למקומות, היכון... זוז!

שלום כיתה א'

238,420 סטודנטים לתואר ראשון פתחו את שנת הלימודים שלהם השבוע. בתוך כל העיסוק המאסיבי באמצעי התקשורת בבעיות האבטלה של בוגרי האקדמיה, במחירי הדירות השכורות וביוקר המחייה, תהינו האם הם מצליחים גם להתרגש מההתחלה החדשה. שמענו מהם על הקושי לממן את שכר הלימוד, על הדיונים בהפסקות ועל ההתלבטות בין תחומי הלימוד השונים. גילינו חבר'ה מפוקחים ושקולים, שמשנסים מותניים לקראת שנים מאתגרות ולא נרתעים מעבודה קשה. 

השיחות בהפסקה מבאסות

קחו למשל את שחר רון (21), שהתחילה לפני יומיים את הלימודים לתואר ראשון בקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל. תכניות ליום שאחרי התואר עוד אין לה, אבל היא רוצה להאמין שתואר דו חוגי משולב עם כלכלה ייראה טוב בקורות החיים ויעשה את העבודה. התחום שבאמת הכי עניין אותה הוא לימודי מזרח תיכון, אבל אחרי התלבטות היא הבינה שצריך "ללכת על משהו שיהיה אפשר גם לעסוק בו אחר כך". גם את התכנית לגור במעונות היא נאלצה לגנוז מתוך אילוצי המציאות. "מסתבר שמעונות באריאל ממש יקרים", היא מספרת. בהחלטה משותפת עם יועץ הלימודים של האוניברסיטה, החליטה לוותר ולהישאר בינתיים אצל ההורים.

היא בחרה ללמוד באוניברסיטת אריאל כי התלהבה מהאווירה במקום ביום הפתוח. העדיפה ללמוד במקום אינטימי יחסית ולא בקמפוס ענק שהולכים בו לאיבוד. השיעורים שהשתתפה בהם בינתיים נראים מעניינים, השיחות בהפסקה לפעמים קצת מבאסות: "הרבה סטודנטים מדברים עכשיו על הירידה של מדעי הרוח, יושבים בהפסקה ומשווים מי לומד מה ואומרים שאין להם עתיד. בעיקר החבר'ה שלומדים דו חוגי עם פסיכולוגיה, שמדברים על הסיכוי הקלוש לעבוד בתחום בהמשך. לא קל להתחיל את הלימודים באווירה כזאת, אבל חשוב גם להיות ריאליים".

הלימודים מפתיעים לטובה

סטודנט נוסף שדיברנו אתו הוא נאור מנשה (24), שמתחיל ללמוד מנהל עסקים וכלכלה. כמי שבחר ללמוד בבר אילן, הדיווח הראשון שלו מהשטח הוא ש - "הקורסים ביהדות נראים דווקא מעניינים". גם המרצה למיקרו כלכלה הפתיעה לטובה והייתה מאוד נחמדה וסבלנית. "יש סטיגמה שמרצים באוניברסיטה רצים עם החומר והיה כיף לגלות שבפועל המצב שונה, לפחות בהתחלה".

בלימודי כלכלה הוא בחר כי חיפש משהו פרקטי, אבל שיהיה גם מעניין. הוא עשה מחקר מקיף באינטרנט וביקר בימים פתוחים של מוסדות לימוד שונים. "חשבתי על זה לעומק ונכון לעכשיו אני די שמח על החלטה". הוא גר באשדוד, בינתיים אצל ההורים ומקווה להצליח לשלב גם עבודה במהלך הלימודים. לא ממש מתכנן קדימה, אבל מאמין שירצה לעבוד בתחום של השקעות ושוק ההון.

"הרבה מדברים על כך שקשה למצוא עבודה עכשיו ותואר ראשון לא מבטיח כלום. שזה כמו תעודת בגרות וגם מי שמוצא עבודה, לא ממצה את הכישורים שלו. בסופו של דבר אני מאמין שמי שטוב צף למעלה ואם עובדים קשה בסוף זה מספיק, אפילו שזה נשמע מיושן".

עוד סטודנט טרי שמתכנן לעבוד קשה הוא חיים כהן (23), שהתחיל כבר ביום ראשון את המסלול המפרך לקראת תואר ראשון בהנדסת מכונות. היום הראשון ללימודים לא היה מרגש במיוחד עבורו. "למדתי פה במכינה אז אני פחות או יותר מכיר, לא היה שוק". את הלימודים במכינה סיים כבר לפני שנה, אבל היה לו חשוב לטייל קצת ולעשות דברים אחרים.

במקרה שלו, הבחירה בתחום נעשתה, כדבריו "בשיטת האלימינציה" ולאחר התייעצות עם חברים וקרובי משפחה. "בעיקרון זה הדבר שהיה נראה לי הכי הגיוני. לא חשבתי ללכת על משהו שלא אופרטיבי מבחינה מקצועית, רציתי מקצוע. וזה מה שהכי התחברתי אליו". את התחום הוא מכיר כבר מתוקף תפקידו בחיל האוויר וגם את עתידו הוא רואה בתעשייה הצבאית. "יש בזה ערך למדינה ואם נודה על האמת - גם כסף".

"מדברים הרבה על יוקר המחייה" הוא מאשר. "כמעט בלתי אפשרי היום, אם אין עבודה טובה או הורים שתומכים, ללמוד פה בשקט. זה מורגש. לי יש עזרה ויש לי עבודה שמכניסה יפה אבל עדיין לא פשוט". בינתיים הוא מסתדר ומתכנן להמשיך לגור בדירה שהוא שוכר באריאל עם שותפים. מה שכן, לגבי העתיד הוא אופטימי. "במקצוע שלי סטודנטים פחות מודאגים מזה שלא תהיה להם עבודה, זה מקצוע שתמיד יהיה מבוקש".

ללמוד משהו פרקטי

אם הסטודנטים באוניברסיטה מוטרדים ממימון הלימודים, קל וחומר שתלמידי המכללות הפרטיות יהיו מודאגים. דנה מאיר (30) התחילה אתמול לימודי ערב לתואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו והיא ממש מקווה שתצליח למצוא מלגה שתסייע לה לעמוד בתשלום שכר הלימוד - כשלושים אלף שקלים לשנה.

"אם הייתי יכולה, ברור שהייתי מעדיפה לשלם שכר לימוד אוניברסיטאי" היא קובעת. כמי שעובדת במשרה מלאה, השיקול שלה בבחירת מוסד הלימודים היה קודם כל הגמישות בשעות. "במכללות אחרות לומדים שני ערבים בשבוע, ובאונו רק ערב אחד ושישי בוקר. מבחינתי זה מה שהכריע את הכף".

בעבר היא כבר התחילה ללמוד לתואר ראשון , פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה הפתוחה, אבל עזבה כי הרגישה שלא מתאים לה ללמוד בלי מסגרת. בהמשך היא לקחה קורס בשפת הסימנים, למדה כמה שנים יוגה ועכשיו היא מרגישה בשלה יותר לחזור למסגרת אקדמית. ההתרשמות הראשונית שלה מהמכללה חיובית: "האנשים שם נראים איכותיים ובכלל, קיבלו אותנו יפה. המרצים, לפחות ביום הראשון, היו מאוד מעניינים. מה שהפתיע אותי זה שגם בשיעור האחרון, שהיה כבר די מאוחר בערב והייתי בטוחה שהולך להיות מייגע, היה לנו מרצה שהעביר את החומר בצורה מאוד מעניינת ומצחיקה".

בתחום המשפטים היא בחרה לאחר שהתייעצה עם חברה טובה ועם עורכי הדין שהיא עובדת איתם במשרד. "זאת תעודה פרקטית שתיתן לי המון בחיים, כמו ידע לגבי חוזים והסכמים מול חברות, גם אם לא אהיה עורכת דין. אני מרגישה שאני בתחילת הדרך ורק אחרי שאסיים שנה ראשונה אשאל את עצמי אם אהיה עורכת דין. אני יכולה גם להיות משפטנית או יועצת משפטית של חברות. או להתמחות בפרקליטות אם אסיים בציונים ממש טובים". באופן כללי, היא מעדיפה לא לחשוב על היום שאחרי התואר. "אני כרגע חיה את עכשיו", היא מסכמת.

238,420 סטודנטים לומדים כרגע לתואר ראשון בישראל. 238,420 אנשים עם חלומות, שאיפות וכישורים, שמאמינים כל אחד בדרכו שהשכלה גבוהה מהווה שלב בדרך להגשמה עצמית, לקריירה ו / או לביטחון כלכלי. כקבוצה, הם כנראה קצת פחות תמימים מהסטודנטים של פעם. ובכל זאת, כשמדובר ב - 238,420 אנשים שונים לגמרי אחד מהשני, אולי קצת קשה להגיד משהו כללי לגביהם... אולי גם לא צריך. אולי נאחל להם, פשוט, בהצלחה.

יש לכם משהו מעניין לספר? - אתם מוזמנים להשאיר לנו הודעה