מרפאה בעיסוק עובדת בשלוש מחלקות במקביל ומוסיפה לקבל הצעות

על ריפוי בעיסוק: "יש המון מגוון, כל אחד עושה מה שמתאים לו"

 

כשדיברתי עם נעה (27) על העבודה בריפוי בעיסוק, תפסתי אותה מנסה לקלוע להגדרה המדויקת, שתתאר נכונה תחום מקיף ומגוון כל כך. אחרי השיחה איתה הבנתי שהמילה המתאימה לאפיון של המקצוע היא – גמישות; גמישות בהיקף המשרה, יכולת לעבוד עם אוכלוסיות מאד שונות במקביל, אפשרויות להתפתח בכיוונים חדשים והמון הצעות עבודה.

 

נעה התחילה לעבוד במעון לילדים עם פיגור שכלי בתור סייעת למרפאה בעיסוק, כשהייתה בשנה הרביעית לתואר הראשון. היא למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, וכשסיימה ללמוד השתדרגה במעון לתפקיד מרפאה בעיסוק, על תנאי מעבר מבחן הרישוי. כעבור חצי שנה של הכנות למבחן, עברה גם את זה, והיום היא עובדת בנוסף גם בשתי מחלקות בבית חולים, ואפשרויות נוספות מתדפקות על דלתה. שאלנו את נעה על המקצוע, על שגרת העבודה, על הלימודים ועל ההצעות שהיא מקבלת.

 

מקום ללמוד ולהשתנות

 

איך ידעת שאת רוצה לעסוק בריפוי בעיסוק?

 

אני אישית בגיל מאד צעיר, כבר מגיל 14, התבייתי על התחום הזה. השתתפתי בתכנית מוזיקלית באוניברסיטה העברית לבני נוער, וממול היה בית הספר לריפוי בעיסוק, שמאד הרשים אותי. התחלתי לקרוא על זה ולהתעניין כבר אז. בתקופה ההיא זה היה גם תחום די חדש בארץ. היום מכניסים אותו לעוד ועוד מקומות.

 

למשל?

 

זה תחום מאד מגוון. יש את אלה שאוהבים את הטיפול באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים וממשיכים בו לכל החיים. לעומתם, יש כאלה שמתפתחים אחר כך לכיוונים של ניהול וחקיקה בתחום הנגישות. האחרונים, לדוגמא, יכולים לעבוד במוסדות ממשלתיים או לחילופין בחברות לתכנון ובנייה, כשהתפקיד שלהם הוא ליצור סביבה שמתאימה לכמה שיותר אנשים עם צרכים מאד ספציפיים. אפשר גם לפעול כדי לקדם חוקים להנגשה ציבורית. אז זה, למשל, תחום שהוא קטן עכשיו בארץ, אבל מתפתח. עוד מקום שמתחילים להכניס אליו מרפאים בעיסוק הוא הפגיות בבתי החולים.

 

יש טיפוסים שיותר מתאימים למקצוע הזה?

 

בעיקרון, צריך להיות בן אדם גמיש ויצירתי כדי לעבוד בריפוי בעיסוק. צריך ראייה רחבה וראש פתוח, נדרש לראות מעבר. זה תחום שהוא מאד דינאמי, ולכן יש גם מקום ללמוד ולהשתנות בתוכו.

 

יכולה לזהות ברחוב ילד שהיה פג

 

מה למדת בתואר?

 

השנה הראשונה זה הבסיס של הידע. לומדים אנטומיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, נוירולוגיה ותשתית של ריפוי בעיסוק. בשנה ב' מתחילים להשתתף בקורסים מעמיקים בריפוי בעיסוק, שמתייחסים לאוכלוסיות שונות. בשלב הזה כבר יוצאים להכשרה קלינית בשטח בכל שלושת הענפים הכלליים – גריאטריה, ילדים ובריאות הנפש. בתוך הענפים האלה יש מגוון גדול מאד של התמחויות, ובמהלך התואר הראשון טועמים מהכל. התואר הזה משנה לך את הראייה. את רוכשת תפישה מאד מיוחדת על אנשים, על משפחות, על המסגרת הקהילתית.

 

ספרי על העבודה.

 

אני עובדת בשני מקומות, בשלוש מחלקות (שלושה סוגי אוכלוסייה). מקום אחד הוא מעון לאנשים עם פיגור שכלי או לקויות מורכבות, ובנוסף אני עובדת גם בבית חולים בשתי מחלקות שונות: במכון להתפתחות הילד ובפגיה.

 

העבודה היא מאד שונה בשלוש המחלקות. במכון להתפתחות הילד יש לי שעה ספציפית קבועה עם הילד וההורים, והם מגיעים אלי. לעומת זאת, במעון לילדים עם פיגור שכלי אני משתלבת בסביבה של ילדי המעון ובשגרה שלהם, ולכן העבודה היא יותר דינאמית ובלתי צפויה.

 

מה את עושה בפגיה?

 

התפקיד שלי בפגיה הוא צמצום סטרס על הפגים. פג נולד עם מוח לא בשל. נוירולוגית, הם עלולים להתפתח עם קשיים, למשל, בוויסות החושי. יש להם פער להשלים מחוץ לרחם, בסביבה שהיא לא אופטימלית עבורם. לדוגמא, הם צריכים ללמוד לאכול דרך הפה, וזאת פעילות מורכבת. גם להורים זה מאד טראומתי. המרפאה בעיסוק עובדת עם הצוות בבית החולים ועם ההורים, והיא מנסה לבנות סביבה שמתאימה לפגים. אני עובדת על צורת ההשכבה של הפגים בתוך האינקובטור, על הבקרה של כמות האור בחדר. היום, כשאני הולכת ברחוב, אני יכולה לזהות ילד שהיה פג.

 

לומדים אחד מהשני בצוות מגוון

 

מה קורה במכון להתפתחות הילד?

 

למכון להתפתחות הילד מגיעים ילדים רכים (גילאי 0- 3), שיש אצלם חשד להפרעות תקשורת או לעיכוב התפתחותי כלשהו. הם באים קודם כל כדי לעבור תהליך אבחון. יש, למשל, ילדים בעלי מזג ופרופיל תחושתי, שמקשה עליהם להשתלב בסביבה. התפקיד שלי הוא לעזור להם דרך משחק לרכוש כלים שיעזרו להם להשתלב בגן ובבית הספר. זה כיף לילדים, כי משחקים איתם ושרים יחד. תוך כדי כך, אנחנו מפתחים אצלם יכולת לבקש בצורה יפה ולשחק יחד.

 

הרבה שואלים אותנו: מה ההבדל בין קלינאות תקשורת ובין ריפוי בעיסוק?

 

שני אנשי המקצוע עובדים עם ילדים בעלי הפרעות בתקשורת, אבל מתייחסים לאספקטים שונים. קלינאי תקשורת עובדים על פיתוח תקשורת שפתית ויכולות הבעה והבנה. מרפאים בעיסוק עובדים על התפקוד של הילד בסביבה, על כישורים חברתיים, על כישורי משחק, קוגניציה, סדר פעולות. אנחנו עובדים גם עם ההורים ומייעצים להם איך לטפל בילד שלהם. מרפאים בעיסוק גם מתייחסים לנושא הוויסות התחושתי. אנחנו מעבירים אבחונים כדי לבדוק איך הילד חווה את העולם.

 

אנשי המקצוע עובדים יחד הרבה פעמים. במכון להתפתחות הילד יש צוות מגוון שעובד סביב הילד. יש שם פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים – אני לומדת מהם המון. בסופו של דבר, בריפוי בעיסוק מתמקדים באדם עצמו – מיהו? מה הציפיות שלו מעצמו? מה עשה ואיך היה לפני שהגיע למצב שהוא בו היום? ואיך אדם זה יוכל להמשיך לחיות את חייו במסגרת המגבלות החדשות?

 

הצעות עבודה רבות יותר בפריפריה

 

ספרי לנו על אפשרויות התעסוקה.

 

יש חמישה תחומים עיקריים שבהם אפשר להשתלב בשוק העבודה. בתחום הגריאטריה עובדים בבתי אבות או בבתי חולים שיקומיים. עם ילדים העבודה יכולה להיות בבתי ספר או במכונים להתפתחות הילד. יש את תחום שיקוף כף היד, שבו מטפלים באנשים שיש להם פציעות או שעברו ניתוחים בגפיים העליונות, והם מגיעים למחלקות השיקום. בתחום בריאות הנפש מרפאים בעיסוק משתלבים בהוסטלים או בבתי חולים. השיקום הנוירולוגי הוא תחום מרתק נוסף. הטיפול הוא באנשים שעברו פגיעות ראש או שנגרם להם נזק מוחי, וצריך לעזור להם לחזור לתפקוד יומיומי ולשוק העבודה.

 

העבודה גמישה, ואפשר להיות מועסק במשרה חלקית. אני לא מכירה אנשים שלא מצאו עבודה בתחום. אני עובדת בהיקף של משרה וחצי, ועדיין מציעים לי עוד עבודות. הציעו לי עבודה בקריית גת עם משכורת טובה מאד. בפריפריה יש עוד יותר הצעות עבודה בתחום הזה מאשר במרכז הארץ.

 

מאיפה מגיעות הצעות העבודה?

 

יש מכונים חדשים שנפתחים, ציבוריים ופרטיים, שמחפשים עובדים. בתי אבות מחפשים עובדים. אנשים פרטיים, שיש להם ילד עם אוטיזם ורוצים תגבור. ממני ביקשו גם להגיע כיועצת חיצונית להתאמות טיפולים. בעיקרון, אם יש לך ניסיון עם אבחון מסוג חדש, יכולים לבקש ממך להדריך צוותים איך להעביר את האבחון.

 

נעה, נתת לנו מידע חשוב. תודה לך.

 

רוצים לספר לנו על המקצוע שלכם? - כתבו לנו