לימודים לתואר בישראל - מכללות ותארים

מכללות ולימודים בישראל

בראשית היו רק אוניברסיטאות. הייתה אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה בחיפה לאנשי הצפון, בן גוריון לדרומיים, בר אילן לדתיים, העברית בעיקר לתושבי הבירה ולחובביה, והאוניברסיטה הפתוחה לאלה שלא אוהבים מסגרת.

כדי לתת מענה לאזורים בהם אין מוסדות לימוד אקדמיים, הקימו את המכללות הציבוריות. אחר כך, בתחילת שנות ה-90 הקשיחו האוניברסיטאות את תנאי הקבלה לפקולטות היוקרתיות, בעיקר משפטים.

תופעה זו גרמה לרבים, במיוחד בעלי הממון שבהם לצאת ללימודים בחו"ל. קובעי המדיניות ומקורבים החליטו להקטין את המונופול שבידי האוניברסיטאות הגדולות ולפתוח את ענף המכללות הפרטיות.
הקמתן של המכללות הפרטיות והציבוריות נותנת הזדמנות לתושבי הפריפריה ללמוד את רוב המקצועות שניתן ללמוד גם באוניברסיטאות הגדולות.

המכללות האקדמיות המאושרות בחוק, מכשירות לקבלת תארים ראשון וברובן גם תואר שני במקצועות מסוימים. כיום עדיין אין מכללה המעניקה תואר דוקטור.

מכללות ציבוריות

החלו את דרכן כשלוחות של האוניברסיטאות השונות. בהמשך קיבלו את אישור המל"ג לפעול בעצמן. דוגמאות קלאסיות הן אורט בראודה, והמכללה האקדמית עמק יזרעאל. מה שנשתנה מאז קבלת עצמאותן, מלבד הרחבת מבחר המסלולים, הוא הורדת סף הקבלה ללימודים. אלה הן מכללות מתוקצבות, ויש כיום כ-18 במספר בישראל.

השמות המוכרים לנו כמו מכללת ספיר, האקדמית של תל אביב יפו, מכללת עמק יזרעאל, המרכז האקדמי פרס, מכללת רופין, מכללת רמת גן, המכללה לישראל, הן מכללות ציבוריות שהפכו לעצמאיות.

המכללות הגדולות

המכללות הבאות הן פרטיות והן מתאפיינות בגודלן, בסביבת הלימודים המפוארת שלהן, במספר הרב של התלמידים, במגוון המסלולים, וגם בעובדה שהן מכשירות לתואר שני. ביניהן המכללה למנהל, מכללת נתניה, הקריה האקדמית והמרכז הבינתחומי בהרצליה.

מכללות המתמחות

מלמדות משפטים ומאופיינות במספר לא רב של תלמידים ובקמפוס קטן.

תנאי קבלה למכללות

תנאי הקבלה בין המכללות משתנים, כאשר ישנן מכללות אשר מבקשות הישגים גבוהים במבחני הפסיכומטרי. עם זאת, ניתן לומר כי במרבית המקרים תנאי הקבלה העיקרי הוא היכולת לעמוד בשכר הלימוד. שכר הלימוד במכללות הפרטיות גבוה לעיתים עד פי שלושה משכר הלימוד באוניברסיטאות.

מכללה – יתרונות

• תנאי קבלה - אחד היתרונות המרכזיים בגינו רוב הסטודנטים הולכים למכללות ומעדיפים אותן על אוניברסיטה, היא תנאי הקבלה. ממוצע הבגרות והפסיכומטרי אינו חייב להרקיע שחקים כדי להתקבל למסלולים היוקרתיים.
  
  אם ניקח לדוגמא לימודי משפטים. כדי להתקבל אליהם באוניברסיטה תצטרכו ממוצע של 90 בבגרות ופסיכומטרי של 700. במכללות, לעומת זאת, ממוצע 90 בבגרות ופסיכומטרי 600 בלבד. כלומר, גם אם אתה לא גאון גדול, יש מצב שתהיה עורך דין.
  
• מערכת - מערכת הלימודים ברוב המכללות נוחה הרבה מאשר באוניברסיטה. היא מאפשרת לרוב הסטודנטים לעבוד במקביל (והם יצטרכו בהחלט לעבוד קשה לנוכח שכר הלימוד שעליהם לשלם – על כך באגף החסרונות). לימודים בשעות הערב, ובימי שישי בהחלט מאפשרים תעסוקה.
  
• יחס אישי - סקרים שנערכו במכללות ובאוניברסיטאות בקרב הסטודנטים מגלים באורח חד משמעי כי במכללות יש יחס אישי ותנאי לימוד טובים הרבה יותר מהאוניברסיטה. אם במכללה המרצה מפתח יחס חברי עם הסטודנט ומסייע לו ברצון גם אחרי שעות הלימודים, הרי שבאוניברסיטה , אתה יכול לסיים תואר בלי שהמרצה יכיר אותך.
  לתלמידים רבים יחס זה הוא קריטי.

מכללות – חסרונות

• מחיר - נכון, לא צריך להיות גאון גדול כדי להתקבל למכללה, אבל עשיר גדול לפעמים עוזר. היום שנת לימודים ממוצעת במכללות מסויימות תעלה לך בערך 25,000 ₪. כמעט פי 3 מהאוניברסיטה. יחד עם זאת ברוב המכללות מחיר עבור שנת לימודים נמוך בהרבה.
• יוקרה - יותר נכון חוסר יקרה. למרות שרמת הלימודים במכללות לא נופלת מהאוניברסיטאות, עדיין במקרים מסויימים בשוק העבודה תינתן עדיפות לבוגרי האוניברסיטה.

לסיכומו של דיון. עשו אתם את החשבון שלכם. חשבו והרגישו היכן מתאים לכם ביותר ללמוד, בהתחשב בנתונים הכלכליים, הישגיים, נפשיים, והאופי שלכם, והחליטו מה מתאים לכם יותר. מכללה או אוניברסיטה. אנו משוכנעים שתגיעו להחלטה הנכונה.

שאלה: האם כל תוכנית לימודים במוסד להשכלה גבוהה צריכה לקבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה?

הדיון במועצה להשכלה גבוהה הוא לגבי כל תוכנית לימודים לגופה, ונדרשת בקשה מיוחדת ומפורטת של המוסד לגבי כל תוכנית לימודים שהמוסד מבקש לקיים ולהעניק בה תואר אקדמי. גם החלטות המועצה מתייחסות לכל תוכנית בנפרד.