יריד עבודה לסטודנטים בחוג ללימודי אסיה - מביאים את הפרקטי למדעי הרוח

עולים על הדרקון - שעתו היפה של החוג ללימודי מזרח אסיה

בכיוון בו זורחת השמש

בצל הקיצוצים והתחזיות השליליות לגבי עתידן של הפקולטות למדעי הרוח, מסתבר כי ישנם מספר חוגים שההרשמה אליהם דווקא בעליה. אחד הבולטים ביניהם הוא ללא ספק החוג ללימודי מזרח אסיה. בשבוע שעבר, עם פתיחת שנת הלימודים, דיווח דיקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית כי מספר הסטודנטים בחוג "עלה בצורה מטורפת".

אירה ליאן, דוקטורנטית ויועצת אקדמית של התכנית המשותפת במנהל עסקים ולימודי אסיה, מציינת כי המצב בשאר האוניברסיטאות דומה. "בנוסף לעלייה בכמות הנרשמים, אנחנו עדים גם לריבוי קשרי גומלין פוריים עם הממשל ועם מוסדות אקדמיה במדינות אסיה והמשמעות היא שיש יותר מלגות ותכניות לחילופי סטודנטים", היא מוסיפה.

מדובר בתופעה מעניינת אך ההסבר לה עשוי להיות פשוט למדי. הבחירה במדעי הרוח מייצרת פעמים רבות חשש בקרב סטודנטים, בשל ההתעלמות מהציווי החברתי ללמוד "משהו פרקטי". בניגוד לכך, נראה כי מגמות בזירה העסקית הבינלאומית מאפשרות אופטימיות יחסית לגבי הסיכוי למצוא עבודה מכניסה כבוגרי לימודי מזרח אסיה. שהרי, אם עד לא מזמן ארה"ב הייתה חלומו הרטוב של כל איש עסקים או יזם הייטק, היום התפיסה בהחלט מתחילה להשתנות. בימים בהם חברות ענק מקומיות כמו חברת חשמל, בנק הפועלים ותנובה פונות לשוק האסיאתי, אין פלא כי ההתעניינות בתרבויות המזרח סוחפת גם את האקדמיה.

בפער שבין האקדמיה לבין המציאות העסקית

"עד לא מזמן, תואר בלימודי מזרח אסיה נחשב בעיקר לתואר מעשיר ומרחיב אופקים, שאפשר ללמוד בנוסף לתואר רציני יותר במדעי החברה או במדעים המדויקים". מודה ליאן. השינוי, היא אומרת, הגיע ברגע שאנשי עסקים הבינו כי יש משהו שחוסם אותם מלהצליח בשוק האסיאתי - פערי התרבות. "חברות ישראליות הרבה פעמים מנסות להיכנס לשוק האסיאתי ללא שום ידע על ההיסטוריה, השפה, החברה והתרבות של מדינות היעד, מה שהרבה פעמים מוביל לכישלון". פערי תרבות אלה, הם תחום המומחיות של ליאן. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה היא חוקרת שיתופי פעולה בינלאומיים בין אנשי עסקים ישראלים וקוריאנים ובוחנת איך כל צד תופס את הצד השני.

"מצאתי כמה דברים מאוד מעניינים באיך שישראלים וקוריאנים תופסים אחת את השני", היא מספרת. "למשל בנושא של אירוח. בקוריאה נהוג שכאשר עושים עסקים עם מישהו מביאים מתנות, ואחרי העבודה הולכים גם לאכול עם העמיתים ולשתות באופן די קבוע. מבחינת הקוריאנים, זה חלק בלתי נפרד מהעבודה. הישראלים שעובדים בקוריאה ורגילים לחזור בערב הביתה אל המשפחה הרבה פעמים לא מצטרפים לערבי שתייה ומנמיכים בחשיבות של המנהגים האלו שנראים להם מוגזמים. מצד שני, בזמן שהישראלים תוספים את עצמם כמתקדמים ומערביים ומתגאים בהיותנו מעצמת סטארט-אפ, הקוריאנים מסתכלים עלינו מהצד של ייצור ומסחור והרבה פעמים לא מבינים איך אנחנו עושים עסקים בלי תשתית תעשייתית ומוצר סופי".

במוסדות הלימוד מרימים את הכפפה

באקדמיה זיהו את העניין המתעורר של עולם העסקים בתרבויות המזרח והזדרזו להקים מספר תכניות לימוד מיוחדות המשלבות בין לימודי אסיה לבין עסקים. באוניברסיטת חיפה, למשל, מציעים כעת תכנית לתואר ראשון במסגרת החוג ללימודי מזרח אסיה, שמקנה למשתתפים בה גם ידע בכלכלה ובניהול; במכללה למנהל פתחו תכנית לתואר ראשון במנהל עסקים המאפשרת להתמחות בניהול עסקי בינלאומי, בדגש על הכלכלה הסינית וההודית, כולל סיור לימודי לחו"ל; ובאוניברסיטה העברית מציעים השנה לראשונה מסלול דו חוגי הכולל, בנוסף לקורסים משני החוגים, גם שיעורים ייחודיים לתלמידי התכנית בלבד. התפיסה העומדת בבסיס כל תכנית הלימוד הללו היא שכדי לעשות כסף וליצור שיתופי פעולה עסקיים עם סין, יפן, הודו וקוריאה, לא מספיק להכיר את התחום העסקי אלא גם את התרבויות השונות עמן באים במגע.

את המסר הזה מבקשת ליאן להעביר למעסיקים פוטנציאליים ולא פחות חשוב - לסטודנטים. "גם הסטודנטים שכבר בוחרים בכיוון של לימודי מזרח אסיה לא תמיד מבינים כמה הבחירה שלהם חכמה" היא מספרת. היא סבורה שעל מנת שתהיה יותר מודעות בשוק העבודה, הסטודנטים עצמם צריכים להבין שיש מה לעשות עם הכלים שהם מקבלים בלימודי התואר:

"ביום שלישי שעבר ריכזתי פורום שמגיעים אליו מרצים אורחים, ובמסגרת משחק הכרות שעשיתי עם הסטודנטים שאלתי אותם למה בחרו בלימודי מזרח אסיה. תלמידים ענו שהם בחרו בלימודים מתוך עניין אישי, לכמה מהם יש קשר משפחתי לסין, אחרים אמרו שהם נחשפו להודו או סין בטיול. סטודנטית אחת צחקה על כך ש"הבנים חתיכים" מבחינתי התשובות האלה מייצגות בדיוק את הפער בין התפיסה הרווחת של לימודי אסיה כתחום מעניין, נחמד ומרחיב אופקים לבין העובדה שאלה לימודים שיכולים להיות מאוד כלכליים ופרקטיים. במיוחד כשמשלבים אותם עם מנהל עסקים או כלכלה".

מביאים את הבשורה גם למעסיקים

כדי לעורר מודעות גם בקרב המעסיקים, מארגנים בחוג ללימודי אסיה ירידי תעסוקה מיוחדים לסטודנטים ולבוגרים שמביעים עניין בעבודה בארגונים הפונים לקהלים אסיאתיים. בשנה שעברה התקיים יריד של אוניברסיטת תל אביב בלבד והשנה מארגנים באוניברסיטה העברית יריד שפתוח לסטודנטים ובוגרים של כל האוניברסיטאות. משתתפים שיגיעו לאירוע יוכלו להגיש מועמדות לעבודה ולהתמחות בחברות מובילות ובהן: החלוצה העולמית בפיתוח מערכת למניעת תאונות דרכים המבוססת על ראייה ממוחשבת; משרד התיירות המכשיר מדריכי טיולים לתיירים מסין; חברה העוסקת בשירותי ייעוץ לחברות ישראליות והודיות; ועוד רבות אחרות בתחומים מגוונים כגון היי-טק, אבטחת מידע, שיווק, הוראת שפות ומדיה. במקביל, יתקיימו במקום סדנאות שיועברו על ידי מומחים שונים מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי.

היריד יתקיים ב-19 בנובמבר 2014, בבניין רבין שקמפוס הר הצופים, אוניברסיטה העברית. הכניסה בחינם, אך מותנית בהרשמה מראש.

יש לכם משהו מעניין לספר? - אתם מוזמנים להשאיר לנו הודעה