אוניברסיטה - רוצה ללמוד?

הבה נתחיל בנתונים יבשים. ובכן, האוניברסיטה בהגדרתה היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמאיים.האקדמיה היוונית, שהוקמה ב-387 לפני הספירה, הייתה כנראה האוניברסיטה הראשונה. היא יוסדה על ידי אפלטון ליד אתונה. באוניברסיטה זו למדו בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.

פעם הייתה אחת, היום יש הרבה. בישראל יש שמונה כאלה. והן, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ואוניברסיטת חיפה. בכל אלה ניתן ללמוד מגוון עצום של תחומים לתארים ראשון, שני ושלישי. כולן מוכרות כמובן על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. מכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטה הפתוחה, גם הן אוניברסיטאות, אך פועלות במתכונת מעט שונה.

הרעיון המרכזי של האוניברסיטה הוא העברת ידע ויצירת ידע חדש, לכן רוב הידע הנלמד באוניברסיטאות הוא עיוני ומחקרי.

תנאי הקבלה

נתחיל בזה שקשה יותר להתקבל לאוניברסיטה מלהתקבל למכללות השונות, למרות שרמת הלימודים לא תמיד גבוהה יותר מהמכללות. עניין של יוקרה ותדמית. המסלולים משתנים בין אוניברסיטה אחת לחברתה והם מבוקשים במיוחד. לכן תנאי הקבלה מחמירים.

התנאי הבסיסי לקבלה למוסד אוניברסיטאי הוא מעבר מבחן פסיכומטרי וזכאות לתעודת בגרות. השילוב בין ציוני השניים הוא המדד שייקבע מהם המסלולים אליהם תוכל להתקבל. לימודי מדעי הרוח או חינוך וחברה ידרשו את הממוצע הנמוך יותר. לימודי משפטים, רפואה, כלכלה, וכיו"ב דורשים ממוצע גבוהה.

מחירים

כיוון ששכר הלימוד באוניברסיטאות מסובסד הוא נקבע על ידי ממשלת ישראל, ועומד על 8,600 ₪ לשנה. זאת לאחר מאבק ממושך שניהלו הסטודנטים. לשם השוואה, ב-96’ שכר הלימוד באוניברסיטאות עמד על 11,000 ₪. שימשיך לרדת !

אוניברסיטה- יתרונות וחסרונות

• מספר רב של סטודנטים - אם נשווה את כל האוניברסיטאות למתחריהן, הרי שמדובר במספר עצום של תלמידים במתחם אחד ובכיתה אחת. רוב הסטודנטים רואים בכך חיסרון של ממש, כיוון שלא מקבלים את היחס הנדרש מן המרצים, ואלה לעיתים יכולים ללמד אותם שלוש שנים, לעבור אח"כ במסדרון ולא להכיר אותם. מספר התלמידים הרב בכיתה אינו מאפשר יחס אישי ומעקב אחרי הסטודנט והוא יכול להישאר מאחור.
• מרצים שבעים וותיקים - לכל מי שהיה סטודנט באוניברסיטה ידועה הטענה כי רוב המרצים עוסקים במחקר וכי אחת מחובותיהם היא העברת קורסים. כיון שהם רואים בכך חובה ולא זכות, ומרבים להתעסק במחקר, הם לא משקיעים בסטודנט. טענות אלה נבדקו ונמצאו נכונות. ההרגשה הכללית של סטודנטים באוניברסיטה היא שהם חלק זעיר במכונה ענקית. אגב, במכללות המצב שונה לחלוטין.

אז מה כן טוב באוניברסיטה ? 
 

• יוקרה - רוב הסטודנטים יאמרו לכם שהגיעו לאוניברסיטה מטעמי יוקרה. התארים שם נחשבים יותר בהמשך בשוק העבודה. אולי. רבים מהסטודנטים אומרים כי למרות היוקרה המיוחסת לאוניברסיטאות, אינם מרגישים אתגר אינטלקטואלי גדול.
• חיי חברה - ההווי האוניברסיטאי הוא נקודה שמנצחת את רוב המכללות (לא כולן). יש משהו במסדרונות, במעונות ובקפיטריות שאף אחד לא ייקח מהן. סטודנטים רבים מייחסים לכך חשיבות עליונה, ולכן בחרו גם ללמוד שם. לא מדובר רק באלה המתגוררים במעונות, שם ההווי החברתי, הלימוד המשותף, הבילויים והמסיבות, והמגורים המשותפים, הם סיבה מספיק טובה לגיבוש וחוויה שאף סטודנט לא שוכח כל חייו, אלא גם התלמידים האחרים. גם כאן, ימי סטודנט, ארוחת צהריים בקפיטריה, או רביצה על הדשא, בהחלט מחברים בין האנשים.
• מחיר - זהו ללא ספק הפרמטר הקובע ביותר. בגינו, לכל מי שמתאפשר מבחינת נתונים (ציוני הבגרות והפסיכומטרי), להתקבל לאוניברסיטה, פשוט יעשה זאת בלי להסס פעמיים. אם בנוסף לכך יהיה בר מזל ויצליח לתפוס מקום במעונות, הוא יוכל לעשות תואר במחיר בהחלט אפשרי. אם ניקח תואר ראשון ממוצע בן שלוש שנים, ונחשב את שכר הלימוד ייצא לנו 26,000 ₪ לתואר. נוסיף מחיר שכירות חודשי של מעונות – 300 ₪, ונקבל בהחלט מחיר טוב ללימודים.
  אם תחפשו טוב, תוכלו למצוא מלגה שתקל על חייכם הכלכליים עוד יותר. אגב, לאוניברסיטאות עצמן יש פרויקט פר"ח בו סטודנטים חונכים תלמידים ובני נוער צעירים. פרויקט זה בו נדרש הסטודנט לתת 4 שעות שבועיות, מזכה אותו בכמחצית משכר הלימוד.

בסיכומו של דבר, עשו את החשבון שלכם בהתאם לאופי שלכם, יכולתכם הכלכלית, מלגות, הורים, מיקום, תחבורה, ציונים וקבלו החלטה.

שאלה: האם תואר של מכללה או מוסד אחר שאיננו אוניברסיטה מאפשר המשך לימודים לתואר שני באוניברסיטה?

תשובה: לתואר האקדמי הראשון המוכר המוענק בכל מוסד להשכלה גבוהה (בין אם מדובר באוניברסיטה או מוסד שאינו אוניברסיטה) יש מעמד שווה. יחד עם זאת, כל מוסד רשאי לקבוע את תנאי הקבלה לתואר שני על-פי ראות עיניו, בהתאם לחופש האקדמי המוקנה לו על-פי חוק.