מדברים על אוכל: תכנית בינלאומית בביטחון מזון באוניברסיטת תל אביב

מה בפיתה? – מרכז מנה באוניברסיטת תל אביב מקיים תכנית בינלאומית בביטחון מזון

חצי עולם אוכל. אותו חצי עולם גם משקיע משאבים בפיתוח חקלאי של הפלג השני, ועדיין – מיליוני אנשים במאה ה – 21 נשארים רעבים. למה זה כך, ואיך אפשר לשנות את זה? בעידן הכפר הגלובלי השאלות הללו מטרידות יותר ויותר חוקרים, מנהיגים ופעילים מכל ארבע רוחות השמיים.

באוניברסיטת תל אביב מציעים לאקדמאים מדיסציפלינות שונות להיפגש עם בוגרים וחוקרים מכל העולם, ולדבר על אוכל. מרכז מנה Mana Center לביו מדעים של עולם הצומח לקח על עצמו את האחריות על הפרויקט הנפלא הזה, כשהמטרה היא לייצר שפה משותפת ושיח בין אנשי הפקולטות השונות סביב סוגיות עולמיות מרכזיות בייצור מזון.

רק טבעי הדבר שהעניין המדעי, המחקרי והציבורי סביב הנושא הזה הולך וגדל; גלי הגירה מארצות מוכות רעב, מלחמה ומגיפה מביאים אלינו אנשים הסובלים מתת תזונה ואינם מורגלים למאכלים התרבותיים שלנו, והסכנה נשקפת גם לעובדים זרים הנאלצים להתרגל לתנאי מחייה ולאפשרויות הזנה, שאין להם ידע בהן.

ישראלים מתעניינים בעולם השלישי

מאיה אורן היא מנהלת התכנית לביטחון מזון של מרכז מנה באוניברסיטת תל אביב. היה לה הרבה מה לספר לנו על התחום החדש יחסית בישראל. היא עצמה נחשפה לנושא הזה בשנים בהן התגוררה בארצות הברית, שם סיימה תואר ראשון במדעי המדינה ובגיאוגרפיה ב - UCLA. זה קרה כשעבדה בארגון בסן פרנסיסקו, שהתעסק עם פרויקטים בתחום בריאות ומים באוגנדה.

כשבאה ארצה, השתלבה ביוזמות סביבתיות והשתתפה במחזור השני של תכנית המאסטר בפיתוח בינלאומי של האוניברסיטה העברית. מדובר בתכנית שנלמדת בשפה האנגלית ומאכלסת סטודנטים מכל מיני מדינות. מאיה מספרת ששליש מהמחזור שלה היו ישראליים, שליש היו אמריקאים והשליש הנוסף כלל אירופאים ואזרחי מדינות מתפתחות.

מחקר כלכלי בנפאל

ינאי הוא ישראלי נוסף שמתעניין באזורים הגיאוגרפיים העניים בתבל. הוא עושה תואר שני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ומתעסק במחקרים אמפיריים כמותיים. מפגש עם חוקר מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, דר' רם פישמן, חשף אותו לראשונה לתחום ביטחון המזון. מרכז מנה תרם להפקת מחקר בנפאל, שאיפשר לשניים לחבור לפעילות משותפת.

התפקיד של ינאי בנפאל היה להקים תשתית מחקרית כדי לבדוק את מידת היעילות של פרויקט סיוע מיוחד. ניסיונות קודמים של המערב להכשיר אזרחים במדינות מתפתחות בתחום החקלאות, משום מה, לא הניבו תוצאות כה מבורכות. כעת מנסים מודל חדש. עיקר החידוש הוא בניסיון לעגן את ההכשרה החקלאית הטכנית בפעילויות העצמה נוספות, כמו – קבוצות לחיזוק נשים, הקמת תנועות נוער, יצירת מסגרות פנאי לילדים וכדומה.

העניין המשותף גובר

אז יש לנו בוגרת גיאוגרפיה ומדעי המדינה, ויש לנו בוגר כלכלה. מסתבר שעתיד האוכל מעניין גם מגוון רב של אנשים נוספים מן האקדמיה ומחוצה לה. כך למעשה, עלה הרעיון לפתיחת התכנית לביטחון מזון באוניברסיטת תל אביב. הכל התחיל כשפרופ' דני חיימוביץ, ביולוג המתמחה במדעי הצמח, רצה להרים לפני שנתיים כנס בנושא, ואורחים שלא ציפה להם החלו לזרום פנימה. הגיעו אליו אנשים מהנדסה, מהיסטוריה, מכלכלה, ממשפטים, מבריאות הציבור, ממדיניות ציבורית ומפיתוח בינלאומי.

הכנס עצמו יצר שיח משותף שלא היה לפני כן, בין חוקרים מפקולטות שונות. התכנית בביטחון מזון באה להמשיך ולהעמיק את השיח הזה, שמעניין גם אנשי תעשייה. בשנה שעברה פרופ' חיימוביץ הציע קורס אחד בתחום בריאות הציבור, והגיעו אליו אנשים ממועצת החלב בישראל. השנה, בחודש יולי, מוצעים חמישה קורסי קיץ קצרים, ויש כבר נרשמים מישראל, מקנדה, מהודו, ממזרח אפריקה, מברזיל ומקולומביה. המידע על התכנית עובר מפה לאוזן דרך המרצים בכיתות הלימוד ובכנסים. בעתיד, התכנית תוצע כתוספת לתואר בכל תחום, כדי שלכולם תהיה הזדמנות להיכלל בתקשורת הבין חוגית סביב המזון.

חמש מנות של ביטחון מזון

התכנית של מרכז מנה מורכבת מחמישה קורסים באנגלית שאורכים שבוע, כל אחד, כאשר חלקם נערכים בשעות הבוקר ואילו אחרים מתקיימים בשעות הערב, כך שניתן להירשם לשני קורסים במקביל. בסוף השבוע המשתתפים עוברים בחינה. סטודנטים שמשתתפים בתכנית זכאים ל – 2 או 3 נקודות זכות אקדמיות. אלו נכללות בגיליון הציונים שלהם. מי שאינו סטודנט, מקבל תעודה.

התכנית כוללת קורס מבוא, שמטרתו "לתקוף" את הנושא מכיוונים מגוונים, ולכן כל שיעור מועבר על ידי מרצה מחוג אחר. בקורס הזה נוצרת התשתית לשפה משותפת בין אנשים המגיעים מתחומים שונים. קורס נוסף עוסק בבריאות הציבור, ומעלה דילמות חשובות הקשורות לבטיחות מזון. מדברים, למשל, על החששות הקיימות ביחס להנדסה גנטית.

יש גם קורס פתוח (חינמי) עבור נרשמים מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב. זהו קורס בביולוגיה שעוסק בתגובות של צמחים לעקות אביוטיות, והוא מוצע מטעם מרכז המצוינות במחלקה לביולוגיה (מדעי החיים) של אוניברסיטת תל אביב.
קורס נוסף הוא קורס מעבדה בהשבחה מולקולרית של צמחים, שבו המשתתפים עושים ניסויים, עובדים עם מיקרוסקופים ועורכים מיפויים גנטיים. כאן ישנה דרישת קדם לניסיון במעבדה. אחרון חביב הוא הקורס בכלכלה ומדיניות, שמתנהל בשיתוף עם החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.

איך משלמים על זה?

משתתפים המגיעים ממדינות מתפתחות לתכנית יכולים לקבל מלגת לימודים. הכספים מגיעים מתורם פרטי, המעדיף להישאר בעילום שם. בנוסף, אוניברסיטת תל אביב מציעה מלגות מחקר לסטודנטים לתואר שני ושלישי מכל תחום, שרוצים לעסוק בחקר ביטחון מזון.

יש לכם סיפור מעניין בשבילנו? – שלחו לנו הודעה