המועצה להשכלה גבוהה

בכתבה זו נפרט אודות תחומי האחריות והסמכויות של המועצה להשכלה גבוהה.

סמכויות המועצה להשכלה גבוהה

למועצה להשכלה גבוהה יש לא מעט סמכויות שנקבעו בחוק, אשר מאפשרים את קיומם השוטף של מוסדות לימוד אקדמיים בישראל. להלן חלק מסמכויות המועצה:

• להעניק למוסדות אקדמיים היתרים לפתיחתם כמוסדות להשכלה גבוהה.
• להכיר במוסדות אקדמיים כמוסדות להשכלה גבוהה (הודעה על מתן הכרה מתפרסמת ברשומות).
• להסמיך מוסדות אקדמיים מוכרים להעניק תארים אקדמיים.
• לאשר קיום לימודים באחריות אקדמית של מוסדות מוכרים.
• לאשר למוסדות אקדמיים להשתמש בכינויים הטעונים אישור על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
• להציע למוסדות אקדמיים מוכרים הצעות וכן לעזור להם בכל הקשור לביסוס המוסדות, הרחבתם ושכלולם.
• לסייע למוסדות האקדמיים בכל הקשור לשיתופי פעולה אקדמי ביניהם.
• להגיש לממשלה הצעות לפיתוח ההשכלה הגבוהה בתחומים רבים ומגוונים.
• להמליץ בפני הממשלה על הקמת מוסדות נוספים להשכלה גבוהה.
• להעניק רישיונות לשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל.
• לתת הכרה לתארים של מוסדות לימוד מוכרים באזור יהודה ושומרון ובחבל עזה.
• לבצע הערכת איכות לתחומי לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

אנו רואים אם כן, כי המל"ג עוסקת במגוון רחב מאוד של תחומי עניין, ובקשת רחבה של נושאים בעולם האקדמי.

קראו עוד על:

• תואר ראשון - מאות מסלולים ומוסדות לימוד.
• פורום לימודים - מיטב יועצי הלימודים יעזרו לך.
• ימים פתוחים - ימים פתוחים למבחר של מסלולים.
• תנאי קבלה - דע מה הסיכויים שלך.

הרכב המועצה להשכלה גבוהה

מי מכהן במועצה החשובה הזו? במועצה להשכלה גבוהה חברים 21 אנשים אשר אמונים על קבלת ההחלטות. יו"ר המועצה הוא שר החינוך המכהן ואנשי מפתח נוספים הם יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב ויו"ר התאחדות הסטודנטים. לפחות שני שליש מחברי המועצה הם אנשי מפתח בעולם ההשכלה הגבוה, כלומר פרופסורים, אנשי חינוך וכו’.

יש גם אנשי ציבור במועצה. חשוב להדגיש כי חברי המועצה מתמנים מטעם נשיא המדינה בהמלצת הממשלה לחמש שנים.

נכון לשנת 2023 (תשפ"ג), חברי המועצה להשכלה גבוהה הינם (על פי אתר המועצה): חבר הכנסת יואב קיש - יו"ר המל"ג ושר החינוך, פרופסור יוסי מקורי - יו"ר הות"ת, פרופסור ג'האד אל(סאנע), פרופסור אבי בסר, ד"ר אופיר העברי, פרופסור רבקה ודמני שאומן, מר משה ויגדור, גברת אלמז זרו, פרופסור ליה לאור, פרופסור שולמית לבנברג, פרופסור אסף מידני, מר תום נדיל (נציג התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית), פרופסור פואד פארס, מר רועי פולקמן, מר אלחנן פלהיימר (יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית), פרופסור רונן קריטנשטיין, פרופסור יוסי רוזנוקס, פרופסור איריס שגריר, פרופסור שוש שהרבני, פרופסור דודי שוורץ, פרופסור עידית תשובה.

ועדות המועצה להשכלה גבוהה

למל"ג מספר ועדות חשובות הנמצאות תחת אחריותה. הוועדה החשובה ביותר היא הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). זוהי הזרוע המבצעת, והיא זו שקובעת עניינים רבים בעולם האקדמי.

גם ועדה זו הוקמה מכוח חוק ואושרה על ידי הממשלה. ועדה זו אחראית, בין היתר על חלוקת תקציב המדינה המוקדש להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות ולמכללות הפועלות בישראל. כיום יושב ראש הות"ת הינו פרופסור יוסי מקורי, והוא האחראי לדווח למועצה על פעולותיה של ות"ת בישיבות המועצה.

סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה קובע כיצד על ות"ת לפעול ועל פי אילו אמות מידה. לפי סעיף זה, על הוועדה לקבל החלטות תקציביות המבוססות על עיקרון של שוויון והיעדר אפליה. היקף התקצוב אמור להיקבע לכל מוסד על סמך סוגו, והוא מושפע גם מן האישורים שנותנת המועצה להשכלה גבוהה ליישומן של תכניות פיתוח חינוכיות ולקידום הוראה והמחקר האקדמיים. על הות"ת להתחשב גם בהחלטות רלוונטיות המתקבלות במשרד החינוך התרבות והספורט. 

ועדות משנה נוספות וקבועות הן ועדת משנה לענייני אוניברסיטאות ומכללות לחינוך, ועדת המשנה לפיתוח ולמדיניות אקדמית; ועדת המשנה לאכיפה ולפיקוח; ועדת המשנה למדעי החברה, ניהול עסקים, משפטים, ורב תחומי; ועדת המשנה להבטחת איכות; וועדת המשנה לטכנולוגיה, אדריכלות, הנדסה, פרא רפואי, ביולוגיה, חקלאות, ושלוחות בחו"ל. נוסף על כך, פועלות 4 ועדות עליונות למינוי פרופסורים במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות.

מה קובעת המועצה להשכלה גבוהה?

הוועדות ושאר הגופים הפועלים במסגרת המל"ג קובעים כמעט כל דבר הקשור להשכלה גבוהה בישראל. נושא חלוקת התקציבים הוא החשוב ביותר (ועליו אחראית ות"ת) אך ישנן גם עניינים חשובים נוספים אותם קובעת המועצה, בין היתר - כללים למתן היתר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו, כללים להכרה במוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה, כללים להכרה בתארים אקדמיים, כללים להסמכת מוסד מוכר להעניק תואר אקדמי מוכר, כללים לביטול הכרה במוסד לימודים ועוד.

למעשה, כל היבט מנהלי, חוקי ופרוצדוראלי, המתרחש במוסדות האקדמיים בישראל, עובר דרך המל"ג. למשל - כל מוסד הרוצה לקיים לימודים אקדמיים ולהעניק תואר אקדמי מעביר את בקשתו למועצה והיא זו שקובעת בעניין.

מבנה המועצה להשכלה גבוהה

המועצה מורכבת ממנהל הפועל בשלושה אגפים - האגף האקדמי (הכולל גם את מזכירות המועצה ואת ות"ת) האחראי להפעלת מליאת המועצה והוועדות שלה (כולל ות"ת), אגף התקצוב העוסק בתקצוב מוסדות להשכלה גבוהה ואגף התכנון והמידע העוסק באיסוף ועיבוד מידע לצרכי תכנון ואספקת מידע.

אנו רואים אם כן כי למועצה להשכלה גבוהה יש תפקיד קריטי בהצלחת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. כל תואר ראשון, שני או שלישי, הנלמד בכל מוסד אקדמי בישראל, נמצא תחת הפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה ולכן יש חשיבות גבוהה לתפקוד יעיל, איכותי ומעמיק של ארגון חשוב זה.

מלגות

במל"ג מגדירים מהן המלגות המוכרות לסטודנטים ולחברי סגל. בין היתר ניתן למצוא מענקים ומלגות לתואר ראשון ושני, מענקים לקליטת סגל מחקרי מצטיין, מסלולים ייעודיים לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים ועוד. היצע המלגות משתנה מעת לעת.

שכר לימוד

במוסדות המתוקצבים על ידי הות"ת, נקבע שכר הלימוד האוניברסיטאי מדי שנה. שכר הלימוד המלא הבסיסי מותאם לשינויים במצד המחירים לצרכן כפי שמתפרסם בכל שנה. כך, שכר הלימוד האוניברסיטאי בשנת תשפ"ד על 11,296 שקלים לתואר ראשון, ולתואר שני - 15,265 שקלים. כמו כן, במל"ג החליטו על העקרונות לקביעת התשלומים הנלווים שהסטודנטים נדרשים לשלם למוסדות המתוקצבים (כמו דמי רווחה, אבטחה וכדומה).

אנגלית

במל"ג רואים חשיבות גדולה לשליטה בשפה האנגלית באקדמיה ומחשיבים ידע בשפה באחד הכלים שחשוב לסטודנטים לרכוש במהלך הלימודים. נוסף על היותה של השפה אחד התנאים שנדרשים לשליטה בטקסטים אקדמיים, היא נחשבת גם לאחת הדרישות להשתלבות בשוק העבודה הגלובלי.

המועצה קבעה את הסף הנדרש לסיום חובות האנגלית לתואר ראשון - קבלת "פטור אקדמי" לתואר. ההחלטה התקבלה אחרי דיונים והמלצות של ועדת המשנה להסמכה ורישוי בתחום האנגלית כשפה זרה באקדמיה.

כמו כן, נקבע כי סטודנטים ילמדו קורסים בשפה האנגלית במסגרת התואר, שיכולים לכלול קורסי שפה, קורסי תוכן, בחירה, העשרה ועוד. במסגרת הרפורמה שנקבעה, הסטודנטים יעבדו על ארבע מיומנויות חשובות הכוללות כתיבה, קריאה, דיבור והבנה.

מוסדות מוכרים בחו"ל

במקביל להכרה במוסדות ישראלים להשכלה גבוהה, מגדירים במל"ג גם תנאים לפעילות מוסדות מחו"ל ושלוחות של מוסדות מחו"ל. עד לשנת 1998 לא יכלו אותם מוסדות לפעול בארץ בלי אישור המל"ג. בשנת 1998 הוחל תיקון לחוק במסגרתו שלוחות מחו"ל נדרשו לקבל רישיונות מן המל"ג לתקופה מוגדרת ומוגבלת לכל תואר וקמפוס. מוסדות אלה אינם מוגדרים מוסדות ישראלים מוכרים על ידי המל"ג והתארים שניתנים בהם הם של מוסדות האם במדינות השונות ולא תואר ישראלי מוכר. בשנת 2005 נקבע תיקון נוסף לחוק לפיו תואר שנלמד בשלוחות מוסדות בארץ זהה לתואר שמוענק על ידי המוסדות בארץ האם.

הכרה בתארים מחו"ל

חשוב להדגיש - הגוף האחראי כיום על הכרה בתארים מחו"ל אינו המועצה להשכלה גבוהה, אלא האגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל של משרד החינוך. גוף זה בלבד הינו המוסמך להערכת תארים של בוגרי מוסדות אקדמיים בארצות זרות בהשוואה לתארים מקבילים הנהוגים במוסדות ישראליים. שקילת התואר מתבצעת על סמך קריטריונים אשר נקבעו על ידי משרד החינוך ונציבות שירות המדינה, אשר מבוססים על הסכמים הדדיים בין מדינות ועל אמנות בין לאומיות.