ראוי לציטוט – שיחה עם המרצה לסטטיסטיקה דר' קוקליאנסקי
היא לא בודקת נוכחות, והכיתה שלה תמיד מלאה. ובנוסף לזה - היא מלמדת את המקצוע הכי שנוא על סטודנטים בישראל. מה יש לדר' אידה קוקליאנסקי, מרצה לסטטיסטיקה והסתברות במרכז האקדמי רופין, לומר על המקצוע, על הסטודנטים ועל ההוראה? – ריאיון מיוחד עם מרצה עוד יותר מיוחדת.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
השיעור – סטטיסטיקה, הכיתה – מלאה: ראיון עם דר' אידה קוקליאנסקי
כשסטודנטית להנדסה מהמרכז האקדמי רופין נשאלה – מי היו המרצים הכי אהובים עליה בתואר, היא ציינה בראש ובראשונה את דר' אידה קוקליאנסקי, מרצה לסטטיסטיקה והסתברות. אותנו זה מאד הפתיע - איך אפשר לאהוב מרצה לסטטיסטיקה? כשדיברנו עם דר' קוקליאנסקי בעצמינו, נוכחנו לדעת שאפשר גם אפשר. שאלנו אותה איך היא עושה את זה, וזכינו להבין קצת יותר מקרוב מה טוב לסטודנטים, ואיך חשוב שיתנהל קורס באקדמיה.
לא מדברת על קוביות
רוב הסטודנטים בישראל לא אוהבים סטטיסטיקה. למה בעצם?
מצד אחד, זה נחשב למקצוע די יבש במבט ראשון, והוא מתבסס הרבה על מתמטיקה. רק במבט שני מבינים שהשפה הזו כוללת הרבה יותר ממתמטיקה, שהשפה הסטטיסטית היא שפה גלובלית שחוצה דיסציפלינות וחיונית לכולם.
מה הכי קשה לסטודנטים להבין במקצוע הזה?
קשה להם לראות את התמונה הגדולה. למשל, כשהם מקבלים בעיה בהסקה סטטיסטית, הכי קשה להם לזהות ולהבין את הבעיה עצמה, עוד לפני השלב הטכני של הפתרון. זה דורש גם חשיבה מופשטת, גם ידע כללי וגם רקע מתמטי. לא לכל סטודנט קל לחבר בין שלושת האלמנטים האלה.
מה סוד הקסם שלך?
אני משתמשת בדוגמאות השייכות למקצוע שאותו לומדים הסטודנטים לתואר. לדוגמא, אני מלמדת סטודנטים במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, ולכן כשאני מעבירה נושאים בהסתברות, אני לא מדברת איתם על קוביות. אני מביאה דוגמאות שקשורות לתעשייה, כמו סוגי מוצרים, תפוקות וכדומה.
דבר נוסף שחשוב לעשות הוא לדבר בגובה העיניים עם הסטודנטים. לא לפסול שאלות, גם הכי פשוטות. כשעונים על השאלות שלהם, הם יותר מתחברים למקצוע. אני גם לא מסמנת נוכחות, וכך הזמן לא מתבזבז. הכיתות שלי תמיד מלאות. אני שומעת על מקרים שבהם סטודנטים מעדיפים ללמוד מספרים, אבל אצלי הם מגיעים לשיעור.
מה הערך המוסף בשיעור בכיתה לעומת למידה מספרים?
יש כמה יתרונות בכיתה. לפעמים לא חושבים על שאלה מסוימת, ואז מישהו אחר מעלה אותה, וכולם לומדים מזה. הנוכחות בכיתה עוזרת לך להיות יותר ממוקד, ונותנת מסגרת שיש בה גם משמעת וגם למידה משותפת.
המרצה הכי ותיקה בסגל
איך הגעת ללמד סטטיסטיקה?
כשהייתי קטנה, לא רציתי להיות מורה. אבא שלי מורה למתמטיקה, אמי מורה לכימיה. ראיתי את זה מספיק בבית, ולא רציתי עוד. בסיום לימודיי עבדתי כסטטיסטיקאית באוניברסיטת תל אביב, אבל כשנולדה הבת הבכורה שלי רציתי להיות איתה יותר וגם לעבוד באופן מלא. לרופין (אז "מדרשת רופין" והיום "המרכז האקדמי רופין") הגעתי בשנת 80' בעקבות מודעה בעיתון. כשהתקשרתי, אמרו לי שדרוש מורה ליישומי סטטיסטיקה, ושהכיתה כבר הצליחה "להעיף" שני מורים עקב חוסר שביעות רצון. הסכמתי לקחת על עצמי את האתגר.
רופין היה פעם מוסד קיבוצי, וכשהגעתי ללמד שם, הסטודנטים היו יותר מבוגרים ממני. כולנו אכלנו יחד בחדר אוכל, היה מושג של "ארוחת עשר" ו"ארוחת ארבע", מה שלא קיים יותר היום. הסטודנטים, בני הקיבוצים, גרו כולם ברופין. הם לא עבדו בזמן הלימודים ועסקו רק בלימודים, כך שהרמה הלימודית הייתה מאד גבוהה וההתייחסות הייתה רצינית.
מה את חושבת על הסטודנטים של היום?
לכל דור יש את היופי שלו. סטודנט של היום שונה משמעותית מזה של פעם. הוא יותר רואה עצמו כלקוח, שהכל מגיע לו, שהוא יכול להשקיע פחות, כי המרצה הוא זה שצריך לספק לו את ההסברים. הסטודנטים של היום גם חיים בעולם אחר, עם אינטרנט וסמארטפונים. הם יכולים לקבל מידע ממקורות, שפעם רק יכלו לחלום עליהם.
את משתמשת באינטרנט?
בוודאי. אני משתמשת באינטרנט בעיקר כדי לחפש דוגמאות חדשות. הבסיס בסטטיסטיקה הוא די קבוע, אבל הדוגמאות משתנות. אפשר למצוא באינטרנט גם נושאים חדשים בסטטיסטיקה, אבל בקורס בסיסי לא ניתן כמעט להיכנס עם הסטודנטים לנישות המתקדמות. אלה שמתעניינים, מדברים איתי בהפסקות. הסטודנטים היום גם פונים למרצה באינטרנט לגבי השאלות שמתעוררות בזמן הכנת שיעורי הבית, כך שיום יום אני מוצאת את עצמי משיבה להם.
עושה מחקרי הוראה
ספרי לי על ההשכלה שלך.
אני בוגרת תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה ותואר שני בסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי הדוקטורט ערכתי באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. הייתה הפסקה ארוכה בין סיום התואר השני שלי בסטטיסטיקה להתחלת הדוקטורט שלי. אני לימדתי הרבה שנים, אבל בינתיים התפישה השתנתה. פעם רמת ההוראה הייתה הקריטריון העיקרי, והיום כדי להיות מרצה באקדמיה אתה זקוק לדוקטורט... השלמתי דוקטורט בהוראת המדעים והסטטיסטיקה. בדוקטורט שלי עסקתי בהערכת ושיפור אופן עיבוד הנתונים הסטטיסטיים של סטודנטים במעבדות לפיזיקה.
קיבלת משהו מהדוקטורט?
כל מיני דברים שהבנתי במהלך שנות ההוראה שלי באופן אינטואיטיבי הופיעו בדוקטורט בתור תיאוריות מדעיות מבוססות. למשל, השיטה שתיארתי לך קודם, שבה אני מביאה לסטודנטים דוגמאות מהעולם המקצועי שמעניין אותם, נקראת – "למידה בהקשר". השיטה הזו מגבירה את המוטיבציה ואת הסקרנות של הסטודנטים. מאז שסיימתי את הדוקטורט, אני גם עושה מחקרים בתחום ההוראה.
יש כבר ממצאים?
יש ממצאים. חלק מהמחקרים פורסמו במאמרים בכתבי עת מדעיים. יש כאלה שעוסקים ספציפית בחוגים להנדסה, ויש כלליים יותר.
אז מה סטודנטים רוצים ממרצה?
מצאתי שסטודנטים אוהבים קורסים שבהם הם יכולים לתת ביטוי ליצירתיות וליזמות שלהם, והם גם אוהבים לעבוד בקבוצות. ניתן ליישם את זה בקורסים על ידי שילוב פרויקט בדרישות הקורס.
שבירת הדיסטנס
בטח גם לך יש מרצים בלתי נשכחים מהתואר.
היו לי שני מרצים בלתי נשכחים: פרופ' אסתר סמואל ודר' משה פולק. בזמני הם היו הכוכבים של המחלקה באוניברסיטה העברית. אז היה גם הרבה יותר דיסטנס בין סטודנטים למרצים. היום אתה הרבה יותר חבר של הסטודנטים שלך.
איך הקרבה הזו באה לידי ביטוי?
למשל, בשיחות בהפסקות. אני בנוסף משמשת בתור יועצת אקדמית לסטודנטים בהנדסת תעשייה וניהול ברופין. הדלת שלי פתוחה, ובאים אלי עם כל מיני בעיות, גם בעיות אישיות שמשפיעות על הלימודים. לפעמים מספרים לי שנפרדו מחבר או מחברה, ולכן לא יכולים להתרכז.
ספרי משהו אישי.
אני אמא לשלושה ילדים – בת ושני בנים, ואני גם סבתא לזוג תאומים מקסימים. כל הילדים עוסקים בתחומים ריאליים. אנחנו בכלל משפחה מאד ריאלית. בעלי עוסק בחקר ביצועים. אנחנו מכירים מגיל 14, ולמדנו יחד באוניברסיטה העברית. אני אוהבת מאד לטייל בעולם עם המשפחה.
נולדת בארץ?
עליתי מברית המועצות לישראל בגיל 17, ומיד התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית. כשהגעתי, עוד לא ידעתי את אותיות האל"ף בי"ת. זה לא היה פשוט בכלל ללמוד בשפה זרה ובגישה שונה לחלוטין. פה אפשר להתווכח עם המרצה, בברית המועצות מה שהמרצה אומר הוא קדוש. בארץ ראיתי שאפשר לגשת לנושא מסוים מכמה זוויות שונות.
זה קורה גם בסטטיסטיקה? אפשר לגשת אליה מכמה זוויות?
יש בסטטיסטיקה נושאים כמו הסתברות, שבדומה למתמטיקה – לכל שאלה יש תשובה נכונה אחת ויחידה, אבל יש גם נושאים שבהם את מקבלת נתונים וצריכה לנתח. וכאן יש לך אפשרות לבחור בהנחות יסוד שונות. אם תתני את אותה בעיה לכמה סטטיסטיקאים, הם ייגשו אליה מזוויות שונות. התוצאות, גם אם הן שונות, בסופו של דבר, לא תהיינה רחוקות כל כך אחת מהשנייה.
דר' קוקליאנסקי, תודה רבה על השיחה.