|
משכורת תואר ראשון
הזיקה בין שכר להשכלה ידועה כיום לכל. בשוק השכירים בישראל, המונחים שכר והשכלה הינם שני מושגים השלובים זה בזה ומשלימים האחד את השני. מדי שנה, מסיימים בישראל כ-30,000 סטודנטים את לימודיהם לתואר ראשון במכללות ובאוניברסיטאות. כמו כן, לימודים לתואר ראשון נמצאים במגמת עלייה מתמדת והפכו זה מכבר לפריט חובה בקורות החיים.
דו"ח אשר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בנושא זה בשנת 2008 מעיד על הקורלציה בין השכלה לבין משכורת באופן ברור. על פי הלמ"ס, משכורתו של שכיר (ברוטו) לאחר 12 שנות השכלה עומדת על כ-8,300 שקלים לחודש במשלוח יד אקדמי ו-6,145 שקלים במקצועות טכניים וחופשיים. לעומת זאת, משכורתם של אקדמאיים בעלי תואר ראשון עומדת על 10,000 שקלים במומצע במקצועות אקדמיים ו-8,200 שקלים במקצועות טכניים וחופשיים. שכרם של מנהלים אקדמיים עומד בממוצע על כ-16,000 שקלים ברוטו לחודש.
יודגש כי תארים אקדמיים מתקדמים, אשר מתחילים תמיד ברכישת תואר ראשון, משפרים באופן משמעותי את יכולת השתכרותו של הבוגר. בעלי השכלה של 16 שנים ויותר מרוויחים בממוצע 13,400 שקלים לחודש כאשר מדובר במקצועות אקדמיים ו-21,000 שקלים בממוצע בתפקידי ניהול.
אין ספק שישנם גורמים נוספים אשר משפיעים על משכורתו של אדם כגון קשרים, ניסיון ומוסר עבודה. עם זאת, הסטטיסטיקה אינה משקרת וניתן לראות שההשפעה הגדולה ביותר בעניין זה ניתן לזקוף לזכותה של השכלת העובד. כמו כן, ישנם תארים ראשונים אשר טומנים בחובם אפשרויות תעסוקה אטרקטיביות המזכות בשכר גבוה כבר בשנים הראשונות. בין תארים אלו ניתן למנות תארים הנדסיים שונים, תואר במדעי המחשב, תואר במשפטים וכדומה.
חשיפה לגורמים בשוק התעסוקה במהלך הלימודים
יתרון נוסף של לימודים לתואר ראשון בנוגע למשכורת עתידית הינו בחשיפה של הסטונדט, עוד במהלך לימודיו, לגורמים בתחום בו הוא עוסק. כיום, מכללות רבות מציעות מסלולי לימוד לתואר ראשון אשר משלבים גם פרקיטקום והתמחות תוך כדי הלימודים. התנסות מעשית זו הינה בעלת שני יתרונות בולטים – ראשית, הסטונדט צובר ניסיון אשר יירשם לזכותו בקורות החיים שיציג בתום לימודיו למעסיקים השונים. שנית, במהלך תקופת הפרקטיקום הנ"ל, יכול הסטונדט לרכוש קשרים עסקיים רבלנטיים בתחום בו הוא מתכוון לעסוק. פעמים רבות ממשיכים הסטונדטים לעסוק בעבודה זו גם בתום הלימודים, אך בהיקף של משרה מלאה ולא משרת סטונדט.
חשיבותו של הניסיון
חברות השמה העוסקות בקישור בין מעסיקים לעובדים מציינות כי חשיבותו של הניסיון בהתשלבות בשוק העבודה הינה ברת משקל בסיכוייו של הבוגר להתקבל לעבודה בתום לימודיו. הדבר מוצא ביטוי נרחב במקצועות הנדסיים בהם הניסיון התעסוקתי מהווה שיקול של ממש בקבלתו של אדם למשרה. כמו כן, בוגרי עבודות של שירות ומכירות, ויוצאי משרות ניהוליות או תפקידים צבאיים בכירים, נהנים אף הם מיתרון משמעותי על פני מועמדים אחרים.
עבודות המחייבות תואר אקדמי
מלבד הגדלת הסיכוי להשתלב בשוק העבודה בישראל, ישנם מקצועות אשר מחייבים תואר אקדמי בתחום זה. לדוגמא, לא ניתן לעסוק בתור אחות בבית חולים ללא תואר מתאים. דוגמאות נוספות לכך הינן לימודי משפטים, תואר ברוקחות, לימודי פסיכולוגיה, לימודי מנהל עסקים וכדומה. כמו כן, ישנם מקומות בהם תואר ראשון במקצוע מסוים הינו תנאי סף לקבלה, למרות שאין לכך דרישה מהחוק. למשל, משרת מתכנת מחשבים דורשת על פי רוב תואר ראשון במדעי המחשב.
הסכמים קיבוציים ותארים אקדמיים
בישראל ישנה תופעה נפוצה של הסכמים קיבוציים אשר חלים בין העובדים במקום מסוים לבין ההנהלה. הסכמים אלו מאגדים את זכויותיהם של העובדים במקום העבודה ומגדירים את תנאי העסקתם של העובדים לרבות סוגיות הקשורות בשכרם. הסכמים קיבוציים רבים מעגנים בתוכם העלאת שכר לעובדים אקדמיים ותוספת משמעותית בעבור תארים מתקדמים כגון תואר שני ודוקטורט. כמו כן, מכרזים רבים בשירות הציבורי דורשים תואר אקדמי כתנאי סף להצעה במכרז.
|
