים ירידה בפעילות, אבל אנחנו מקפידים לשמור על קשר על כולם גם תוך כדי המבחנים ואפילו נפגשים ללמוד ביחד". את פעילותו בארגון התחיל פיין עוד בשנה הראשונה ללימודים, וכיום הוא המארגן הקהילתי של התא ברחובות. 

העצמה אישית ואומץ ליזום

"מעבר לעובדה שדואגים כאן לקיימות ולסביבה, הפעילות עצמה היא דרך מצוינת לחוות העצמה אישית ולקבל אומץ ליזום. במגמה ירוקה מעודדים אותנו לקחת אחריות, ולמעשה כל אחד מהתאים בעצם עובד באופן עצמאי". כמארגן הפעילות, הוא לומד איך לנהל מתנדבים ואיך להרים קמפיינים.

כשהפך למארגן קהילתי של התא, הוא ניצל את ההזדמנות כדי להעלות על סדר היום נושא שמעניין אותו כבר כמה שנים - נטיעה של יערות מאכל בישראל. בכנס שארגנו פעילי התא בפקולטה, הם הביאו את הנושא למודעותם של מרצים וחוקרים מובילים בענף החקלאות, והחתימו למעלה מ - 300 סטודנטים על עצומה הקוראת להוסיף לתכנית הלימודים קורס שיעסוק בנושא. "הרעיון הוא לא רק לחשוב איך אנחנו יכולים לעשות פחות נזק, אלא ממש לשקם את הסביבה תוך כדי דאגה לביטחון תזונתי של התושבים. אני מאמין שאנחנו יכולים לשנות מבפנים את פני החקלאות בארץ".

עם היד על הדופק

חזון המעבר לחקלאות אקולוגית אולי עוד בחיתוליו, אך בינתיים בכמה חזיתות אחרות כבר רשמו הפעילים התקדמות משמעותית. ניקול בכר (26), סטודנטית ללימודי מדעי הסביבה, שמנהלת הפעילות בקמפוס גבעת רם, זכתה להיווכח ממקור ראשון בחשיבות של פעילויות ההסברה, לאחר שבחודשים האחרונים לקחה חלק פעיל במאבק נגד הפקת פצלי השמן בעמק האלה, מאבק שהסתיים בהצלחה ומנע פגיעה משמעותית בנוף ובמי התהום.

"מה שאני אומרת לסטודנטים זה שאם רוצים, לא להסס. לא לשבת בחיבוק ידיים. רואה הרבה פעמים אנשים שמתמרמרים על המצב וחושבים, מה זה כבר יעזור. דרך מגמה ירוקה אפשר לשנות ולהיחשף לעולם של עשייה. זאת הזדמנות נהדרת. זה עולם של מתנדבים וכל אחד עושה מה שהוא יכול וזה משתלב עם הלימודים וגם אם נותנים קצת בסוף יש משהו".

וגפן מוסיפה: "כשאני מדברת עם סטודנטים זה מתחיל עם נושא של זיהום אוויר ועובר להבנה שאנחנו אחראים על עצמנו וצריכים להיות קהילה מעורבת. אם לא נדאג לאינטרסים שלנו, אף אחד לא ידאג לנו. אנשים עושים טעות כשהם הולכים לקלפי פעם בשנתיים, וחושבים שבזה סיימו את תפקידם. אנחנו צריכים להיות כל הזמן עם היד על הדופק. אין מציאות שאי אפשר לשנות".